הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: הולכת שולל, הונאה.
זוהי הגדרה בת 17 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: עוקץ , רמאות , הטעיה, תרמית, נוכלות, שרלטנות , אחיזת עיניים, מעשה מרמה .
אפשרויות: עוקץ , רמאות , הטעיה, תרמית, נוכלות, שרלטנות , אחיזת עיניים, מעשה מרמה .
מידע נוסף על הביטוי הונאה:
הונאה היא הטעיה מכוונת של אדם או של קבוצת אנשים, הגורמת נזק למי שהטעו אותו.
המניע להונאה יכול להיות תועלת חומרית למי שמבצע אותה – "קבלת דבר (חפץ או שירות) במרמה", או הנאה מעצם גרימת הנזק.
רבים ממעשי ההונאה אינם חוקיים.
ההגדרה החוקית הספציפית להונאה נוטה להשתנות בהתאם לתחום השיפוט.
הונאות לצורך השגת כספים מאנשים נחשבות לסוג ההונאות הנפוצות ביותר.
במשפט הפלילי, הונאה היא פשע או עבירה אשר מבוצעת בכוונה על מנת לפגוע באדם האחר – בדרך כלל, על מנת להשיג נכסים או שירותים שלא בצדק.
מעשים פליליים אשר עשויים להיחשב כמעשי הונאה:הונאה בעזרת זיוףגניבת זהותזיוף תעודות או חתימות לשם שליטה ברכוש לא לךפרסום שקרימכירת מוצר בעזרת תיאור שקרי או דו משמעי שלו (מכירת מאכל עתיר קלוריות תוך תיאורו כדל קלוריות, מכירת חבילה של 95 מוצרים תוך תאורה כחבילה של 100 מוצרים).
טקטיקת פתיון והחלפה (Bait and switch) – הלקוחות מפותים להגיע אל האתר על ידי פרסום מוצר או שירות אשר ניתן במחיר נמוך באופן משמעותי ממחיר השוק, אבל אז נאמר ללקוחות הפוטנציאליים כי המוצר המפורסם אזל אבל כי יש להם מוצר אחר יקר יותר במקומו.
"קישוט" קורות החיים בהישגים שלא הושגותרגיל עוקץ כגון העוקץ הניגריהונאות ממוןהונאת פונזיחיוב שקריקבלת תשלום עבור סחורות שמעולם לא הייתה כוונה (או יכולת) לספקן.
מעילה – הונאת מקום עבודה תוך ניצול האמון המיוחד והסמכויות הניתנות לעובד.
צפה בהגדרות נוספות הקשורות לביטוי הולכת שולל, הונאה:
•קצרמר מדעי החברה
•תרמיות
•פשעים
•פשעים כלכליים
•עבירות צווארון לבן
מידע רנדומלי על הביטוי "עוקץ ":
מבנה הגוף של דבורת הדבש. למידע על חלק, לחצו עליו.
עוקץ הוא איבר בגופם של חלק ממיני בעלי־החיים, המשמש לדקירת אויבים ולהחדרת ארס אל גופם. ניתן למצוא עוקץ אצל חלק מפרוקי הרגליים, כגון דבורים, צרעות ועקרבים, וגם אצל דגים מסוימים.
דבורת הדבש הפועלת משתמשת בעוקץ לצורכי הגנה והתקפה. אצל מלכת הדבורים העוקץ הוא צינור ההטלה. הארס פעיל מאוד והורג מיד זבובים וחרקים קטנים. גם על בעלי חוליות השפעתו של הארס חזקה.
העוקץ של הדבורה נמצא בקצה הבטן, ובנוי משלושה חלקים:
בשעת העקיצה מתערבבות ההפרשות של שתי הבלוטות ונוצר הארס. הרכבו העיקרי הוא חומצת נמלים.
הדבורה יכולה לעקוץ דבורים אחרות וגם חרקים אחרים מבלי שהיא תיפגע. בעקיצת בעלי חוליות דבורת הדבש אינה יכולה למשוך את העוקץ המשונן חזרה מגוף בעל החיים. כאשר היא מנסה לעשות כן, העוקץ נשאר תקוע בתוך הגוף הנעקץ, נקרע מגוף הדבורה ויחד עמו חלק מן האברים הפנימיים. הדבורה מתה כעבור מספר רגעים. כאשר הנדן נקרע הארס המחובר לו נשאר בגוף הנעקץ.
כאשר הדבורה עוקצת, דבורים אחרות חשות בריח של הארס והוא מזרז אותן להמשיך לעקוץ במקום העקיצה הקודם או בסביבה שלו.
