היה המועמד של המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2012
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: היה המועמד של המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2012.
זוהי הגדרה בת 70 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: רומני, מיט רומני.
מידע רנדומלי על הביטוי "רומני":
ולאכי (Vlahi) או ואלאכים (Valahi) הוא השם בו כונו האוכלוסיות שעברו רומניזציה במרכז ובמזרח אירופה. בין האוכלוסיות האלה נכללים הרומנים, הארומנים, האיסטרורומנים והמגלנורומנים אוכלוסיות שמוצאן במתיישבים רומאים או בתושבים מקומיים שעברו תהליך של רומניזציה.
מקור המילה Vlah הוא במילה הגרמנית "wallach" ששימשה לציון אוכלוסיות ממוצא רומאי. מאותו מקור נוצרו גם המילים וולש ו-ולוניה המקובלים בחלקים אחרים של אירופה לאותה מטרה. מהגרמנים עברה המילה לסלאבים ומהסלאבים ליוונים. בעבר כונו הרומנים בגרמנית "walachen", באיטלקית "valacchi", בצרפתית "valaques", באנגלית "wallachians", ביוונית "valahos", בהונגרית "olah", בבולגרית "власи" ובפולנית "wołosi".
אלה היו כינויים חיצוניים בעוד שהאוכלוסיות האלה קראו לעצמם בשמות שמקורם במילה romanus ממנה נוצרו המילים rumâni, rumâri, armâni, arumâni, români.
בקרואטיה "ולאך" נקרא גם סרבי אורתודוקסי החי בטריטוריה קרואטית.
במשך תקופה ארוכה, בטרנסילבניה, למילה "ואלאך" היה מובן של אריס-צמית ובהשאלה שימשה המילה ככינוי מבזה. בעיני הרומנים השימוש במילים "ולאכי" ו"ולאכיה" היוה סמל לשיעבוד חיצוני, לכן כבר במהפכת 1848 ברומניה אחת מדרישותיהם הייתה שבכל המסמכים הרשמיים יכונו בשם ה"אמיתי" שלהם. במסמך מיום 5 במאי 1848 השתמש הקיסר פרדיננד בפעם האחרונה, באופן רשמי, בכינוי "ואלאך" ובשנת 1868 קיבלה גם החקיקה ההונגרית את השם "român" לכינוי הרומנים, אך במסמכים המשיכו ההונגרים להשתמש במילה "olah".
מידע רנדומלי על הביטוי "מיט רומני":
נטשה מוֹזגוֹבָיָה (שריימן) (ברוסית: Наташа Мозговая; נולדה ב-6 במאי 1979) היא עיתונאית, מתרגמת ומגישת טלוויזיה ישראלית.
מוזגוביה נולדה בברית המועצות ב-1979, בת לשני הורים עיתונאים. ב-1990 עלתה לישראל עם אמהּ, שלי שריימן. בגיל 12 זכתה להופעת בכורה על המסך, בסרטון פרסומת של הסוכנות היהודית. בגיל 13 נרשמה ללימודי תיאטרון בבית הספר לאמנויות בתל אביב ולאחר מכן למדה בתיכון תלמה ילין בגבעתיים.
את הקריירה שלה החלה בעיתונות הרוסית בישראל כשכתבה בעודה בת 14 מדור סאטירה צעיר בעיתון "וסטי". בנוסף, ערכה שני מוספים בעיתון זה, ותרגמה ספרים מרוסית לעברית.
בשנת 2000 עזבה את "וסטי" והחלה לעבוד ככתבת בעיתון "ידיעות אחרונות" (העיתון "וסטי" שייך לקבוצת ידיעות אחרונות). בימיו הראשונים של ערוץ ישראל פלוס, הגישה את תוכנית התחקירים "המחלקה המיוחדת", וכן את "עושים רוח", תוכנית תרבות בערוץ הראשון, ו"הבוקר השביעי", תוכנית תרבות ששודרה בימי שבת בבוקר בערוץ 2, אותה הגישה לצד דפנה שפיגלמן.
הגישה בערוץ הראשון יחד עם מני פאר את תוכנית הספיישל "ים שחור בלב", המוקדשת לקרבנות טיסה 1812 של S7 איירליינס.