הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: המכרסם הגדול ביותר.
זוהי הגדרה בת 18 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: קפיברה .
מידע נוסף על הביטוי קפיברה:
מצב שימור: ללא חשש (LC)מיון מדעיממלכה:בעלי חייםמערכה:מיתרנייםמחלקה:יונקיםסדרה:מכרסמיםתת־סדרה:דמויי קביהמשפחה:קביתייםסוג:קפיבארהמיניםקפיברה מצויהקפיברת ננסיתשם מדעי Hydrochoerus(ליניאוס, 1766)תחום תפוצההקפיברה (שם מדעי: Hydrochoerus) הוא סוג בעל שני מינים, בהם הגדול במכרסמים המודרניים – קפיברה מצויה (Hydrochoerus hydrochaeris) וכן עוד מין נדיר שהתגלה לאחרונה – קפיברה ננסית (Hydrochoerus isthmius).
בעבר היו מכרסמים גדולים יותר כמו הג'וספורטיגסי (Josephoartigasia) ששקל יותר מפרה.
הקפיברה נמצא בטבע בדרום אמריקה בלבד.
אורך גוף ממוצע של פרט בוגר: 1 מטר, הנקבה ארוכה מעט יותר מהזכרמשקל ממוצע 50 ק"ג, הנקבה כבדה מעט יותר מהזכרפרווה סמיכה, שיער ארוך ועבהצבע הפרווה נע בין אפור לחוםגפיים קצרות בעלות קרומי שחיהמזון: צמחי מים ועשבי יבשהתפוצה: אמריקה הדרומיתבית גידול: צמחייה סבוכה שליד גדות נחלים ונהרות, ביצות ושלוליות המוקפות יערות.
אויבים טבעיים: האדם, היגואר והאנקונדה
נלקח מויקיפדיה
צפה בהגדרות נוספות הקשורות לביטוי המכרסם הגדול ביותר:
•מינים ללא חשש
•דמויי קביה
•בעלי חיים שוכני ביצה
•פאונת יער הגשם הטרופי
•מכרסמים מימיים
•מגפאונה
מידע רנדומלי על הביטוי "קפיברה ":
קפיברה מצויה (שם מדעי: Hydrochoerus hydrochaeris) הוא מין המכרסם הגדול ביותר מבין המכרסמים המודרניים. בעבר היו מכרסמים גדולים יותר כמו הג'וספורטיגסי (Josephoartigasia) ששקל יותר מפרה.
הקפיברה נמצא בטבע באמריקה הדרומית בלבד.
הקפיברה מגיע לבגרות מינית בגיל 22 חודשים. משך ההיריון הוא כ-4 חודשים ובסופו נולדים 2 עד 6 גורים. רבייה מתבצעת כל השנה, אולם עיקרה בתחילת העונה הגשומה, כאשר מתחדשת הצמחייה המהווה את מזונו של הקפיברה. נקבת הקפיברה אינה בונה לעצמה מקום המלטה (מחילה או קן), אלא ממליטה על פני הקרקע במקום מסתור. הגורים נולדים במשקל 1 עד 2 ק"ג עם פרווה ומערכת שיניים, והם ניידים תוך דקות מרגע היוולדם.
איכרים מוונצואלה, שבעבר התייחסו לקפיברה כאל מזיק, מגדילים כיום את הכנסתם על ידי מכירת בשר קפיברה (כ-400 טון לשנה). האיכרים צדים את המכרסמים בפברואר על מנת שיוכלו לשחוט את המכרסם ולמכור את בשרו ממש לפני שמתחיל צום התענית, כשבשרה הוא מצרך מבוקש.
המנהג העממי מתבסס על טענה כי הכנסייה הקתולית אישרה לאכול מבשר הקפיברה בתקופת התענית. אגדה מקובלת בוונצואלה מספרת שכשהמיסיונרים האירופאים פגשו לראשונה בקפיברה באמריקה הדרומית במהלך המאה ה-16, הם כתבו לרומא בקשה להנחיה, באומרם: "יש חיה כאן שיש לה קשקשים וגם שער, והמבלה את רוב זמנה במים, אבל לעתים עולה על היבשה, האם נוכל לסווגה כדג?". לשאלה הייתה משמעות, כיוון שהדת הקתולית אוסרת על אכילת בשר (למעט בשר דג) במהלך 40 הימים שלפני חג הפסחא (התענית). מכיוון שתיאור החיה הגיע אליהם מיד שנייה, ומכיוון שלא רצו שהפונים אליהם יסטו מהדרך הקתולית הנכונה, הסכימו אבות הכנסייה והכריזו שהקפיברה היא סוג של דג.