הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: היה עיתונאי ועסקן ציוני.
זוהי הגדרה בת 23 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: טראוב, רובינשטיין, טראוב.
מידע רנדומלי על הביטוי "טראוב":
רבי אברהם שמעון טרויב (ראש"ט; ~ה'תקע"ג 1813 – כ"ח בטבת ה'תרל"ו, 25 בינואר 1876) היה רב ליטאי, רבה של קיידאן, מחבר "באר אברהם" ומהדיר ספר "הלכות גדולות".
נולד בקיידאן לרב יצחק אייזיק טרויב. אחיו היה הרב משה כתריאל טרויב מלודז', המשפחה מיוחסת למהר"י וייל ואביו היה חותם בשם טרויב-וייל. אמם הייתה בתו של הרב ישראל גורדון שכיהן כ"רב העדה" בווילנה (נפטר בי"ג בטבת תרט"ז). למד אצל רבי חיים מוולוז'ין והתיידד עם בנו רבי יצחק מוולוז'ין. זמן מה סייע לסבו בווילנה והתייד עם רבים מתלמידי החכמים שבה.
נישא לשרה ריבה בת דודו הרב בנימין זאב טרויב שכיהן במשך שתים עשרה שנה כרבה של שאוול ובסוף ימיו מאס ברבנות והתגורר בקיידאן.
בשנת ה'תרי"ב, 1852, נבחר לכהן כרבה של קיידאן מולדתו, במקום הרב רפאל יום טוב ליפמן היילפרין שעבר אז לכהן כרבה של מזריטש. משרה בה נשא במשך 24 שנים עד לפטירתו ביום שלישי, כ"ח בטבת ה'תרל"ו, 25 בינואר 1876, לקראת ערב. הוא נקבר למחרת היום במעמד קהל רב בבית הקברות המקומי בעירו.
הרב טרויב התפרסם כמומחה לדיני ממונות, ונקרא לבוררויות ברחבי ליטא. הוא היה שותף פעיל בעיתונות העברית והתפלמס עם יל"ג בנושא התיקונים בדת.
מידע רנדומלי על הביטוי "רובינשטיין":
אברהם רובינשטיין (נולד בשנת תשי"ח, 1958) הוא סגן וממלא מקום ראש עיריית בני ברק ומזכיר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. בשנת 2013 כיהן למשך מספר חודשים כראש עיריית בני ברק.
נולד בבני ברק, בנם של זאב ושרה רובינשטיין. למד בישיבת אור ישראל בפתח תקווה ולאחר מכן בישיבת פוניבז'. נישא ליהודית אלפא, נינת הרב מאיר קרליץ. לאחר נישואיו למד בכולל חזון איש.
בשנות ה-80 היה ממקימי בית הכנסת "נחלת משה" בבני ברק. הוא משמש כגבאי הראשי של בית הכנסת וביוזמתו הפך את המקום למרכז לשיעורי תורה. כמו כן עומד בראשות רשת הכוללים "נחלת משה" שהסניף המרכזי שוכן בבית כנסת זה ומונה מאות אברכים.
רובינשטיין חבר מזכירות מפלגת דגל התורה. בסוף שנות ה-90 מונה למזכיר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. במסגרת תפקידו ביצע שליחויות שונות והעברת מסרים בין רבני דגל התורה.
משמש כחבר הנהלת קרן ההסעות של החינוך העצמאי, קרן שתפקידה לדאוג להשלמת פערים בתקציב ההסעות לתלמידי החינוך העצמאי בפריפריה. וחבר הנהלת קרן השביעית, לסיוע כלכלי לחקלאים שומרי שביעית.
בשנת 1998 נבחר למועצת עיריית בני ברק מטעם דגל התורה. לאחר הבחירות בשנת 2004 התמנה לסגן ראש העיר.
מידע רנדומלי על הביטוי "טראוב":
רבי אברהם שמעון טרויב (ראש"ט; ~ה'תקע"ג 1813 – כ"ח בטבת ה'תרל"ו, 25 בינואר 1876) היה רב ליטאי, רבה של קיידאן, מחבר "באר אברהם" ומהדיר ספר "הלכות גדולות".
נולד בקיידאן לרב יצחק אייזיק טרויב. אחיו היה הרב משה כתריאל טרויב מלודז', המשפחה מיוחסת למהר"י וייל ואביו היה חותם בשם טרויב-וייל. אמם הייתה בתו של הרב ישראל גורדון שכיהן כ"רב העדה" בווילנה (נפטר בי"ג בטבת תרט"ז). למד אצל רבי חיים מוולוז'ין והתיידד עם בנו רבי יצחק מוולוז'ין. זמן מה סייע לסבו בווילנה והתייד עם רבים מתלמידי החכמים שבה.
נישא לשרה ריבה בת דודו הרב בנימין זאב טרויב שכיהן במשך שתים עשרה שנה כרבה של שאוול ובסוף ימיו מאס ברבנות והתגורר בקיידאן.
בשנת ה'תרי"ב, 1852, נבחר לכהן כרבה של קיידאן מולדתו, במקום הרב רפאל יום טוב ליפמן היילפרין שעבר אז לכהן כרבה של מזריטש. משרה בה נשא במשך 24 שנים עד לפטירתו ביום שלישי, כ"ח בטבת ה'תרל"ו, 25 בינואר 1876, לקראת ערב. הוא נקבר למחרת היום במעמד קהל רב בבית הקברות המקומי בעירו.
הרב טרויב התפרסם כמומחה לדיני ממונות, ונקרא לבוררויות ברחבי ליטא. הוא היה שותף פעיל בעיתונות העברית והתפלמס עם יל"ג בנושא התיקונים בדת.