גוי

אפשרויות: עם.

קצת על עם:
עם ניתן להגדרה כקבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים, כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים או אזור גאוגרפי.
מאפיינים אלו הם תנאים מספקים להגדרתו של עם, אך אינם הכרחיים עקב החסרונות הנובעים מהם. לכן, ההגדרה של עם אינה מונוליטית ואין זה הכרחי שכל המאפיינים הללו יהיו משותפים או יתקיימו במלואם בקבוצה המוגדרת כעם. הגדרה נוספת, קשה יותר להפרכה אך עם זאת מעניינת יותר מבחינת האפשרויות הגלומות בה, הנה "קבוצה חברתית הרואה עצמה כבעלת עתיד משותף". על פי ההגדרה המרכסיסטית המונח "עם" מתייחס לכלל החברה אשר אינה נמנית עם האליטה.
גודלם של עמים איננו קבוע לא בזמן (מרבית העמים בזמן החדש גדלו בצורה משמעותית, לעומת עמים אחרים שהלכו ופחתו עד שנעלמו). ישנם עמים זעירים כמו העם של פיטקרן שמונה פחות ממאתיים בני אדם ועמים ענקיים כמו עם ההאן (העם העיקרי של סין) שמונה למעלה ממילארד בני אדם.
למרות שדת היא מרכיב חשוב בחלק גדול מהעמים ומהווה נדבך מרכזי במרבית התרבויות המשותפות יש עמים שבהם הדת שונה במקצת (כמו בגרמניה המחולקת בין פרוטסטנטים וקתולים) או שונה בהרבה (ביפן יש הן מאמינים של דת השינטו והן מאמינים בודהיסטים).
מרבית העמים (אבל לא כולם) יושבים על שטח אדמה קבוע, בין אם הם מעבדים אותה בתור חקלאים, מחזיקים אותה בתור שטחי מסחר או שירותים או אף נודדים עליה. חלק קטן מהעמים שנאלצו לנדוד ממולדתם הצליח לשרוד את המעבר ורובם נעלמו במהלך ההיסטוריה. דבר זה שימש ממלכות כמו בבל ואשור שהשתמשו בהגליה, בתור דרך ענישה כלפי עמים מורדים. לעומת זאת עמים נולדים לעתים קרובות כתוצאה של הגירה, כך נוצרו מרבית העמים האירופאיים בעקבות נדידת העמים שמוטטה את האימפריה הרומית.
כתוצאה מתהליכים אלו, עמים אינם נשארים קבועים במהלך ההיסטוריה, חלק מהעמים נעלמו מבמת ההיסטוריה (רומאים, פיניקים למשל), חלקם השתנו לעמים אחרים (לדוגמה המדיארים הפכו להונגרים), עמים אחרים נוצרו במהלך הזמן (כגון האמריקאים) ורק מיעוט קטן מהעמים שמר במהלך השנים על ייחודו (היהודים, הארמנים והיוונים הם הדוגמאות הכמעט יחידות).
במהלך מרבית ההיסטוריה מרבית העמים היו חלק מממלכות גדולות ואף אימפריות שהכילו עמים רבים. רק בתקופה המודרנית ובעיקר בעקבות אביב העמים, צץ הרעיון של הגדרה עצמית. דבר זה שבא לידי ביטוי ממשי ב־14 הנקודות של וילסון שהיוו את הבסיס לחבר הלאומים, ובסופו של דבר גרם להתמוטטות האימפריות השונות ולתום הקולוניאליזם.
בימינו נחשבת ההגדרה העצמית לאחד העקרונות המרכזיים במשפט הבינלאומי, דבר שגורם לחיכוכים רבים. ברוב המקרים קיימת הסכמה על עצם קיומו של עם (אולם לא על הצורה של ההגדרה העצמית הרצויה לו), אולם לא תמיד זה המצב.
כתוצאה מהחלוקה הקולוניאליסטית "נוצרו" עמים חדשים, אם בדרך של חלוקה של עמים קיימים (למשל הערבים, שמגדירים היום את עצמם כאומה המורכבת מעם לכל מדינה) ואם בצורה של איחוד שרירותי של עמים נפרדים (לדוגמה בקניה, אוחדו הקוקיו ועוד מספר עמים לעם שלכאורה שייך למדינה). לגבי אפריקה מקובל להשתמש בכינוי "שבט" עבור העמים היושבים בה, למרות שאין להבחנה הזאת הצדקה מעשית.
ולמרות שיש הגדרה כללית של מהו עם, להגדיר עמים זהו דבר קשה, לדוגמה: ישנם היאמרו שישנו עם בריטי, אך ישנם אחרים היאמרו שהבריטים אינם עם, אלא אזרחות של מדינה שבה יש יותר מעם אחד. או האמריקנים, משום שרבים מהם הם פשוט מהגרים, או שפשוט לאמריקנים אין אתניות, דת, תרבות (לדומה במקרה של ההיספנים) או היסטוריה משותפת (כאן לדוגמה: מהגרים חדשים). גם היהודים הם מפולגים מאוד, אתניות שונה, שפות שונות (יותר מבחינה היסטורית), הצורה שבה עדות שונות מאמינות בדת (אם מאמינות כלל), תרבות שונה, היסטוריה משל עצמם, אזורים גאוגרפיים שונים ומנהגים שונים. כמו כן, גם ניתן לומר ההפך, לדוגמה, שכל הסלאבים הם עם אחד, או של העמים דוברי הגרמנית (גרמניה, אוסטריה, שווייץ, ליכטנשטיין, לוקסמבורג, דרום טירול, ובלגיה הגרמנית).
נלקח מויקיפדיה