השכונה העברית הראשונה שנבנתה מחוץ ליפו, כיום בתל אביב

השכונה העברית הראשונה שנבנתה מחוץ ליפו, כיום בתל אביב
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: השכונה העברית הראשונה שנבנתה מחוץ ליפו, כיום בתל אביב .
זוהי הגדרה בת 54 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.


פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.

פותר התשחץ

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: נוה צדק.

מידע רנדומלי על הביטוי "נוה צדק":

קואורדינטות: 32°03′38″N 34°45′52″E / 32.0605459497132°N 34.764389991760254°E / 32.0605459497132; 34.764389991760254

מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון הוא מרכז תרבות ישראלי השוכן במתחם אשר נמצא בשכונת נווה צדק שבתל אביב. המרכז הוכרז כזוכה פרס ישראל בתחום אומנות המחול לשנת ה'תש"ע 2010.

מנכ"ל מרכז סוזן דלל, מיום היווסדו, הוא יאיר ורדי.

מרכז סוזן דלל בתל אביב הוקם ב-1989 במימון משפחת דלל הלונדונית, בעקבות יוזמתו של בנם יונה סוקולובסקי. מממנים נוספים של המרכז הם עיריית תל אביב-יפו ומשרד התרבות.

המרכז הוקם בשכונת נווה צדק כחלק מרצונם של מייסדיו לשמור על קשר עם המורשת התרבותית של תל אביב. המתחם המאכלס את המרכז כולל את מבנה בית הספר לבנים של חברת "כל ישראל חברים (אליאנס)", ולמולו מבנה בית הספר לבנות של תנועת "חיבת ציון". בתי הספר נבנו על ידי יוסף אליהו שלוש בברכת ועד העיר יפו בשנת 1908.

מבית הספר "אליאנס" יצאו לוחמי האצ"ל להתקפת האצ"ל על יפו באפריל 1948. בית הספר לבנות היה מקום אימון של ההגנה והיה בו סליק. עיריית תל אביב הציבה לוחיות זיכרון בשני הבתים.

הבניין הראשי שופץ לראשונה בתחילת שנות השמונים והחלה להתקיים בו פעילות תרבותית-אומנותית מגוונת, במסגרת מה שנקרא אז "המרכז התיאטרוני בנווה צדק". פעילות זו התקיימה בסיוע משפחת ירושלמי, הממשיכה בתמיכתה במקום גם בעשור השני של המאה ה-21, לאחר ששינה את צורת פעילותו, עם הקמת מרכז סוזן דלל. ארבעת מבני המתחם הוסבו לארבעה אולמות מופעים המותאמים במיוחד להופעות מחול. אלו מקיפים רחבה המשמשת למופעי חוצות תחת כיפת השמיים. שיפוץ המתחם הושלם בשנת 1989, לפי תכנונו של אדריכל הנוף שלמה אהרונסון, אשר שילב במקום הדרים וסביבם תעלות מים. אלו נועדו להזכיר למבקר את הפרדסים הרחבים באזור, אשר נעקרו עם בנייתם של מבני נווה צדק, ואת שיטת ההשקיה שהייתה נהוגה אז. על עיצוב המקום זכה אהרונסון בפרס רכטר.

נוה צדק בויקיפדיה