הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: בן לעם שמי קדום.
זוהי הגדרה בת 15 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: אכדי הררי חבשי מורי עברי ערבי, חיווי, דרוזי .
מידע רנדומלי על הביטוי "חיווי":
שמואל אחיטוב (נולד ב-1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון. חתן פרס ישראל לחקר המקרא.
שמואל אחיטוב נולד בתל אביב ולמד בתלמוד תורה בראשון לציון. עשה את לימודיו התיכוניים בבית הספר תיכון עירוני ד' בתל אביב ובמדרשיית נועם בפרדס חנה. בשנת תשי"ח החל ללמוד היסטוריה של עם ישראל ומקרא באוניברסיטה העברית. נושא עבודת התזה שלו לתואר המוסמך, אותה עשה תחת הנחייתם של הפרופסורים אברהם מלמט ובנימין מזר, היה "קווים לכלכלת כנען בתקופה הכנענית המאוחרת על-פי תעודות מצריות". הוא קיבל את תואר הדוקטור בשנת תשל"ט 1979. נושא הדיסרטציה שלו היה "הרשימות הטופוגרפיות המצריות בזיקתן לתולדות ארץ-ישראל בתקופת המקרא".
עוד בזמן לימודי התואר השני החל שמואל אחיטוב לעבוד באנציקלופדיה המקראית, תחילה ככותב ערכים, בשנת תשכ"ד התמנה למזכיר המערכת ואחר כך היה העורך המרכז של האנציקלופדיה. לאחר השלמת מפעל האנציקלופדיה ייסד סדרת ספרים בחקר המקרא בשם "ספריית האנציקלופדיה המקראית". אחיטוב כתב והוציא לאור בצוותא עם משה גרינברג את "מקרא לישראל", שהוא פירוש מדעי למקרא בעברית.
שמואל אחיטוב מלמד במחלקה למקרא ולמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון החל משנת תשל"ד וכיהן בתפקיד ראש המחלקה. בשנת תשל"ד הקים את הוצאת הספרים של האוניברסיטה, אותה ניהל עד 1989. אחיטוב הוציא מחדש את סדרת הספרים "באר-שבע", היוצאת מטעם המחלקה למקרא ולמזרח הקדום ובמסגרת זו יצאו עד 2011 תשעה עשר כותרים, שהאחרון מביניהם (כרך י"ט) מתעד דברי כינוס לכבודו לרגל פרישתו.
מידע רנדומלי על הביטוי "דרוזי ":
מונותאיזם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם – אמונה באלים רבים. מקור המילה מיוונית: μόνος (מונוס) = אחד, θεός (תאוס) = אלוהות. המונח עצמו מציין רק את ייחודו של האל ושלילת אלים נוספים, הרעיון המונותאיסטי העיקרי מורה גם על כך שהאל מופשט ורוחני.
עמי המזרח הקדום הפגניים ראו בטבע עצמו את האל – ועל כן ראו בשמש, בירח ובכוכבים את האלים.
האמונה העממית באסיה הקטנה שהתבטאה במיתולוגיה היוונית והתגלגלה לאחר מכן גם לתרבות הרומאית, מאמינה באלים רבים – שכל אחד ואחד מהם אחראי על תחום חיים אחר – לדוגמה, אל הגשם, אלת הפריון, אלת המלחמה וכדומה.
אמונה נוספת שהמונותאיזם יצא נגדה היא האמונה הגנוסטית הדואליסטית שנוצרה על ידי זרתוסטרה – המאמינה שישנם שני אלים – האל הטוב והאל הרע. שניהם נמצאים ביניהם במלחמה מתמדת, שאנו העדים לתוצאותיה. אמונה זו רווחה במיוחד ברחבי הממלכה הפרסית, עד לתקופה יחסית מאוחרת בה כבש את מקומה האסלאם.
במחקר מקובל לראות את הופעת המונותאיזם במהפכה האתניסטית במצרים של אחנתון, הזרם המרכזי בחקר בדתות טוען כי אלה מבני ישראל אשר הגיעו ממצרים הביאו עמם לכנען את תודעת האל היחיד, והמשיכו בכך גם כאשר מהפכה זו במצרים הסתיימה ונגנזה.