אחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: אחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.
זוהי הגדרה בת 79 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: זאב, זאב, וילנאי.
מידע רנדומלי על הביטוי "זאב":
זאב הוקאידו (שם מדעי: Canis lupus hattai; ידוע גם בכינוי זאב אזו), הוא אחד משני תתי-המין של זאב מצוי, שהיו אנדמיים לאיי יפן והוכחדו מן העולם. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1931 על ידי הארכנולוג היפני קיוקיצ'י קישידה – זמן רב לאחר הכחדתו. זאב הוקיאדו איכלס את האי הוקאידו ואולי גם את האי סחלין ואיי הקוריליים, בעוד שתת-המין השני – זאב הונשו, איכלס את האיים הונשו, שיקוקו וקיושו. בניגוד לזאב הונשו שהיה גמדי בגלל ננסות איים, זאב הוקיאדו היה הרבה יותר דומה לתתי-מין הגדולים של הזאב.
בעקבות בדיקות DNA כמו גם המראה החיצוני, נקבע כי זאב הוקיאדו היה שונה מזאב הונשו, ובעל מראה טיפוסי יותר של זאב מקרובו הדרומי. ניתוח של רצף הדנ"א המיטוכונדרי של זאב הוקאידו, הצביע על קירבה גנטית גדולה לתת-המין זאב סיבירי.
הגולגולת שלו הייתה גדולה ואימתנית עם ניבים ארוכים ומעוקלים מעט לאחור, והחרטום שלו היה מחודד. הפרווה שלו הייתה עבה ושעירה בדומה לקרוביו, וצבעה היה אפור-צהבהב יותר משל זאב הונשו. קצה הזנב היה שחור ועל החזית של הרגליים הקדמיות היו כתמים שחורים.
ממדי גופו של זאב הוקאידו היו דומים יותר לתתי-המין הגדולים. אורך ראשו וגופו היה 129-120 ס"מ, ואורך זנבו היה 40-27 ס"מ. ישנן מספר תאוריות מדוע זאב הוקיאדו היה גדול יותר מזאב הונשו; ככל הנראה תנאי הסביבה בהוקאידו הסמוכים יותר לקו הרוחב דומים יותר לסיביר וכתוצאה מכך המבנה החזק של הזאב הסיבירי נשמר גם אצל זאב הוקאידו. תאוריה אחרת גורסת כי השינויים בגודל בין הזאבים היפנים נגרמו בגלל גודל הטרף; כדוגמה לכך ניתן לראות את תת-המין אייל הוקאידו שגדול יותר מתת-מין אחרים בהונשו, קיושו ושיקוקו.
מידע רנדומלי על הביטוי "זאב":
זאב הוקאידו (שם מדעי: Canis lupus hattai; ידוע גם בכינוי זאב אזו), הוא אחד משני תתי-המין של זאב מצוי, שהיו אנדמיים לאיי יפן והוכחדו מן העולם. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1931 על ידי הארכנולוג היפני קיוקיצ'י קישידה – זמן רב לאחר הכחדתו. זאב הוקיאדו איכלס את האי הוקאידו ואולי גם את האי סחלין ואיי הקוריליים, בעוד שתת-המין השני – זאב הונשו, איכלס את האיים הונשו, שיקוקו וקיושו. בניגוד לזאב הונשו שהיה גמדי בגלל ננסות איים, זאב הוקיאדו היה הרבה יותר דומה לתתי-מין הגדולים של הזאב.
בעקבות בדיקות DNA כמו גם המראה החיצוני, נקבע כי זאב הוקיאדו היה שונה מזאב הונשו, ובעל מראה טיפוסי יותר של זאב מקרובו הדרומי. ניתוח של רצף הדנ"א המיטוכונדרי של זאב הוקאידו, הצביע על קירבה גנטית גדולה לתת-המין זאב סיבירי.
הגולגולת שלו הייתה גדולה ואימתנית עם ניבים ארוכים ומעוקלים מעט לאחור, והחרטום שלו היה מחודד. הפרווה שלו הייתה עבה ושעירה בדומה לקרוביו, וצבעה היה אפור-צהבהב יותר משל זאב הונשו. קצה הזנב היה שחור ועל החזית של הרגליים הקדמיות היו כתמים שחורים.
ממדי גופו של זאב הוקאידו היו דומים יותר לתתי-המין הגדולים. אורך ראשו וגופו היה 129-120 ס"מ, ואורך זנבו היה 40-27 ס"מ. ישנן מספר תאוריות מדוע זאב הוקיאדו היה גדול יותר מזאב הונשו; ככל הנראה תנאי הסביבה בהוקאידו הסמוכים יותר לקו הרוחב דומים יותר לסיביר וכתוצאה מכך המבנה החזק של הזאב הסיבירי נשמר גם אצל זאב הוקאידו. תאוריה אחרת גורסת כי השינויים בגודל בין הזאבים היפנים נגרמו בגלל גודל הטרף; כדוגמה לכך ניתן לראות את תת-המין אייל הוקאידו שגדול יותר מתת-מין אחרים בהונשו, קיושו ושיקוקו.
מידע רנדומלי על הביטוי "וילנאי":
אורלי וילנאי (נולדה ב-28 ביולי 1972 בתל אביב) היא עיתונאית פעילה בתחום החברתי ומנחה בטלוויזיה הישראלית.
וילנאי היא בתו של כתב קול ישראל, שמעון וילנאי. את שירותה הצבאי עשתה ביחידת המזל"טים של צה"ל, בימים בהם הייתה היחידה כפופה לאגף המודיעין.
וילנאי היא בעלת תואר ראשון בתקשורת וטלוויזיה מאוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שני בתוכנית ללימודי ביטחון, אותו עשתה במקביל לעבודה כחוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב.
את דרכה הטלוויזיונית החלה כמנחה בערוץ הקניות. ב-1994 הנחתה וילנאי את התוכנית "ימבה קיץ" ששודרה בטלוויזיה החינוכית. בשנת 1998 החלה את עבודתה העיתונאית בערוץ הראשון של הטלוויזיה. בשנת 2000 מונתה לתפקיד כתבת לענייני רווחה. במקביל הגישה את תוכנית הבוקר של הערוץ לצדם של מאיר איינשטיין ואורי לוי. בתקופה זו שידרה כתבות רבות שהפכו אותה לבעלת קול חברתי ביקורתי נוקב. כמו כן פירסמה הקלטה של מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, לוחץ עליה לצנזר את כתבותיה, דבר שהוביל להתפטרותה מהערוץ הראשון בשנת 2004.
בשנת 2004 הגישה עם גיא מרוז בגלי צה"ל את התוכנית "יהיה בסדר" שעסקה בעוולות אזרחיות.