אתיאיזם
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: אתיאיזם.
זוהי הגדרה בת 7 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: כפירה באל, מינות, אפיקורסות .
מידע רנדומלי על הביטוי "מינות":
מוסדות: בית כנסת • מקווה • חדר • ישיבה • כולל אברכים • בית מדרש
ביהדות, מינות (מהמילה מין במובן סוג) היא כינוי שניתן לכל מי שסטה מדרך הישר או הדעה הישרה (האורתודוקסיה) שהייתה נהוגה באותה תקופה. על פי רוב שימש הכינוי לנצרות ולכתות גנוסטיות, ובתקופה מאוחרת יותר – לתנועת השבתאות. לעתים שימש המושג גם להתייחסות לאתאיסטים (המכונים אפיקורסים בלשון חז"ל), בתחילת השימוש במושג הכוונה הייתה ליהודי שסטה ולא לאדם בעל אמונה אחרת. רק בשלב מאוחר מאד של ההגות היהודית הפך הביטוי לכינוי לנוצרים שאינם ממקור יהודי.
הצנזורה הנוצרית התוודעה לטרמינולוגיה תלמודית זו בעזרת מומרים יהודים כניקולס דונין, והכריחה את המדפיסים של התלמוד בדפוס וילנא להחליף את המילה "מינים" במונח שאינו כולל את הנוצרים: "עובדי כוכבים ומזלות", או בראשי התיבות "עכו"ם". כך הודפסה מהדורת ש"ס וילנא הנפוצה. החלפת הביטויים הייתה לפעמים ללא כל הבנה, כך שבמקום שכתוב "מין קטניות" (במובן של סוג) בוצעה החלפה ל"עכו"ם קטניות". במספר מהדורות דפוס חדשות שיצאו לאחרונה שוחזר הנוסח המקורי.
המושג "מינים" (במובן זה) נמצא מספר פעמים במשנה, ופעמים רבות בתלמוד ובמדרשים. הפרשנות היהודית פירשה בדרך כלל את המושג, כאשר הופיע אחרי המאה ה-3 לספירה, כמתייחס לנוצרים. כך למשל מפרש רש"י (בדפוסים הבלתי מצונזרים) את דברי התלמוד הבבלי (ברכות י"ב ע"א) "מפני תרעומת המינים", שהכוונה לתלמידי ישו.
מידע רנדומלי על הביטוי "אפיקורסות ":
פרופ' יעקב מַלכּין (נולד ב-3 באוגוסט 1926) הוא סופר ומחזאי, עורך, מתרגם מבקר תרבות ומחנך ישראלי, פרופסור אמריטוס בפקולטה לאמנויות וממייסדי החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. הוא הוגה באתיקה הומניסטית חילונית יהודית ומאז 1994 מכהן כמנהל אקדמי של מוסדות השכלת מבוגרים ומורים כגון תמורה ומיתר, ועורך כתב העת יהדות חופשית. בנו של המבקר דב בר מלכין, בן-זוגה של הציירת פליס פזנר מלכין ואביו של ההיסטוריון חוקר יוון העתיקה וזוכה פרס ישראל לשנת 2014 עירד מלכין ושל הרב סיוון מס, דקאנית מכון תמורה ליהדות ישראלית.
מלכין נולד בקיץ 1926 בוורשה בירת פולין, ועלה לארץ ישראל בגיל 7. אביו, דב בר מלכין, היה מרצה ומבקר ספרות ותיאטרון בעיתונות בפולין ובישראל.
מלכין למד ולימים גם הרצה באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית בירושלים, בסורבון, ובאוניברסיטת ניו יורק. החל משנת 1944, במקביל ללימודיו, פרסם מאמרי ביקורת ספרות, תיאטרון וקולנוע בעיתונות הישראלית, ושימש עורך הירחון ”על החומה“ של תנועת השומר הצעיר (1946-1944). במלחמת 1948 שימש קצין שידורים של ההגנה וצה"ל (1948-1947) בתחנת השידור המחתרתית תלם שמיר בועז, שהפכה, עם קום המדינה, ל"קול צבא ההגנה לישראל".