מידע רנדומלי על הביטוי "רמאות ":
עוולת התרמית היא עוולה פרטיקולארית (ייחודית) בפקודת הנזיקין, המגנה על מי שהסתמך על מצג שווא זדוני – הצהרה כוזבת על עובדה בכל צורת התבטאות שהיא (בכתב, בהתנהגות או בעל-פה), שנעשתה מתוך ידיעה על אי אמיתותה או חוסר אכפתיות נוכח חשד בכך, ומתוך כוונה שמקבל המצג יפעל על פיו. אם למקבל המצג ייגרם נזק ממוני עקב הסתמכותו על מצג השווא, הוא יוכל לתבוע מהמציג פיצויים לפי עוולת התרמית. במקרים מסוימים ההתנהגות המהווה תרמית יכולה לגרור אף אחריות פלילית. מטרתם המרכזית של דיני הנזיקין היא השבת ניזוקים (בהקשרים שונים) למצבם המקורי – קרי, למצבם בטרם נגרם להם נזקם. הגשמת מטרה זו בהקשר של מצגי שווא, נעשתה באופן כמעט בלעדי באמצעות עוולת התרמית, זאת עד להתפתחות עוולת הרשלנות שהוסיפה הגנה מפני מצגי שווא רשלניים.
פקודת הנזיקין ובתוכה עוולת התרמית יובאה לארץ ישראל ונכנסה לתוקף ב-1947, על ידי צו הנציב העליון. במקור, שימשה העוולה באנגליה כדי לספק פיצוי כספי לנפגעים מהסתמכות על מצגי-שווא שקריים, שימוש שחרג מתפקידם הקלאסי של דיני הנזיקין (פיצויים על נזקי גוף). זאת במטרה לפצות על חולשת דיני החוזים בהסדרת יחסי המשא ומתן, הנותנים בכורה ודרור לרעיון חופש החוזה – לעתים על חשבון הגינות ותום לב. בחלוף העתים הורחבה תחולתה של עוולת התרמית באנגליה אל מעבר ליחסי היריבות החוזיים הבסיסיים, כך שניתן באמצעות עוולה זו לקבל פיצויים על נזקים שנגרמו עקב הסתמכות על התנהגות אסורה באופן כללי. הפסול בהתנהגות, שבגינה מחויב הנתבע בנזיקין, נקבע על ידי דיני היושר האנגליים.
מידע רנדומלי על הביטוי "תרמית":
תניית פטור (באנגלית: Disclaimer) היא כל הצהרה שכוונתה להגביל את היקף הזכויות והחובות של צדדים אשר ביניהם יחסים משפטיים מוכרים. בניגוד למונחים משפטיים אחרים, תניית פטור בדרך כלל מצביעה על מצבים בהם יש מידה של אי-ודאות, ויתור על זכויות, או סיכון.
תניית פטור עשויה להצביע על תנאים שהתקבלו בהסכמה הדדית בין הצדדים ותנאים שהם חלק מחוזה בין הצדדים. תניית פטור עשויה אף להיות מופנית כלפי הציבור הרחב (או מגזר מסוים של הציבור), זאת כדי לעמוד בחובת הזהירות שחייב צד אחד לאחר, על מנת למנוע סיכונים בלתי סבירים של פגיעה או נזק. מטרתן של חלק מתניות הפטור היא להגביל את החשיפה לנזקים אף לאחר שנזק כלשהו כבר נגרם. בנוסף, חלק מתניות הפטור מייצגות מקרים בהם קיים ויתור מרצון על זכות או חובה שחבים לצד שכנגד.
לא קיימת גרסה אחידה לתניות פטור ואלה מגוונות מאוד בניסוחיהן. ניסוחן עשוי להיות פועל יוצא של הנושא בו הן עוסקות ושני הצדדים לתנייה. עם זאת, קיימים מצבים בהם תניות הפטור אחידות מאוד בניסוחן, כגון תניות הנדרשות על פי תקנות חוקיות או תקנים של תעשייה מסוימת.
קיומה של תניית פטור בין צדדים להם יחסים משפטיים מחייבים, אינה בהכרח מבטיחה כי התנאים המפורטים בתניית הפטור יוכרו ויאכפו במקרה של סכסוך משפטי בין הצדדים. בפתרון סכסוך משפטי בין הצדדים עשויים להיות שיקולים משפטיים נוספים על פיהם לא תוכר תניית הפטור, או יוכרו רק חלקים ממנה.
