אצן ישראלי

אצן ישראלי
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: אצן ישראלי.
זוהי הגדרה בת 10 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: פז, מור, גולן, כפרי, מאיר, מלכה, אילוז, בר יהושע, גולדיאן, יבלונקה, פרסיאדו, גלושצ'נקו, פורחומובסקי, איתי אילוז, טומי כפרי.

מידע רנדומלי על הביטוי "פז":

פזגז היא חברה-בת של פז חברת הנפט המספקת גז פחמימני מעובה (גפ"מ) וכן מוצרים שונים הקשורים לגז.

לחברה 4 מתקנים עיקריים לאיחסון מלאי הגפ"מ: בקריית אתא, בראשון לציון, בבאר שבע ובמתקן קצא"א שבאשקלון.

תחילת אספקת הגז בארץ ישראל הייתה בשנת 1936, על ידי חברת של שהביאה את הגז מבתי הזיקוק שלה ליד תעלת סואץ. הגז הופץ תחת השם המסחרי של-בוטגז, בידי חברה ארץ ישראלית לגז בע"מ ושימש לחימום מים ולבישול. למרות מאמצי השיווק, השימוש בגז היה של מעטים בלבד בגלל עלויות גבוהות.

של והחברה הארץ ישראלית לגז המשיכו בשיווק הגז של "של" גם לאחר הקמת המדינה. בשנת 1955 עברה החברה לשווק גז בלחץ גבוה תחת המותג שלגז ולצורך כך הוחלפו המיכלים ושאר הציוד.

בשנת 1958, עם הקמת פז חברת הנפט הוקמה חברת הבת פזגז לשיווק הגז. בשנת 1960 החזיקה החברה 28 מחסנים אזוריים לאספקת בלוני גז.

בין מנהלי החברה לאורך השנים היו ישעיהו לחובר, שלמה שמיר, אשר לוי ומרדכי בן ש"ך.

בשנת 1993 מוזגה חברת פטרולגז עם חברת פזגז.

בשנת 2016 נחשף כי הכנסותיה השנתיות של פזגז מסתכמות במיליארד שקל ורווחיה השנתיים מסתכמים ב-136 מיליון שקל.

פז בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "מור":

מוֹר הוא בושם המופק משרף עץ המור (Commiphora Myrrha) אשר מקורו באתיופיה ותימן. לדעת הרמב"ם, המור מופק מן החי – מאיל המושק.

המור מוזכר רבות בתנ"ך. בתורה מופיע המור כבושם הראשון מבין הבשמים להכנת "שמן המשחה" – שמן הקודש, שבו קידשו את כל כלי המקדש – "וְאַתָּה קַח-לְךָ, בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מָר-דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת…" שמות (ל', כ"ג). המור בפסוק מאוית "מָר" ובצמוד למלה דרור.

המור נמנה עם אחד מסממני הקטורת ("… מור וקציעה שיבולת-נרד וכרכום…") שהקטירו בבית המקדש בשחרית ובין הערביים. יתרה מכך, בית המקדש נבנה על הר המוריה ועל פי המסורת היהודית: "נקרא שמו מוריה על שם המור" (מדרש בראשית רבה נ"ה ז').

מספר דוגמאות נוספות בהן מוזכר המור התנ"ך הן:

בתלמוד מכוּנה המור בעקבות הפסוק בספר שמות בכינוי "ראש לכל הבשמים", ובהקשר לשמו של מרדכי היהודי שקיבל אף הוא את הפירוש "מר דכי – מירא דכיא" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י', עמוד ב'). מכאן המשיכו הפירושים אל הקבלה וכתבי האר"י, לעתים כאשר מר משמעותו חשוב (המשמעות הארמית של המילה), ולעתים מר במשמעות הטעם המר – טעמו של המור כמו בשמים רבים אחרים – ובכך ממשיל את הקושי בהישרדות היהודית בגלות, שבזכותו מגיע הדרור והגאולה לבסוף.

מור בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "גולן":

נַחַל אֶל עָל הוא הנחל האיתן הדרומי ביותר ברמת הגולן. החלק הקניוני של הנחל, בין המושבים אליעד ואבני איתן, הוגדר כשמורת טבע "אלי על" שמתשתרעת על שטח של כ-2,107 דונם. חלקו העליון של הנחל נקרא בערבית: ואדי דופילה (נחל ההרדופים) וחלקו התחתון ואדי א-שבאב (נחל הנערים).

בחלקו המזרחי הרדוד, נתפסים מימיו של נחל אל על במאגר בני ישראל בסמוך לחיספין, מגדולי מאגרי המים בגולן. הנחל עובר בשמורה בערוץ עמוק ויוצר במהלכו כמה מפלי מים, ביניהם "המפל הלבן" ו"המפל השחור", וכמה בריכות. נחל אל על מתלכד יחד עם ואדי סמך ויוצר את נחל סמך הנשפך לכנרת. אמת מים שאורכה 25 קילומטרים הוליכה בעבר את מי הנחל לעיר סוסיתא בתקופה ההלניסטית.

