בית הנבחרים של גרמניה
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: בית הנבחרים של גרמניה.
זוהי הגדרה בת 21 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: בונדסטג, בונדסטאג, בונדסראט.
מידע רנדומלי על הביטוי "בונדסטג":
פורטל גרמניה
נשיא גרמניה (בגרמנית: Bundespräsident; נקרא בעבר Reichspräsident) הוא ראש המדינה הגרמנית. התפקיד נוצר בשנת 1918 בעקבות התפטרותו של הקייזר וילהלם השני וכינון רפובליקת ויימאר. כיום, התפקיד הוא בעל ערך טקסי וייצוגי בלבד והוא נבחר על ידי האסיפה הפדרלית אחת לחמש שנים.
ברפובליקת ויימאר נבחר הנשיא בבחירות ישירות ואישיות לתקופת כהונה של שבע שנים כאשר אין הגבלה על מספר הכהונות שכל נשיא יכול לכהן בהם. הנשיא אינו תלוי ברייכסטאג ובחירתו בבחירות ישירות הציבה את הנשיאות כגוף שווה ערך לפרלמנט, בסמכות הנשיא היה למנות ולפטר את הממשלה הגרמנית ואת הקאנצלר, לפזר את הפרלמנט ולהתערב בהליכי חקיקה אם דרישה כזאת הועלתה במשאל עם. סעיף 48 בחוקה הגרמנית נתן בידי הנשיא את הכוח להכריז מצב חירום "כדי לשמור על הסדר הציבורי" ולבטל את כוחו של הפרלמנט. על סמך סמכות זאת טען חוקר מדע המדינה קרל שמיט שמכיוון שהנשיא יכול להכריז על מצב חירום שהופך לחלוטין את הסדר הקיים ומבטל את כוח הפרלמנט שהוא בעצם הגוף הריבוני במדינה ולא הפרלמנט כפי שגורסת התפיסה הליברלית.
היסטוריונים רבים רואים בכוחותיו הנרחבים של הנשיא ובמיוחד באלו שבאו לו כתוצאה מסעיף 48 את אחד מהגורמים לנפילתה של רפובליקת ויימאר, משנת 1930 הנשיא פאול פון הינדנבורג עשה שימוש בכוחותיו כדי לכונן ממשלות ללא תמיכה פרלמנטרית שמשלו מכוח צווים נשיאותיים והיה בכך משום חזרה למצב ששרר בזמן הקיסרות כאשר הקייזר היה בוחר את הקאנצלר ושניהם לא היו מחויבים לפרלמנט.
מידע רנדומלי על הביטוי "בונדסטאג":
פורטל גרמניה
נשיא גרמניה (בגרמנית: Bundespräsident; נקרא בעבר Reichspräsident) הוא ראש המדינה הגרמנית. התפקיד נוצר בשנת 1918 בעקבות התפטרותו של הקייזר וילהלם השני וכינון רפובליקת ויימאר. כיום, התפקיד הוא בעל ערך טקסי וייצוגי בלבד והוא נבחר על ידי האסיפה הפדרלית אחת לחמש שנים.
ברפובליקת ויימאר נבחר הנשיא בבחירות ישירות ואישיות לתקופת כהונה של שבע שנים כאשר אין הגבלה על מספר הכהונות שכל נשיא יכול לכהן בהם. הנשיא אינו תלוי ברייכסטאג ובחירתו בבחירות ישירות הציבה את הנשיאות כגוף שווה ערך לפרלמנט, בסמכות הנשיא היה למנות ולפטר את הממשלה הגרמנית ואת הקאנצלר, לפזר את הפרלמנט ולהתערב בהליכי חקיקה אם דרישה כזאת הועלתה במשאל עם. סעיף 48 בחוקה הגרמנית נתן בידי הנשיא את הכוח להכריז מצב חירום "כדי לשמור על הסדר הציבורי" ולבטל את כוחו של הפרלמנט. על סמך סמכות זאת טען חוקר מדע המדינה קרל שמיט שמכיוון שהנשיא יכול להכריז על מצב חירום שהופך לחלוטין את הסדר הקיים ומבטל את כוח הפרלמנט שהוא בעצם הגוף הריבוני במדינה ולא הפרלמנט כפי שגורסת התפיסה הליברלית.
היסטוריונים רבים רואים בכוחותיו הנרחבים של הנשיא ובמיוחד באלו שבאו לו כתוצאה מסעיף 48 את אחד מהגורמים לנפילתה של רפובליקת ויימאר, משנת 1930 הנשיא פאול פון הינדנבורג עשה שימוש בכוחותיו כדי לכונן ממשלות ללא תמיכה פרלמנטרית שמשלו מכוח צווים נשיאותיים והיה בכך משום חזרה למצב ששרר בזמן הקיסרות כאשר הקייזר היה בוחר את הקאנצלר ושניהם לא היו מחויבים לפרלמנט.
מידע רנדומלי על הביטוי "בונדסראט":
פורטל גרמניה
נשיא גרמניה (בגרמנית: Bundespräsident; נקרא בעבר Reichspräsident) הוא ראש המדינה הגרמנית. התפקיד נוצר בשנת 1918 בעקבות התפטרותו של הקייזר וילהלם השני וכינון רפובליקת ויימאר. כיום, התפקיד הוא בעל ערך טקסי וייצוגי בלבד והוא נבחר על ידי האסיפה הפדרלית אחת לחמש שנים.
ברפובליקת ויימאר נבחר הנשיא בבחירות ישירות ואישיות לתקופת כהונה של שבע שנים כאשר אין הגבלה על מספר הכהונות שכל נשיא יכול לכהן בהם. הנשיא אינו תלוי ברייכסטאג ובחירתו בבחירות ישירות הציבה את הנשיאות כגוף שווה ערך לפרלמנט, בסמכות הנשיא היה למנות ולפטר את הממשלה הגרמנית ואת הקאנצלר, לפזר את הפרלמנט ולהתערב בהליכי חקיקה אם דרישה כזאת הועלתה במשאל עם. סעיף 48 בחוקה הגרמנית נתן בידי הנשיא את הכוח להכריז מצב חירום "כדי לשמור על הסדר הציבורי" ולבטל את כוחו של הפרלמנט. על סמך סמכות זאת טען חוקר מדע המדינה קרל שמיט שמכיוון שהנשיא יכול להכריז על מצב חירום שהופך לחלוטין את הסדר הקיים ומבטל את כוח הפרלמנט שהוא בעצם הגוף הריבוני במדינה ולא הפרלמנט כפי שגורסת התפיסה הליברלית.
היסטוריונים רבים רואים בכוחותיו הנרחבים של הנשיא ובמיוחד באלו שבאו לו כתוצאה מסעיף 48 את אחד מהגורמים לנפילתה של רפובליקת ויימאר, משנת 1930 הנשיא פאול פון הינדנבורג עשה שימוש בכוחותיו כדי לכונן ממשלות ללא תמיכה פרלמנטרית שמשלו מכוח צווים נשיאותיים והיה בכך משום חזרה למצב ששרר בזמן הקיסרות כאשר הקייזר היה בוחר את הקאנצלר ושניהם לא היו מחויבים לפרלמנט.