ברכה על כוס היין בשבת

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: ברכה על כוס היין בשבת.
זוהי הגדרה בת 21 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: קידוש .

קצת על קידוש:
ביהדות, קידוש הוא איזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר. הקידוש נעשה על ידי ברכה מיוחדת הנאמרת לרוב על גביע יין (או מיץ ענבים). ישנה מצווה מהתורה לערוך קידוש בליל שבת וחג, היא מצוות קידוש השבת בדברים. הקידוש נערך קודם הסעודה (היות ויש איסור על אכילה לפני הקידוש), בדרך כלל על ידי בעל הבית או הבכיר מבין הנוכחים. הקידוש הנעשה ביום השבת והחג הינו תקנה דרבנן.
על פי ההלכה, בהיעדר יין, אפשר לעשות קידוש גם על פת או על חמר מדינה (משקה שאנשים שותים לצורך הנאה ולא משום צימאון).
קידוש (שנעשה על ידי אמירה בלבד) נמצא לחלק מן הדעות גם כחלק מתפילת ערבית של שבת, כאשר אמירת פרשת 'ויכולו' משולבת בתפילת העמידה.
על פי סקר הלמ"ס מ־2009, כ־42% מהאוכלוסייה היהודית בישראל עורכים קידוש בליל שבת.
הקידוש כמצווה מהתורה:
מהפסוק בעשרת הדברות (שמות כ, ז) "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", נלמדת מצוות קידוש השבת בדברים. בנוסף דרשו חז"ל[2]על פסוק זה – "זוכרהו על היין".
מוסכם כי הקידוש בליל שבת וביום טוב הינו מצווה מהתורה, אך ישנה מחלוקת האם קביעת הקידוש על יין (במקום הסתפקות באמירה בלבד, כפי שנעשה בתפילת ערבית של שבת) הינה מהתורה או מדרבנן. על פי הרמב"ם קביעת הקידוש על היין הינה מדרבנן‏[3], בעוד לפי רש"י היא מהתורה.
גם הנשים חייבות בקידוש מהתורה, על אף שזו מצוות עשה שהזמן גרמה. דבר זה נלמד מהיקש 'זכור' (מקור דין הקידוש) ל'שמור' (שמירת השבת שהיא מצוות לא תעשה, בה נשים מחויבות).
הקידוש הנערך ביום הינו תקנה מדרבנן.
קידוש בליל השבת והחג:
הקידוש בליל השבת או החג הוא הקידוש העיקרי של השבת ושל היום טוב. בליל שבת הקידוש פותח בפרשת 'ויכולו' (העוסקת בקביעת השבת במהלך בריאת העולם), לאחריה ברכת 'בורא פרי הגפן', ולבסוף ברכת הקידוש העיקרית. בברכה זו מוזכרת השבת כזכר לבריאת העולם וליציאת מצרים. ישנם הבדלים בין נוסחים שונים של הקידוש, בעיקר סביב אמירת או השמטת המשפטים 'כי הוא יום' ו'כי בנו בחרת', המזכיר את בחירת ישראל מהעמים. הברכה חותמת ב'מקדש השבת'. היות שנוסח הקידוש פותח באמצע הפסוק הקודם לפרשת ויכולו: "יום השישי, ויכולו…", נהוג להקדים ולומר בלחש את חלקו הראשון של הפסוק: "ויהי ערב ויהי בוקר".
ביום טוב פותח הקידוש בברכת 'בורא פרי הגפן', ולאחריה ברכה מיוחדת ליום טוב. ברכה זו מזכירה את בחירת ישראל מהאומות, ואת יציאת מצרים. ברכה זו חותמת ב'מקדש ישראל והזמנים'. ביום טוב מוסיפים לאחר הקידוש גם את ברכת שהחיינו (למעט שביעי של פסח ושמיני של פסח בחוץ לארץ, שהם המשך של חג הפסח). במקרה ויום טוב חל בשבת, אומרים את פרשת 'ויכולו' בתחילת הקידוש, ולאחריה את ברכת 'מקדש ישראל והזמנים' של יום טוב, כאשר משולבים בה תוספות קצרות לאזכור השבת.
נהוג שהמקדש אומר: 'סברי' או 'סברי מרנן' קודם לאמירת ברכת 'בורא פרי הגפן'.המובן של "סברי מרנן" הוא: בידיעתכם וברשותכם מורי ורבותי. משמעות ביטוי זה הוא הזמנת הסועדים להקשבה לברכה על מנת שיצאו ידי חובת הקידוש על ידי המקדש. בקידוש ובהבדלה, לפני ברכת הגפן, פונה המקדש אל המסובים במילים: 'סברי מרנן?', והם עונים 'לחיי!' (בעדות ספרד; בעדות אשכנז לא נהוג לענות). הפירוש הפשוט הוא, שהמקדש שואל את המסובים אם ברצונם לצאת ידי חובת הברכה, והם עונים 'לחיי', שבלשון התלמוד פירושו 'הן'. יש הסוברים כי קידוש ליל שבת צריך להעשות לאורם של נרות שבת. במקרה ולא נעשה קידוש בליל השבת, החובה לעשיית הקידוש נמשכת ליום השבת.
נלקח מויקיפדיה