אפוס לאומי גרוזיני

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: אפוס לאומי גרוזיני.
זוהי הגדרה בת 18 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: עוטה עור הנמר .

קצת על עוטה עור הנמר:
עוטה עור הנמר (בגאורגית: ვეფხისტყაოსანი; הגייה: ווֶפּ‏חיס טקַ'אוֹסַני; בתרגום מילולי: עוטה עור הטיגריס) היא פואמה אפית לאומית גאורגית, שנכתבה על ידי שותא רוסתוולי במאה ה-12. הפואמה נחשבת לאפוס הלאומי הגאורגי. רוסתוולי כתב הפואמה בעת שגלה מארצו למנזר המצלבה בירושלים. יודגש, כי במרכזה מוזכרים בה גם רבי משה אבן עזרא ועוד מספר משוררים יהודיים נוספים מתקופת הראשונים.
פואמה זו היא השריד היחיד לעבודתו הספרותית של רוסתוולי. כיום, גם גאורגים משכילים נזקקים למילון על מנת להבין את הפואמה במלואה, היות שהיא כתובה בשפה ארכאית. אולם, ילדים קטנים בגאורגיה נוהגים ללמוד פרקים שלמים ממנה בעל-פה, על פירושו ובהגייה הנכונה.
כתבי היד המעוטרים של הפואמה הם מחשובי יצירות האמנות החילוניות הגאורגיות של ימי הביניים. במכון כתבי היד של האקדמיה הגאורגית למדעים בטביליסי שמורים שני דפים מהדורה מן המאה ה-16, וכמה שורות מהפואמה, השייכות למהדורה מהמאה ה-14. כל יתר כתבי היד של הפואמה הם מהמאה ה-17 ואילך (הקדום שבהם מ-1653).
הגאורגים ייחסו לפואמה חשיבות ערכית רבה, ונמסר כי בתקופה בה הפצת הפואמה הייתה על ידי העתקתה בכתב-יד, היה נהוג לתת עותק שלה כמתנה מוערכת ואף כנדוניה או מוהר. גם כיום מקובל להעניק עותק של הפואמה כמתנה ובצירוף מילון מתאים.
על פי מבקרי ספרות, הפואמה של רוסתוולי היא אחת מהיצירות הגאוניות ביותר שיצר בן אנוש מאז ומעולם. הדבר בא לידי ביטוי לא רק מבחינת תוכנה ומהותה, אלא גם מבחינה צורנית, שכן היא מיוסדת על סגנון שישה עשר המשקלים של הפילוסופים היווניים, ובחרוז מבריח זהה לאורכה של כל הפואמה. זוהי יכולת מתמטית המבוטאת בצורת אותיות, ומשכך יש הטוענים שביכולתה לעורר רגשות אקסטטיים בשעת קריאתה, בשפת המקור.
כרוב משוררי הפואמות הגדולים שבכל הזמנים, שותא רוסתוולי היה חדור ענווה, לנוכח "רוח האינסוף" המתגלה במילים הקטנות שיכולים בני האדם לתפוש ברוחם החלושה. על צניעותו ניתן ללמוד מהבית האחרון של הפואמה:
דב גפונוב, שתרגם הפואמה לעברית, כתב על חשיבותה הבינלאומית: "…אכן כיום ניתן "עוטה עור הנמר" לקריאה כמעט לכל העמים, וזהו ניצחונה העליון של הפואמה הגרוזית, אשר מקומה בגינזי התהילה העולמית."
הפואמה הודפסה לראשונה בטביליסי בשנת 1712.

נלקח מויקיפדיה