הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: הליכות.
זוהי הגדרה בת 6 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: נימוסים, גינונים, דרך ארץ .
מידע רנדומלי על הביטוי "נימוסים":
ברכה היא פעולה של תקשורת אשר בה בני אדם, מתוך כוונה, מביאים לידיעת הזולת את נוכחותם, מפגינים תשומת לב או מציינים סוג של מערכת יחסים או סטאטוס חברתי בין פרטים או בין קבוצות של אנשים שבאים לידי מגע זה עם זה. בעוד מנהגי הברכה הם תלויים מאוד במצב ובתרבות ועשויים להיות שונים אף בקרב אותה התרבות בהתאם לסטאטוס החברתי או למערכת היחסים, הרי שהם קיימים בכל תרבויות האדם הידועות. ניתן להביע ברכות הן באמצעות מחווה פיזית והן באמצעות דיבור, ולעתים קרובות הן משלבות בין השניים.
ברכה עשויה לכלול ביטוי רשמי, נשיקה פשוטה, לחיצת יד או חיבוק. אופן קיום הברכה נקבע על פי כללי התנהגות חברתיים וכמו כן, על פי מערכת היחסים של האנשים. מעבר לברכה רשמית, שעשויה לכלול הכרה ורבלית, ולעתים לחיצת יד – הבעות פנים, מחוות, שפת גוף וקשר עין עשויים גם הם לסמן איזו ברכה מצופה. מחוות הן הסימן הברור ביותר. למשל, על ידי כך שמברכים בן אדם עם זרועות פתוחות, ניתן להבין בדרך כלל שישנה ציפייה לחיבוק. לעומת זאת, ניתן לפרש זרועות חבוקות כסימן לעוינות. הבעות פנים, שפת גוף וקשר עין משקפים רגשות ואת רמת העניין. פנים קודרות, גרירת רגליים ומבט מושפל משדרים חוסר עניין, בעוד שחיוך וגישה עליזה היא סימן לקבלת הזולת.
מידע רנדומלי על הביטוי "דרך ארץ ":
דרך ארץ קדמה לתורה היא אמרה שאינה מופיעה במקורות אך התפתחה מדברי חז"ל. במשמעות המקובלת בימינו האמרה מציינת שאם אין האדם נוהג ב"דרך ארץ" – בנימוסים ובהליכות ראויים – לא ניתן ללמד אותו תורה ומצוות (משמעות זו תואמת פירוש נפוץ אחר, לפיו ניתנו מצוות דרך ארץ והתנהגות במדבר, טרם מתן תורה). עם זאת, יש המפרשים את המושג "דרך ארץ", כאשר הוא מופיע בהקשר זה במסכת אבות, כפרנסה, באמצעות מלאכה או מסחר.
המקור לאמרה זו הוא במדרש רבה:
במסכת אבות נאמר:
יש הלומדים מאמרה זו כי דרך ארץ קדמה לתורה מפני שכתוב תורה עם דרך ארץ. והמשמעות הפשוטה שקודם קיימת דרך ארץ ואליה מצטרפת התורה. על פי הפירוש המיוחס לרש"י ופירושיהם של רבינו יונה ורבי עובדיה מברטנורא, במשנה זו "דרך ארץ" פירושה פרנסה ממלאכה או ממסחר.
במשנה נוספת במסכת אבות ישנה הדדיות בין תורה לדרך ארץ, כאשר כל אחת מקיימת את האחרת:
הפירוש המיוחס לרש"י רואה את המושג "דרך ארץ" במשנה זו כזהה למשמעותו במשנה הקודמת. רבינו יונה ורבי עובדיה מברטנורא, לעומתו, מפרשים את המושג כהתנהגות נאותה, כמידות טובות. בקרב פרשנים בני זמננו, פינחס קהתי בחר בפירושם של רבינו יונה ורבי עובדיה מברטנורא, ואילו אביגדור שנאן בחר בגישתו של הפירוש המיוחס לרש"י, ומציין ביחס לארבע הפעמים שהמושג "דרך ארץ" מופיע במסכת אבות כי "בכולן הכוונה היא ככל הנראה למלאכה, למקצוע שניתן להתפרנס ממנו".