אומני הרנסנס

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: אומני הרנסנס.
זוהי הגדרה בת 12 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: דונטלו, דה וינצי .

קצת על דונאטו די ניקולו די בטו בארדי:
דונאטו די ניקולו די בטו בארדי, המוכר יותר בשמו דונטלו (באיטלקית: Donatello;‏ 1386 – 13 בדצמבר 1466) היה אחד מגדולי הפסלים בהיסטוריה, ומהבולטים באמנים האיטלקים של תקופת הרנסאנס. הוא אף נחשב לאבי הפיסול המודרני.
דונטלו, יליד העיר פירנצה, היה תלמידו של הפסל ואומן הזהב לורנצו גיברטי, ולמד ויצר תחת הדרכתו בסדנת הקתדרלה של פירנצה. בשנת 1408 הוא קיבל את ההזמנה הראשונה שלו.
בתקופת לימודיו והכשרתו הוא יצר בעיקר יצירות דתיות שנועדו לקתדרלה עצמה ולכנסיות הסמוכות, אורסאן-מיקלה (Or San-Michele). סגנונו ריאליסטי, רב הבעה ועוצמה ומונומנטלי. המפורסמים בפסליו בתקופה זו הם פסלו של סן ג'ובאני אוונג'ליסטה (1415) שניצב בעבר בחזית הקתדרלה, והיום מצוי במוזיאון שלה, פסלו של סן מרקו (1413), ודמותו של סן ג'ורג'ו (1417) הנמצא היום במוזיאון הלאומי ברג'לו. בשירות הסדנה של הקתדרלה הוא יצר גם את פסל ירמיהו ופסלי נביאים הנמצאים היום באוסף הקתדרלה.
משנות ה-20 של המאה החמש עשרה מופיעה ביצירתו של דונטלו טכניקה שהוא פיתח: "סטיאצ'טו", כלומר "בסגנון של ציור בשיש". הפיסול הוא אמנם עדין ומדויק אך עומק הסיתות רדוד עד כדי דמיון לציור ולא לפסל. סגנון זה שואב את השראתו מהפיסול הקלאסי העתיק.
דונטלו נטל מלימודי הפיסול הקלאסי גם את תנוחת הקונטראפוסטו, שאומני התקופה עשו בה שימוש רב, אך הוא עשה בה שימוש חופשי ונועז יותר, בשונה ממיכלאנג'לו, שחי אחריו, ונאני די בנקו. בסגנון זה הדמות היישובה נשענת לצד אחד אך נוטה או מביטה לצד אחר ואבריה יוצרים פוזיציה א-סימטרית. בסגנון זה הוא יצר את פסליו "סן-פטרוס", ו"סן מרקוס".
יצירתו המשותפת עם הפסל מיקלוצו, פסלו של יוהנס ה-23, משנת 1427 בקירוב, המצויה בבפטיסטריום (אגף הטבילה של הקתדרלה), פרצה דרך בעיצוב מצבות קבר.
בשנים 1430 – 1432 שהה דונטלו ברומא ושם העמיק את גישתו הקלאסית ואת סגנון הסטיאצ'טו. בסגנון זה הוא פיסל ב-1433 סדרה של ילדים-מלאכים שמנמנים וערומים למרפסת המקהלה בקתדרלה של פירנצה, האוחזים ידיים ורוקדים.
בשנת 1433 עבר דונטלו לעיר פדובה ושם יצר בגודל טבעי את אנדרטת הפרש של גטאמלטה, רכוב על סוסו, פסל ברונזה בגודל טבעי, בפיאצה דל סאנטו (1443 – 1447). פסלים כאלו לא נראו מאז התקופה הקלאסית העתיקה. אמנים שונים בפדובה יצרו בהשראת הסגנון הקלאסי שלמדו מדונטלו.
פסלים בולטים נוספים של דונטלו הם: דוד (1430), יהודית והולופרנס (1456, פיאצה דלה סיניוריה), שנוצר עבור משפחת מדיצ'י, ופסל העץ מריה מגדלנה (1455), המלא יסורים וכאב.
דונטלו מת בשנת 1466 בגיל 80. הוא מעולם לא נשא אישה ולא היו לו ילדים. דונטלו היה נערץ והיווה דמות לחיקוי למיכלאנג'לו ורפאל. עם זאת נשכח דונטלו כמעט לחלוטין עם חלוף השנים, וזכה להכרה בגדולתו וחשיבותו רק בשנת 500 למותו, היא שנת 1886, עת נערכה תערוכה של יצירותיו בגלריה של פירנצה.

נלקח מויקיפדיה