גפיר
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: גפיר.
זוהי הגדרה בת 4 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: שומר, שוטר, זקיף, נוטר .
מידע רנדומלי על הביטוי "שומר":
תקופת עובייד, היא תקופה פרהיסטורית שהתקיימה בדרום מסופוטמיה בין השנים 5600 – 4000 לפנה"ס (חלק מהחוקרים מתארכים את התקופה בין 5900 – 4000 לפנה"ס, ותקופה שהיא קדומה לתקופה הכלקוליתית בארץ ישראל). התקופה נקראת על שם תל אל-עובייד, אתר הנמצא מערבית לאור. התל גם נתן את שמו לתרבות הקרויה תרבות עובייד. תרבות זו שייכת לתקופת ההתיישבות הטרום שושלתית בדרום מסופוטמיה שהתקיימה על המישור של אדמות הסחף (נקרא סחף אלוביאלי) שנוצרו מסחף הנהרות הפרת והחידקל. החפירות הארכאולוגיות שהגיעו עד לקרקע בתולה הראו שזו ההתיישבות הקדומה ביותר שהתקיימה באזור זה. ההתיישבות השתייכה לסופה של התקופה הנאוליתית ונכנסה גם לתקופה הכלקוליתית. תרבות זו התקיימה עד לתחילתה של תקופת אורוכ אשר תחילתה בשנת 4000 לפנה"ס לערך. המצאת הגלגל מיוחסת לתקופה זו.
תקופת עובייד מחולקת לשלושה שלבים:
תרבות עובייד התאפיינה בהתיישבות בכפרים גדולים, במבנים מלבניים מרובי חדרים העשויים מלבני בוץ. בתקופה זו הופיעו לראשונה המקדשים הציבוריים במסופוטמיה. ההתיישבות נעשתה בשני מדרגי התיישבות, אזור מרכזי שגודלו הגיע עד עשרה דונם מוקף בכפרים שגודלם היה עד דונם אחד.
מידע רנדומלי על הביטוי "שוטר":
פעולות חיפוש ותפיסה מיועדות להשגת ראיות, אמצעי זיהוי או נכסים או לפירוק מושא החיפוש מנשקים או חפצים אסורים. חיפוש המבוצע בהרשאה הוא כלי לגיטימי בשירות רשויות החוק, אולם הוא אינו בלעדי להן: גורמים פליליים עלולים לבצע חיפוש כדי להגן על עצמם, מפני ציוד להאזנת סתר, לדוגמה, ומאבטחים אזרחיים מחפשים נשק בכניסה למקומות בילוי.
לרשויות החוק סמכויות לביצוע חיפוש במקרים מסוימים שנקבעו בחוק. שוטר מוסמך לבצע חיפוש מכח החוק. הסמכויות והמגבלות לגבי חיפוש מכח החוק מוענקות, במקרים מסוימים, גם לשוטר צבאי, סוהר ואיש שירות הביטחון הכללי. רשם הוצאה לפועל רשאי לצוות על כל שוטר, פקיד בית משפט או אדם אחר לערוך חיפוש על גופו, בכליו או בנכסים שבחזקת חייב, מיוזמתו או לבקשת הזוכה. רשם הוצאה לפועל מוסמך גם להורות על חיפוש אצל צד שלישי, אם יש לו סיבה להניח שנכסי החייב נמצאים אצלו.
ככלל, חיפוש צריך להיעשות על-פי צו חיפוש שנתן בית המשפט. בית המשפט נותן צו חיפוש לאחר שמוצג לו חומר המצדיק זאת, ובדרך כלל מצוינים בצו החפצים שאותם מותר לחפש ולתפוס. עם זאת, סעיף 24(ב) קובע כי "מי שעורך חיפוש לפי צו חיפוש ומוצא חפץ שלא הוזכר בצו, אבל יש יסוד סביר להניח שנעברה, או שמתכוונים לעבור, עבירה בו או לגביו, רשאי לתפוס את החפץ ולהביאו לפני השופט שנתן את הצו, והשופט רשאי לצוות מה ייעשה בו, כפי שיראה לנכון".
