הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: רביעייה מוזיקלית, הרכב מוסיקלי.
זוהי הגדרה בת 30 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: צמד , טריו , דואט, טרצט, ספטט , סקסטט , אוקטט, קוורטט , אנסמבל , קווינטט .
מידע רנדומלי על הביטוי "צמד ":
Petromyzontidae
Geotriidae
Mordaciidae
Mayomyzontidae – נכחדו
הצמדאים (שם מדעי: Petromyzontiformes) הם סדרה של מיתרניים חסרי לסתות שבוגריהם מתאפיינים בפה משונן דמוי משפך. השם הנפוץ של המינים המשתייכים לסדרה זו הוא צמדים (Lamprey). הצמדים מהווים קבוצה עתיקה מאוד של חולייתנים ונכללים בעל-מחלקת עגולי הפה (Cyclostomata) ביחד עם המיקסינות, אף שהקרבה המדויקת ביניהם שנויה במחלוקת.
הצמדאים מכונים "דגים", אף שרב הדגים הם בעלי לסתות. קיימת מחלוקת על הגדרתם כדגים.
הצמד הבוגר דומה במראהו לצלופח והוא חסר קשקשים וסנפירים זוגיים. הוא בעל פה משונן דמוי משפך המשמש ליניקה, שבעה סדקי זימים בכל צד של הראש, עיניים גדולות הממוקמות ליד הזימים ונחיר אחד בצד העליון של הראש. אורכו של הצמד נע בין 13 ל-100 ס"מ. לוע הצמד מחולק לשניים, כאשר החלק הגחוני יוצר צינור נשימה המופרד מהפה על ידי שסתום הנקרא הוולום (Velum). הפרדה זו מהווה התאמה לצורת ההזנה של הבוגרים משום שהיא מונעת מנוזלי הגוף של הפונדקאי לדלוף דרך הזימים או להפריע לחילוף הגזים, המתבצע בצמד על ידי הכנסה והוצאה של מים דרך הזימים במקום הכנסתם דרך הפה והוצאתם דרך הזימים. בשלב הפגית, הנקרא אמוצטס (Ammocoetes), העיניים מכוסות בשכבת עור ואינן מפותחות. הן משלימות את התפתחותן במהלך המטמורפוזה, ובבוגר הן מכוסות בשכבת עור דקה ושקופה שהופכת לעכורה בפרטים משומרים. לצמדים שלד סחוסי, אך במקום חוליות אמיתיות יש להם שורה של מבנים סחוסיים הנקראים ארקואליה (Arcualia) המסודרים סביב מיתר הגב. המאפיינים המורפולוגיים הייחודיים הללו של הצמדים מהווים בסיס להשערה שהם טקסון אחות של כל החולייתנים הלסתניים, ובדרך כלל הם נחשבים לקבוצה הפרימיטיבית ביותר של החולייתנים.
מידע רנדומלי על הביטוי "טריו ":
טריו הוא מונח מוזיקלי שמקורו באיטלקית בה נוצר כחיקוי למילה דואו, על סמך המילה "Tre" – שלוש.
לטריו יש שתי משמעויות בהקשר צורני:
משמעות זו פחות נפוצה וידועה, מתייחסת לצורה מוזיקלית עצמאית; פרק ל-3 קולות אובליגטו ללא ליווי בס, שהיה נפוץ בעיקר בסוף המאה ה-17 ובראשית המאה ה-18. רוב היצירות מז'אנר זה היו בעלות צביון אקדמאי, בשביל אקדמאים, במטרה להדגים חוקי קונטרפונקט ופוליפוניה.
דוגמאות ידועות מן המוזיקה למקלדת של יוהאן סבסטיאן באך הן האינוונציות התלת-קוליות, כל אחד מן הקאנונים מתוך וריאציות גולדברג פרט לאחד, ופרקי טריו נוספים במוזיקה לעוגב.
דוגמה נוספת בז'אנר זה היא מעין פוגה, שהתעצבה במאות ה-17 וה-18 בגרמניה וניתן למצוא אותה אצל מלחינים כגון יוהאן אדם ריינקן ובאך. טכניקת הכתיבה של הפרק מציגה נושא ושני נושאים נגדיים, המנוגנים יחד לאורך הפרק כולו, תוך כדי החלפת החומר בין הכלים/הקולות השונים. בטכניקת כתיבה זו אין סקוונצות או חילופי סולמות. דוגמה מן הרפרטואר של באך היא סונאטה למקלדת 965 BWV שעובדה מטריו סונאטה של ריינקן בלה מינור (1697).
משמעותו השנייה והנפוצה של המונח החלה דרכה במוזיקה לריקודים החל מן המאה ה-17, זמן שבו סוויטות עדיין תפקדו כמוזיקה לריקוד. תפקידו של הטריו היה לגוון את הריקוד ולספק לו משך נוסף של מוזיקה (מאחר שהיה נהוג לרקוד את פרק המינואט, למשל, במשך כ-5 דקות).
