הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: הומניסט איטלקי ברנסנס.
זוהי הגדרה בת 21 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: ולה .
מידע רנדומלי על הביטוי "ולה ":
לורנצו (Lorenzo) או לאורנטיוס (Laurentius) ואלה (Valla) (1406 – 1 באוגוסט 1457) היה הומניסט, רטוריקן ומחנך איטלקי.
משפחתו הייתה מפיאצ'נצה, אביו, לוקה דלה ואלה היה עורך דין. ב-1431 הוא החל לשרת ככומר ואחרי שניסה לשווא להבטיח לעצמו משרה כמזכירו של האפיפיור, עבר לפיאצ'נצה, משם המשיך לפאביה, בה נעשה פרופסור לרטוריקה. משרתו בפאביה הועמדה בסכנה בשל התקפתו על הסגנון הלטיני של המשפטן הדגול Bartolus de Saxoferrato. ואלה נדד מאוניברסיטה אחת למשנה ועסק בעבודות זמניות והרצאות בערים רבות. ב-1433 שם ואלה פעמיו לנאפולי, לחצרו של אלפונסו החמישי מארגון. אלפונסו מינה את ואלה למזכירו הלטיני והגן עליו נגד ההתקפות נגדו בגלל הצהרותיו הפומביות בענייני התאולוגיה, בכללן אחת שבה הוא הכחיש שעיקרי האמונה הנוצרית המסורתיים, הקרדו, שיוחסו במסורת לשליחי ישו חובר בידי כל אחד משני עשרה השליחים. האשמות אלה בוטלו לבסוף.
במהלך התקופה רכש לעצמו ואלה מוניטין רב בשל שתי יצירות שלו: הדיאלוג De Voluptate והמסה שלו De Elegantiis Latinae Linguae (על לשון הלימודים הלטינית). ב- De Voluptate (על ההנאה) הוא עימת את עקרונות הסטואיקנים עם אמונותיו של אפיקורוס, והצהיר בגלוי שהסימפתיה שלו נתונה לאלו שטוענים לזכות סיפוק תשוקותיו הטבעיות של האדם. הייתה זו התבטאות יוצאת דופן. בפעם הראשונה ברנסאנס רעיונותיו של אפיקורוס מצאו ביטוי שיטתי וחיובי בעבודה למדנית בעלת ערך פילוסופי. De Elegantiis היה מקורי לא פחות, אם כי בשטח שונה של הגות. עבודתו העמידה את הדקדוק הלטיני וחוקי הסגנון והרטוריקה של הלטינית לבחינה ביקורתית, וביססה את הכתיבה הלטינית על יסודות הניתוח והטיעון האינדוקטיבי. זה היה הבסיס למאמציהם של ההומניסטים לחדש את סגנון הפרוזה הלטינית לכיוון קלאסי וקיקרוני יותר על בסיס מדעי. עבודתו של ואלה הייתה שנויה במחלוקת כשהיא הופיעה, אבל טיעוניה התקבלו. כתוצאה מכך, בקשה הלטינית של ההומניסטים לטהר עצמה מהמילים והתכונות הפוסט-קלאסיות ונעשתה שונה מאוד בסגנונה מהלטינית הנוצרית של אירופה הימיביניימית. דבר זה נחשב לשיפור גדול בסגנון ובאלגנטיות בשימוש בלטינית.