הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: נכלולי.
זוהי הגדרה בת 6 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: רמאי, נוכל, בדאי, שרלטן .
מידע רנדומלי על הביטוי "נוכל":
נוכל או גנב (rogue או thief) במשחק התפקידים מבוכים ודרקונים הוא אחת מהדמויות הבסיסיות שניתן לשחק. כשרוניו העיקריים של הגנב הם יכולת ההתגנבות שלו ואמצעי התחבולה שלו עקב היותו חשאי וזריז. בנוסף, הוא גם ייחודי בהתקנת מלכודות, ניטרולן, פריצת מנעולים והתקפה אחורית.
למרות השם שניתן לדמות זו "נוכל", "גנב" לא כל הדמויות מסוג זה, הזריזות והחמקניות, הן גנבים. למשל, מרגלים בעלי התכונות החמקניות והחשאיות נחשבים למקצוע הנוכלות אף על פי שאינם גנבים.
לנוכלים יכולת למידה רבה, כך הם יכולים להתמקד ברכישת מיומנויות רבות יותר ביחס למקצועות קרביים אחרים. נוכל יכול להנחית מכה חזקה באופן פתאומי על יריבו או לתת חבטה ב"עקב אכילס" ולגרום נזק רב הרבה יותר למרות שכוחו הפיזי אינו גדול. יתר על כן, לנוכלים יש יכולת להרגיש את הסכנה. נוכלים אינם יכולים להטיל לחשים אך הם יכולים להשתמש במגילות ובחפצים קסומים אחרים. זריזות חשובה מאוד לנוכל, משום שהיא משפיעה על המיומנות. נוסף על כך, נוכל לא נוהג לעטות שריון כבד שיספק לו הגנה משום שהדבר גורם לו להיות פחות זריז ומכביד עליו. תבונה חשובה גם היא, שכן הנוכל זוכה ליותר נקודות מיומנות בזכותה.
מידע רנדומלי על הביטוי "שרלטן ":
מכשפה היא אישה העוסקת בכישוף. גבר שעוסק בכישוף נקרא מכשף, אך זה היה פחות נפוץ – בספר שמות, למשל, נאמר "מְכַשֵּׁפָה, לֹא תְחַיֶּה". (ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק י"ז), ומפרש רש"י: "אחד זכרים ואחד נקבות אלא שדיבר הכתוב בהווה, שהנשים מצויות מכשפות".
במערב, לעתים קרובות, היו המכשפות איום על השלטון והסמכויות המקומיות, הדתיות והמדעיות. מכשפות נרדפו והוצאו להורג על ידי סמכויות אלו. באנגליה, בימי הביניים, נשים חלשות או ביישניות נשרפו והועלו על המוקד, במה שנקרא ציד מכשפות. הכנסייה הקתולית בתקופת ימי הביניים רדפה אחרי נשים עצמאיות וחזקות, תוך האשמתן בכישוף. לנשים אדומות שיער היה סיכוי גבוה להיחשב כמכשפות. עד היום "ציד מכשפות" הוא ביטוי שמתאר האשמה חסרת בסיס, רדיפה ומשפט לא הוגן.
בניגוד לדעה הרווחת ציד המכשפות היה קטן יחסית בימי הביניים. הרדיפה האמיתית תפסה תאוצה בתחילת המאה ה-15, תום ימי הביניים ותחילת הרנסאנס. אפשר ליחס את ראשיתה הממוסדת לבולה שהוציא אינוקנטיוס השמיני ב-1484, השנה שבה החלה כהונתו, לבקשת האינקיוויזטור הגרמני היינריך קרמר. "שמענו בצער", כתב אינוקנטיוס, ״על גברים ונשים המוסרים עצמם לשדים ומבצעים מעשי כישוף המזיקים לאדם, לחיות המשק ולכל תנובת השדה״.