הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: העברה לארכיון.
זוהי הגדרה בת 13 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: גנזך , גניזה.
מידע רנדומלי על הביטוי "גנזך ":
ארכיונאי (או "ארכיבאי" בנוסחים מוקדמים) הוא מומחה למידע, שאוסף מידע שנחשב מידע בעל ערך לטווח ארוך, מארגן אותו, משמר אותו, מתחזק אותו ומספק גישה אליו. הארכיונים הכוללים את המידע שאותו משמר הארכיונאי יכולים להיות בכל צורה של מדיה: תצלומים, שרטוטים, וידאו, הקלטות קול (אודיו), הקלטות אלקטרוניות אחרות, חפצים וכן טקסטים מכל סוג: כתבי יד, מכתבים, מסמכים, חוברות, ספרים ופרסומים אחרים.
לפי הגדרה של הארכיונאי ריצ'רד פירס-מוזס (Pearce-Moses) מאוניברסיטת קלייטון (אנ') בג'ורג'יה, "ארכיונאים שומרים חומרים שיש להם ערך מתמשך (enduring value) בתור זכרונות אמינים של העבר, ועוזרים לאנשים למצוא ולהבין את המידע שהם נזקקים לו מתוך חומר מקורי זה."
קביעת החומרים שיש להם ערך ארכיוני, כלומר "ערך מתמשך", עשויה להיות שנויה במחלוקת. על ארכיונאים מוטל לבחור חומרים שהם בעלי ערך דיים על מנת להצדיק את עלויות האכסון והשימור, וכן ההוצאות הרבות הכרוכות בקיטלוג החומר (תיאורו וארגונו) ובהנגשתו (מתן שירותים דיגיטליים ואנושיים המאפשרים גישה לחומר). התאוריה והעבודה המחקרית העומדת ביסוד נוהגי הארכיונאים קרויות "מדע הארכיונאות" (אנ').
מידע רנדומלי על הביטוי "גניזה":
גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר. משנתגלו הכתבים ופורסמו, בתחילה בעיקר על ידי שניאור זלמן שכטר ואחר כך על ידי חוקרים בכל ענפי מדעי היהדות, נמצא שיש להם חשיבות מרובה לחקר יהודי מצרים, יהודי אגן הים התיכון וארון הספרים היהודי.
בית הכנסת של הקהילה היהודית בפוסטאט, בעיר העתיקה של קהיר, נבנה בשנת 882 על חורבות כנסייה קופטית. באותה שנה רכשו יהודים מירושלים את הקרקע והחלו להשתמש בו כבית כנסת. בית הכנסת נחרב בפרעות בשנת 1012, ונבנה מחדש. הרמב"ם, כששהה בקהיר, נהג להתפלל בבית כנסת זה, ולכן בית הכנסת נקרא גם בית כנסת הרמב"ם.
בקומה העליונה של בית הכנסת נקבע חדר מיוחד כגניזה, כלומר מקום לאיסוף ספרי קודש וגליונות שהתבלו ואי אפשר להשתמש בהם עוד. לאורך השנים גנזו יהודי הקהילה במקום לא רק את ספרי התפילה והלימוד שבלו ונשחתו, אלא גם מסמכים משפטיים – כתבי בית דין, כלכליים – אגרות ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים ומכתבים, וכל זאת מתוך יחס של כבוד לכל שנכתב באות עברית. האקלים היבש של מצרים סייע להשתמרות הכתבים.