מידע רנדומלי על הביטוי "דואט":
קטגוריה זו כוללת את הקצרמרים בנושא מוזיקה.
הדפים בקטגוריה זו מכילים את התבנית {{קצרמר}} עם הפרמטר "מוזיקה":
↑ • A B C D E F G H I J K L M N O P Q R S T U V W X Y Z • 0-9
קטגוריה זו כוללת את קטגוריית המשנה הבאה בלבד. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 200 הדפים הבאים, מתוך 1,505 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "סקסטט ":
שלישיית בוזאר (בצרפתית: Beaux Arts Trio) היא שלישיית פסנתר ידועת שם. הופעת הבכורה של ההרכב הייתה ב-13 ביולי 1955 בפסטיבל המוזיקה ברקשייר, הידוע כיום כמרכז המוזיקה טנגלווד. הקונצרט האמריקאי האחרון של השלישייה לפני התפרקותה היה ב-21 באוגוסט 2008, בטנגלווד. הקונצרט האחרון שלהם היה בלוצרן, שווייץ ב-6 בספטמבר 2008.
במשך יובל שנים זכתה השלישייה להערכה רבה על הופעותיה, הן באולמות הקונצרטים והן בהקלטות. שלישיית בוזאר הקליטה את כל רפרטואר שלישיות הפסנתר התקני. בשנת 2005 חגגה השלישייה את שנת היובל להיווסדה בהוצאת שני תקליטורים מיוחדים, הראשון מכיל את תקליטיה הפופולריים ביותר בשנות הקלטותיה הארוכות (בחברת פיליפס) והשני הוא אוסף יובל של מוזיקה חדשה (בחברת ורנר). במהלך קיומה הממושך, מלכד את השלישייה החבר המייסד, הפסנתרן מנחם פרסלר. חברי השלישייה המקוריים עם הקמתה בשנת 1955 היו:
מאז השתנה המערך הזה מספר פעמים והחברים שהצטרפו הם:
מידע רנדומלי על הביטוי "אוקטט":
כלל האוקטט (Octet בתרגום מילולי – שמיניה) הוא כלל אצבע כימי הקובע כי אטומים נוטים להיקשר בקשר כימי כך שלכל אחד מהם יש שמונה אלקטרונים ברמת הערכיות הגבוהה ביותר שלו, בדומה לקונפיגורציה האלקטרונית של גז אציל. על מנת להשלים קליפת ערכיות מלאה, אטומים מגיבים באמצעות קבלת אלקטרונים, מסירתם או שיתופם. הכלל מתקיים בקבוצות של היסודות הראשיים, ובייחוד אצל פחמן, חנקן חמצן וקבוצת ההלוגנים.
במונחים פשוטים יותר, האלקטרונים מסודרים במספר שכבות, או מעטפות, סביב גרעין האטום. בכל מעטפת, מלבד המעטפת הפנימית, יכולים להיות שמונה אלקטרונים, אך לא לכל אטום יש מספיק אלקטרונים כדי למלא את המעטפת החיצונית שלו. מולקולות נוטות להיות יציבות כאשר לאטומים שלהן יש שמונה אלקטרונים במעטפתם החיצונית, ולכן אטום שחסרים לו אלקטרונים ייטה להיקשר לאטום אחר אם ביחד הם יוכלו להשלים מעטפת.
לדוגמה, לחמצן יש שישה אלקטרונים במעטפת החיצונית שלו (כלומר, חסרים לו שני אלקטרונים), ולפחמן יש ארבעה אלקטרונים במעטפת החיצונית שלו (כלומר, חסרים לו ארבעה אלקטרונים). לכן אטום פחמן ייטה להיקשר לשני אטומי חמצן (כמתואר באיור), כך שלכל אחד מאטומי החמצן יהיו שני אלקטרונים משותפים עם אטום הפחמן (כל זוג נקודות אדומות באיור מתאר אלקטרון. הנקודות הכחולות הן אלקטרונים בלתי קושרים.) בצורה זו מספר האלקטרונים הכולל לא השתנה, אך סביב כל אטום נעים שמונה אלקטרונים, שחלקם נעים גם סביב אטום אחר.
במעטפת של גזים אציליים, לעומת זאת, יש שמונה אלקטרונים, ולכן הם כמעט לא פעילים כימית, כלומר, נדיר שהם יוצרים קשרים כימיים עם אטומים או מולקולות.