סמוך לנחל, בקצה המערבי של השמורה, נמצא אתר קדום (מתקופת הברונזה הקדומה – כ-3000 לפני הספירה) הקרוי "מתחם ברדוויל".

למסלול הליכה בנחל ראו נחל אל-על בוויקיטיול.

נחל אל על קרוי על שם המרגל הישראלי אלי כהן.

המפל השחור – על שם הנביעה מבין סלעי הבזלת.

המפל הלבן – על שם הנביעה מבין סלעי הגיר.

גולן בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "כפרי":

קואורדינטות: 40°33′0″N 14°14′0″E / 40.55000°N 14.23333°E / 40.55000; 14.23333

קאפרי (באיטלקית: Capri) הוא אי קטן בים הטירני, השייך לחצי האי סורנטו דרומית לנפת נאפולי במחוז קמפניה שבדרום איטליה, סמוך למפרץ נאפולי.

שם האי נגזר מהמילה עז באיטלקית, כי על האי יש והיו עיזים.

בקאפרי התיישבו בני אדם עוד מתקופת הרפובליקה הרומית והוא אף שימש כמשכנו של הקיסר הרומי טיבריוס. האי מוקף צוקים תלולים ובהם הרבה מערות ונקיקים. יופיו של האי מושך אליו תיירים רבים והאתר המפורסם ביותר בו הוא "המערה הכחולה" (Grotta Azzurra) המפורסמת בשל מימיה הכחולים. הגבוה בהרי האי הוא מונטה סולארו.

בקאפרי שני נמלים, הנמל הגדול (Marina Grande) והנמל הקטן (Marina Piccolo), ובו שתי ערים, קאפרי במרכז ואנאקפרי במערב. באי רשת כבישים צרים ובהם נוסעים מוניות ואוטובוסים קטנים המאפשרים נסיעה בין הנמלים לערים ולאתרים השונים. לאי ניתן להגיע במעבורות היוצאות מנמלים שונים בסביבה כגון נמל סורנטו.

באי שוכן ביתו של הסופר אקסל מונתה, חווילת "סן מיקלה", המשמש כיום כמוזיאון ליצירתו ומהווה אתר תיירותי ידוע.

כפרי בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "מאיר":

אנציקלופדיה מאיר נתיב היא חיבור אנציקלופדי לפי סדר האלף–בית העוסק במונחי יסוד ביהדות. את החיבור ערך, לקט וכתב שלמה זלמן אריאל. אריאל נעזר ברב איסר יהודה אונטרמן (שהסכמה שנתן לאנציקלופדיה מופיעה בפתיחה לספר) ובדיין הרב שמואל ברוך ורנר בכתיבת ערכים מסוימים. מטרת החיבור, כפי שמחברו מעיד עליו בהקדמתו לחיבור, היא לבאר מושגי יסוד ביהדות ברוח מסורתית, כלומר ללא "כל אבק של חקירה ובקורת" (מתוך ההקדמה).

החיבור עוסק הן ביסודות האמונה היהודית והן בהלכות הנוהגות בחיי היום יום. את החיבור הוציאה לאור הוצאת הספרים מסדה בשנת 1960. הספר זכה לפופולריות רבה ונדפס פעמים רבות.

בחלק מהערכים העוסקים בענייני הלכה שאב המחבר חומרים מתוך ספר אוצר דינים ומנהגים של יהודה דוד אייזנשטיין. עם זאת ישנו הבדל בין חיבורו של אייזנשטיין לבין חיבור זה. מחברו של אוצר דינים ומנהגים שאף שספרו יהיה ספר למדני, כלומר ישמש גם כספר עזר לרבנים ופוסקי הלכות. אנציקלופדיה מאיר נתיב כוונה מראש לקהל בעל זיקה פחות עמוקה למקצועות היהדות. עקב כך חלק ניכר מהגיוון בחומר ההלכתי בנושאים שונים המצוי ב"אוצר דינים ומנהגים" צומצם באנציקלופדיה מאיר נתיב.

מאיר בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "מלכה":

כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן געז במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, תוכלו לקבל עזרה כאן.

הקיסר (בגעז: ንጉሠ ነገሥት; מילולית: נגוסה נגסת; עברית: מלך המלכים) היה השליט היחיד של אתיופיה מהקמתה ועד למהפכה האתיופית. בידי הקיסר היו כל סמכויות החקיקה, הביצוע והשיפוט.

התואר מלך המלכים השווה לתואר קיסר מקורו עוד בארם נהריים ובתרבויות השמיות של המזרח התיכון הקדום, הפעם הראשונה שתואר זה שומש על ידי שליטי אתיופיה היה במאה השנייה לספירה על ידי המלך האקסומי סאמבראוטאס. התואר "מלך" (געז: ንጉሥ, תעתיק: "נגוס") בקיסרות אקסום החל ללבוש צורה מקומית ובכל מחוז היה מלך מקומי ששלט עליה והמחוז שלו נקראה "ממלכה" כך שמעל מלך זה היה מלך נוסף מעין "המלך של המלכים". דבר נוסף שהיה בהיסטוריה המודרנית של אתיופיה היה כאשר מונתה קיסרית והתואר שלה בגעז שונה ל"מלכת המלכים" ("נגסתה נגסת").