מידע רנדומלי על הביטוי "נוכלות":
עוולת התרמית היא עוולה פרטיקולארית (ייחודית) בפקודת הנזיקין, המגנה על מי שהסתמך על מצג שווא זדוני – הצהרה כוזבת על עובדה בכל צורת התבטאות שהיא (בכתב, בהתנהגות או בעל-פה), שנעשתה מתוך ידיעה על אי אמיתותה או חוסר אכפתיות נוכח חשד בכך, ומתוך כוונה שמקבל המצג יפעל על פיו. אם למקבל המצג ייגרם נזק ממוני עקב הסתמכותו על מצג השווא, הוא יוכל לתבוע מהמציג פיצויים לפי עוולת התרמית. במקרים מסוימים ההתנהגות המהווה תרמית יכולה לגרור אף אחריות פלילית. מטרתם המרכזית של דיני הנזיקין היא השבת ניזוקים (בהקשרים שונים) למצבם המקורי – קרי, למצבם בטרם נגרם להם נזקם. הגשמת מטרה זו בהקשר של מצגי שווא, נעשתה באופן כמעט בלעדי באמצעות עוולת התרמית, זאת עד להתפתחות עוולת הרשלנות שהוסיפה הגנה מפני מצגי שווא רשלניים.
פקודת הנזיקין ובתוכה עוולת התרמית יובאה לארץ ישראל ונכנסה לתוקף ב-1947, על ידי צו הנציב העליון. במקור, שימשה העוולה באנגליה כדי לספק פיצוי כספי לנפגעים מהסתמכות על מצגי-שווא שקריים, שימוש שחרג מתפקידם הקלאסי של דיני הנזיקין (פיצויים על נזקי גוף). זאת במטרה לפצות על חולשת דיני החוזים בהסדרת יחסי המשא ומתן, הנותנים בכורה ודרור לרעיון חופש החוזה – לעתים על חשבון הגינות ותום לב. בחלוף העתים הורחבה תחולתה של עוולת התרמית באנגליה אל מעבר ליחסי היריבות החוזיים הבסיסיים, כך שניתן באמצעות עוולה זו לקבל פיצויים על נזקים שנגרמו עקב הסתמכות על התנהגות אסורה באופן כללי. הפסול בהתנהגות, שבגינה מחויב הנתבע בנזיקין, נקבע על ידי דיני היושר האנגליים.
מידע רנדומלי על הביטוי "אחיזת עיניים":
ליאור מנור (נולד ב-23 ביוני 1962) הוא קוסם, אמן טלפתיה, מנטליסט, מנחה כנסים ומרצה ישראלי. הוא אמן בידור המשתמש בקסמים ובטלפתיה כאמצעי להעברת מידע והטמעת מסרים, מקפיד לא להציג עצמו כבעל כוחות על-טבעיים ומתנגד לאלה הטוענים שיש להם כאלה.
ליאור מנור נולד בחולון לאריה ורחל מנור, ניצולי שואה. אביו היה סא"ל בחיל האוויר ולאחר מכן, סמנכ"ל בינוי ברשת מלונות דן. אמו הייתה עקרת בית. אחיו הבכור, עמי מנור, היה יו"ר קבוצת הכדורסל הפועל חולון.
בילדותו, עסק ליאור מנור בחידות מתמטיקה ופיזיקה וגם בקסמים, אך נטש את התחום בשל פחד קהל.
את שירותו הצבאי עשה ביחידת לוחמה אלקטרונית של חיל האוויר בחרמון.
לאחר סיום הלימודים לתואר ראשון, ובעקבות מופע קסמים של רוני שכנאי, החליט מנור לחזור לתחום. הוא החל ללמוד אצל שכנאי, עד שהרגיש בשל והחל להופיע באופן עצמאי, כאשר אשתו שימשה לו אסיסטנטית.
בשנת 1994, הנחה פינה קבועה בתוכנית האירוח של דן מרגלית בערוץ 2, בה חזה את מספרי הגרלת הלוטו.
בשנים 1997–1998 מנור היה לקוסם הישראלי הראשון שקיבל תוכנית טלוויזיה משלו. התוכנית "קלף חזק" שודרה בערוץ 1 ורצה במשך שתי עונות. במהלך התוכנית, בין היתר, הוא עצר את הדופק, פתר חידה של דן חמיצר, נהג ברחבי תל אביב עם עיניים מכוסות. בשנים 1999–2000 הנחה פינה קבועה בתוכנית של רפי רשף, בה חזה לראשונה את תוצאות בחירות 1999 ועצר את שעון הספירה לאחור למילניום על בנייני עזריאלי.