מידע רנדומלי על הביטוי "זקיף":
נָטִיף (סְטָלַקְטִיט) הוא עמוד היורד מתקרה של מערה כלפי מטה. נטיפים נמצאים באזורים קארסטיים. מערות בהן יש הרבה נטיפים נקראות מערות נטיפים.
מים ממיסים פחמן דו-חמצני (CO2) ומחלחלים דרך סדק במשטח גיר (סידן פחמתי, CaCO3) וחודרים לתוכו תוך תגובה בינו לבין המים והפחמן הדו-חמצני ליצירת סידן מימן-פחמתי (Ca(HCO3)2) על פי המשוואה הכימית:
הסידן מימן-פחמתי הנוצר מתמוסס במים ומחלחל איתם דרך הסלע. התמיסה מגיעה לבקע בתקרת המערה ומתרחשת התגובה ההפוכה: סידן מימן פחמתי מתפרק למים, פחמן דו-חמצני וגיר. הפחמן הדו-חמצני משתחרר לאוויר, ומשקע של גיר (אשר אינו מסיס) מצטבר על תקרת המערה. במהלך אלפי שנים מצטברים משקעי הגיר הזעירים לנטיפי גיר ארוכים היורדים מתקרת המערה לעבר תחתיתה.
קצב הגדילה הממוצע של נטיפים הוא 0.13 מ"מ בשנה אך במקרים של מים הזורמים במהירות ועשירים בסידן, פחמה ופחמן דו-חמצני, הקצב יכול להגיע עד ל-3 מ"מ בשנה.
כאשר קצב הטפטוף גדול, הריאקציה מתרחשת לאחר נשירת טיפת המים לקרקע, ולכן משקע הגיר נוצר על רצפת המערה. הצורה הנוצרת מהצטברות של גיר על הרצפה, מול הסדק, נקראת זקיף.
מידע רנדומלי על הביטוי "נוטר ":
גרשון ריבלין (20 באפריל 1914 – 27 במאי 1994) היה עורכו הראשון של בטאון צה"ל, "מערכות" ומומחה להיסטוריה צבאית של המחתרות העבריות בתקופת המנדט, מלחמת העצמאות והקמת צה"ל. כתב וערך עשרות ספרים, בהם יומניו של דוד בן-גוריון וספר תולדות ההגנה.
ריבלין נולד בדווינסק שבאימפריה הרוסית (כיום בלטביה) ועלה לארץ ישראל ב-1921, בהיותו בן 7, עם הוריו. המשפחה התיישבה ברמת גן וניהלה משק חקלאי. אביו, זלמן ריבלין, היה חבר המועצה הראשונה של העיר רמת גן ועל שמו רחוב בעיר (רחוב ז"ר).
בתקופת המאבק נגד הבריטים היה ריבלין לחבר בהגנה, עסק בהוצאת עיתון מחתרתי ובהפעלת תחנת שידור מחתרתית. בשנת 1940 היה לעורכו הראשון של הירחון הצבאי המקצועי הראשון בעברית, "מערכות". הוא התמיד בתפקידו עד לפרישתו מצה"ל בדרגת אלוף משנה ב-1972. בין השנים 1967 – 1973 היה עורכה הראשי של הוצאת מערכות.
בשנת 1976 היה למנהלו הראשון של המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר (עד 1981). כמו כן היה עורך בהוצאה לאור עם עובד, מרצה בכיר בחוג לתולדות ארץ-ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, חוקר במכון לחקר המחתרות באוניברסיטת בר-אילן, מפעילי הקמת מוזיאון היכל העצמאות, היסטוריון בית אברהם קריניצי (המוזיאון לתולדות רמת גן), חבר מועצת המנהלים של מוזיאון ארץ ישראל, חבר מערכת המהדורה העברית של אנציקלופדיית בריטניקה לנוער ומייסדו של כתב העת עלי זית וחרב במרכז גלילי לחקר כוח המגן.