על מנת לרשת את כתר הקיסרות היה האדם צריך להיות קרוב משפחה של הקיסר המנוח. באתיופיה היה גם מקובל להכתיר קיסרים שהיו קרובים למנוח גם מצד אמו ואפילו להכתיר אישה לקיסרית. מנהג זה תרם למאבקי הכוחות על הכתר, בעיה שנפתרה באמצעות כליאת היורשים האפשריים במבצר הררי מבודד, כדי להקטין את הסיכון להפיכה.

מלכה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "אילוז":

אווה אִילוּז (נולדה ב-30 באפריל 1961) היא סוציולוגית ישראלית. נשיאת בצלאל היוצאת, פרופסור מן המניין במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה שבאוניברסיטה העברית ומופקדת על הקתדרה לסוציולוגיה על שם רוז אייזק, שבראשה עמד לפניה פרופ' שמואל נח אייזנשטדט.

אילוז נולדה בפס שבמרוקו והיגרה עם משפחתה לצרפת בהיותה בת עשר. סיימה תואר ראשון בסוציולוגיה, תקשורת וספרות בפריז, תואר שני בספרות צרפתית בפריז ובתקשורת באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט בתקשורת ולימודי תרבות, קיבלה מבית הספר לתקשורת של אננברג באוניברסיטת פנסילבניה בשנת 1991. עבודת הדוקטורט שלה הייתה בנושא אהבה רומנטית ותרבות ההמונים של המאה ה-20 בארצות הברית, בהנחיית לארי גרוס. אילוז דוברת מרוקאית מדוברת, צרפתית, אנגלית ועברית. למדה במשך שנים רבות בתקופת בית הספר יוונית עתיקה ולטינית.

אילוז שימשה כמורה מן החוץ באוניברסיטת ניו יורק ולאחר מכן התמנתה למרצה באוניברסיטת תל אביב בשנים 1999-1991. בשנת 2000 הצטרפה לאוניברסיטה העברית, ומונתה למרצה בכירה. בשנת 2005 התמנתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. שהתה כפרופסור אורח באוניברסיטאות נורת'ווסטרן ופרינסטון, בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז (EHESS) ובמכון למחקר מתקדם בברלין (2008-9).

אילוז בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "יבלונקה":

גדעון יבלונקה (נולד ב-30 באוקטובר 1977) הוא אתלט ישראלי בעבר. אלוף ישראל ושיאן ישראל, ייצג את ישראל באולימפיאדה (סידני 2000) ובשתי אליפויות עולם (סביליה 1999 ואדמונטון 2001). הוא שותף לשיא הישראלי בריצת שליחים 4×100 מטר (הנוכחי, 2015).

בתחרות שנערכה באודנזה שבדנמרק ב-28 ביוני 1997 זכה יבלונקה במדליית ארד בריצת שליחים 4×100 מטר, ביחד עם טל מור, טומי כפרי ומיקי בר יהושע בשיא ישראלי חדש 40.00 שניות.

בתחרות שנערכה בתל אביב ב-19 ביולי 1999 זכה יבלונקה במדליית זהב עם נבחרת ישראל בריצת שליחים 4×100 מטר ביחד עם רפאל יער, טומי כפרי ואלכסנדר פורחומובסקי בשיא ישראלי חדש של 39.61 שניות ולראשונה ירדה רביעייה ישראלית מתחת ל-40 שניות בריצה זו.

באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בסביליה שבספרד בשנת 1999 סיים יבלונקה במקום תשיעי, בריצת שליחים 4×100 מטר, ביחד עם רפאל יער, טומי כפרי ואלכסנדר פורחומובסקי בשיא ישראלי חדש של 38.81 שניות (הנוכחי, 2014).

באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה בתל אביב ב-23-24 ביולי 2000 זכה יבלונקה במדליית ארד בריצת 100 מטר בשיא אישי חדש של 10.29 שניות, התוצאה השלישית בטיבה של אתלט ישראל בכל הזמנים, אחרי מרצין נובק (אנ') מפולין (10.23 שניות) וטומי כפרי (10.27 שניות). למחרת הוא זכה במדליית כסף בריצת 200 מטר לאחר שהשווה את השיא הישראלי של טומי כפרי, 20.89 שניות, אחרי מרצין אורבש (אנ') מפולין (20.68 שניות). שיא זה החזיק מעמד 9 שנים ונשבר על ידי דימטרי גלושצ'נקו (20.86 שניות).

יבלונקה בויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "איתי אילוז":

דף קטגוריה זה כולל את 3 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 3 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

דף קטגוריה זה כולל את 17 הדפים הבאים, מתוך 17 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)

איתי אילוז בויקיפדיה