הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: אמיתי.
זוהי הגדרה בת 5 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: ממשי, קיים, מציאותי .
מידע רנדומלי על הביטוי "קיים":
בלוגיקה, כמת הוא סמל המציין את התחולה של המשתנה הצמוד לו. שני הכמתים העיקריים הם:
הלוגיקה המתמטית מאפשרת לנסח פסוקים מתמטיים באופן חד-משמעי. השפה הבסיסית לצורך זה היא תחשיב הפסוקים, שבו מורכב כל פסוק מנוסחאות יסודיות, עם קשרים לוגיים כמו "או", "לא" או "וגם", המחברים ביניהם. שפה זו מוגבלת מטבעה, משום שהיא מסוגלת לטפל רק בטענות המתייחסות לערכים ידועים או משתנים בעלי תוכן קבוע. אפשר לנסח בתחשיב הפסוקים את הטענה "לכל חתול יש זנב", משום שהיא שקולה לפסוק "אם x הוא חתול אז ל-x יש זנב", שאותה אפשר לקרוא לכל x אפשרי בנפרד; אבל כדי לנסח טענות מורכבות יותר (כמו "לכל קיים כך שאם אז ") בתחשיב הפסוקים, יש לקודד את רכיבי הטענה באופן מסובך ומסורבל הנוטל ממנה את עוקצה.
בתחשיב הפרדיקטים הפסוקים כוללים בנוסף לקשרים של תחשיב הפסוקים, גם את הכמתים לכל וקיים. אם הוא פסוק לוגי, שערך האמת שלו עשוי להיות תלוי ב-x, משמעות הפסוק היא שהפסוק נכון לכל ערך אפשרי של x, ומשמעותו של הפסוק היא שקיים ערך של x שעבורו הפסוק נכון. מן המשמעויות האלה גוזרים את ערך האמת של הפסוק החדש בכל מודל של השפה.
בכמתים, כמו בשאר הסמלים והפסוקים של שפה מסדר ראשון, מטפלים בצורה מכנית, תוך התחשבות רק בצורה ולא במשמעות. בבניה פורמלית של פסוק תקני אפשר לצרף כמת רק בשתי הצורות שהוזכרו לעיל, כאשר עצמו הוא פסוק תקני. פסוק זה נקרא "תחום הקשירה" של המשתנה x. לפי האקסיומות הכלליות של שפה מסדר ראשון, מותר להחליף את המשתנה בכל משתנה אחר, ובלבד שההחלפה עקבית בכל תחום הקשירה, ושהמשתנה החדש אינו מופיע שם. דהיינו, אין הבדל בין לבין .
מידע רנדומלי על הביטוי "קיים":
בלוגיקה, כמת הוא סמל המציין את התחולה של המשתנה הצמוד לו. שני הכמתים העיקריים הם:
הלוגיקה המתמטית מאפשרת לנסח פסוקים מתמטיים באופן חד-משמעי. השפה הבסיסית לצורך זה היא תחשיב הפסוקים, שבו מורכב כל פסוק מנוסחאות יסודיות, עם קשרים לוגיים כמו "או", "לא" או "וגם", המחברים ביניהם. שפה זו מוגבלת מטבעה, משום שהיא מסוגלת לטפל רק בטענות המתייחסות לערכים ידועים או משתנים בעלי תוכן קבוע. אפשר לנסח בתחשיב הפסוקים את הטענה "לכל חתול יש זנב", משום שהיא שקולה לפסוק "אם x הוא חתול אז ל-x יש זנב", שאותה אפשר לקרוא לכל x אפשרי בנפרד; אבל כדי לנסח טענות מורכבות יותר (כמו "לכל קיים כך שאם אז ") בתחשיב הפסוקים, יש לקודד את רכיבי הטענה באופן מסובך ומסורבל הנוטל ממנה את עוקצה.
בתחשיב הפרדיקטים הפסוקים כוללים בנוסף לקשרים של תחשיב הפסוקים, גם את הכמתים לכל וקיים. אם הוא פסוק לוגי, שערך האמת שלו עשוי להיות תלוי ב-x, משמעות הפסוק היא שהפסוק נכון לכל ערך אפשרי של x, ומשמעותו של הפסוק היא שקיים ערך של x שעבורו הפסוק נכון. מן המשמעויות האלה גוזרים את ערך האמת של הפסוק החדש בכל מודל של השפה.
בכמתים, כמו בשאר הסמלים והפסוקים של שפה מסדר ראשון, מטפלים בצורה מכנית, תוך התחשבות רק בצורה ולא במשמעות. בבניה פורמלית של פסוק תקני אפשר לצרף כמת רק בשתי הצורות שהוזכרו לעיל, כאשר עצמו הוא פסוק תקני. פסוק זה נקרא "תחום הקשירה" של המשתנה x. לפי האקסיומות הכלליות של שפה מסדר ראשון, מותר להחליף את המשתנה בכל משתנה אחר, ובלבד שההחלפה עקבית בכל תחום הקשירה, ושהמשתנה החדש אינו מופיע שם. דהיינו, אין הבדל בין לבין .