מידע רנדומלי על הביטוי "קוורטט ":
הרכב קאמרי הוא קבוצה קטנה של נגנים/זמרים (לרוב שלושה עד שמונה). קיימים הרכבים רבים בשילובים שונים ומגוונים, אך עם זאת, נשתרשו כמה הרכבים הנחשבים "מקובלים" כמו רביעיית מיתרים, או שלישיית פסנתר. קטעים מתוך יצירה קולית ארוכה (אופרה, אורטוריה וכיוצא בזה) הכתובים למספר זמרים נקראים "קטעי אנסמבל". יצירה בהרכב יוצא דופן היא שירי עם של בריו, לסופרן, חליל, קלרנית, נבל, צ'לו וכלי הקשה.
במונח "דואט" או "דוּאוֹ" (בעברית, על פי החלטות האקדמיה ללשון העברית: "דּוּאִית" – מן המילה "דּוּ", אך מאוד לא מקובל להשתמש במילה זו) משתמשים בכמה מובנים:
שלישייה או "טריו"/"טרצט" – הרכב מוזיקלי של שלושה נגנים או יצירה שנכתבה להרכב מבצע שכזה. שני סוגי השלישיות הנפוצים: שלישיית המיתרים (כינור, ויולה וצ'לו) ושלישיית הפסנתר (פסנתר, כינור וצ'לו). יצירות ידועות לשלישיית מיתרים נכתבו על ידי מוצרט, בטהובן, שוברט, שנברג, וברן ושניטקה. שלישיות פסנתר מפורסמות נכתבו על ידי היידן, מוצרט, בטהובן, שוברט, מנדלסון, שופן, שומאן, סמטנה, ברהמס, סן-סנס, צ'ייקובסקי, דבוז'אק, רחמנינוב, ראוול ושוסטקוביץ'. עם זאת, נכתבו גם שלישיות להרכבים שונים מאלה: שלישיית הקלרנית המסורתית – קלרנית, צ'לו ופסנתר (דוגמאות ידועות לאלה: שלישיות הקלרנית של בטהובן ושל ברהמס), שלישיות קלרנית בהרכב מעט שונה נכתבו על ידי מוצרט (קלרנית, ויולה, פסנתר, ("שלישיית קגלשטאט") ועל ידי חאצ'טוריאן (קלרנית, כינור, פסנתר). שלישיית קרן ידועה (קרן, כינור, פסנתר) נכתבה על ידי ברהמס. שלישייה לחליל, צ'לו ופסנתר נכתבה על ידי ובר. דבוז'אק חיבר טרצט להרכב של שני כינורות וויולה, פולנק כתב שלישייה לפסנתר, אבוב ובסון, ודביסי חיבר סונאטה להרכב של חליל, ויולה ונבל. בתקופת הבארוק הייתה מקובלת צורת הטריו סונאטה, לשני כלים וקונטינואו. תפקיד הקונטינואו היה כתוב בדרך כלל לשני כלים, כך שלמעשה היה מדובר בארבעה כלים. באך כתב טריו סונאטות על פי כל הכללים לעוגב בלבד, שניגן את כל התפקידים גם יחד. יצירות אלה מעובדות כיום לביצוע בארבעה כלים. בין המלחינים שכתבו בצורה זו נודעים גם טלמן, ויוואלדי, קורלי והנדל, בין השאר.
מידע רנדומלי על הביטוי "אנסמבל ":
דף קטגוריה זה כולל את 8 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 8 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 21 הדפים הבאים, מתוך 21 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "קווינטט ":
שלישיית בוזאר (בצרפתית: Beaux Arts Trio) היא שלישיית פסנתר ידועת שם. הופעת הבכורה של ההרכב הייתה ב-13 ביולי 1955 בפסטיבל המוזיקה ברקשייר, הידוע כיום כמרכז המוזיקה טנגלווד. הקונצרט האמריקאי האחרון של השלישייה לפני התפרקותה היה ב-21 באוגוסט 2008, בטנגלווד. הקונצרט האחרון שלהם היה בלוצרן, שווייץ ב-6 בספטמבר 2008.
במשך יובל שנים זכתה השלישייה להערכה רבה על הופעותיה, הן באולמות הקונצרטים והן בהקלטות. שלישיית בוזאר הקליטה את כל רפרטואר שלישיות הפסנתר התקני. בשנת 2005 חגגה השלישייה את שנת היובל להיווסדה בהוצאת שני תקליטורים מיוחדים, הראשון מכיל את תקליטיה הפופולריים ביותר בשנות הקלטותיה הארוכות (בחברת פיליפס) והשני הוא אוסף יובל של מוזיקה חדשה (בחברת ורנר). במהלך קיומה הממושך, מלכד את השלישייה החבר המייסד, הפסנתרן מנחם פרסלר. חברי השלישייה המקוריים עם הקמתה בשנת 1955 היו:
מאז השתנה המערך הזה מספר פעמים והחברים שהצטרפו הם: