גידול תאים במעבדה

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: גידול תאים במעבדה .
זוהי הגדרה בת 18 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: תרבית.

מידע רנדומלי על הביטוי "תרבית":

תרבית תאים (Cell culture) היא תהליך שבו תאים אאוקריוטיים או פרוקריוטיים גדלים בתנאים מבוקרים. באופן מעשי המושג "תרבית תאים" מתייחס ברוב המקרים לגידול תאים אאוקריוטיים שהופקו מאורגניזמים רב-תאיים, בייחוד בעלי חיים וצמחים. גידול תאים בתרבית הפך לשיטה מעבדתית שגרתית החל משנות החמישים של המאה ה-20.

ניתן לחלק את תרביות התאים לתרביות תאים נצחיות ותרביות תאים שאינן נצחיות, תרביות נצחיות – שורת תאים (cell line) ניתן לגדל ללא הגבלת זמן, בעוד שתאי תרביות בלתי נצחיות חדלים להתחלק לאחר זמן מה בתרבית ולאחר מכן מתים, לרוב מוות תאי מתוכנן (אפופטוזיס). בתנאים מסוימים ניתן להתמיר תאים בלתי נצחיים לתאים נצחיים על ידי החדרת מספר גנים, לרוב על ידי נגיפים.

בשנות השמונים של המאה ה-19 פיתח הפיזיולוג האנגלי סידני רינגר (Sydney Ringer) תמיסת יונים המכילה נתרן, אשלגן, סידן ומגנזיום המאפשרת את המשך פעילותו של לב לאחר בידודו מן הגוף – תמיסת רינגר. במקביל, הפריד ב-1885 וילהלם רו (Wilhelm Roux) חלק מעובר תרנגולת והחזיק אותו בתמיסה פיזיולוגית מחוממת למשך מספר ימים, בכך ביסס את עיקרון תרבית התאים. בתחילת המאה ה-20 פרסם רוס גרנביל הריסון (Ross Granville Harrison) את עיקרי השיטות המשמשות גידול תאים בתאים כאשר הוא משתמש בתאים שהופקו מעוברי חולייתנים. למרות הידע שנצבר בתחום, עד שנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20 לא הובן הפוטנציאל המדעי והרפואי הגלום בתרביות תאים, בשנים אלו החל השימוש בתרביות תאים במטרה ליצור נגיפים המשמשים כחיסון. אחד החיסונים הראשונים שיוצרו בעזרת תרבית תאים היה תרכיב בחיסון של סלק נגד מחלת הפוליו, נגיפים ששימשו לחיסון זה יוצרו בתרבית של תאי כליית קוף.

תרבית בויקיפדיה