ויסות (בלעז)

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: ויסות (בלעז).
זוהי הגדרה בת 12 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: רגולציה .

אפשרויות: רגולציה .

מידע נוסף על הביטוי רגולציה:
רגולציה (בעברית: אסדרה‏) היא שם כולל להסדרה של פעילויות שונות במדינה באמצעות חוקים, תקנות, כללים, צווים והוראות מנהל שונות.
מקור המונח לטיני (Regulation), ומשמעותו המילולית (והמקורית) היא "להפוך לרגיל, להסדיר, לקיים בשגרה", אך ברבות השנים נוספו לו משמעויות שונות ואף מנוגדות כגון פיקוח, ויסות והטלת איסורים, וכך הוא מתפרש בימינו.
מטרתה של הרגולציה בכללותה היא הסדרה של מערך החיים הכולל במדינה מן ההיבט של התנהגות הפירמות וחיי המסחר ומידת המעורבות של רשויות המדינה בפעולותיהם של אלו (לדוגמה, מונופול של פירמה).
הרגולציה כוללת מספר רמות של פעילות:במישור החקיקתי:על ידי הרשות המחוקקת (בישראל – הכנסת) שהיא האחראית לאישור החוקים ולהסמכת הרשות המבצעת להתקין תקנות מכוח חוקים אלו.
במישור הביצועי:על ידי משרדי הממשלה.
על ידי רשויות שונות (לדוגמה בישראל: הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, רשות החברות הממשלתיות ועוד) הפועלות מכוח סמכות שהוענקה להן על ידי הרשות המחוקקת, הכוללות גם מנגנוני פיקוח ובקרה (רשויות פיקוח).
מדינות שונות נבדלות זו מזו במודלים הרגולטוריים כאשר בחלקן משרדי הממשלה תופסים נתח נכבד יותר, כגון בישראל, ובחלקן רשויות שונות עצמאיות אחראיות למרבית הרגולציה, כגון בארצות-הברית.
ד"ר שרון ידין מגדירה רגולציה כפעילות שיטתית של גוף מנהלי ברשות המבצעת של המדינה, לגיבוש וביצוע של מדיניות להכוונת שווקים, המקדמת אינטרס ציבורי, חברתי או כלכלי, כלפי גופים הפועלים בשוק או בסקטור מסוים, באמצעות נורמות משפטיות כופות או וולונטריות, לצד הפעלתם של מערכי פיקוח לציות ויישומם של מנגנוני אכיפה.
הגדרה זו משקיפה על הרגולציה כפעילות מנהלית בעיקרה, כאשר הכנסת אך מספקת מסגרת נורמטיבית בה מצופות הרשויות הרגולטוריות לפעול, אך היא כשלעצמה אינה נחשבת רגולטור.
רגולציה זו ממוקדת לסקטור העסקי במשק – לתאגידים, לעסקים, למפעלים – ואינה ממוענת ליחיד.
אין בכך כדי לשלול את הגדרת הרגולציה על פעולות חברתיות שמבצעים תאגידים, כגון רגולציה של בתי חולים ורגולציה של בתי ספר, והיא חלה הן על פעולות אסדרה המקדמות מטרות כלכליות, כגון תיקון כשלי שוק, והן על פעולות אסדרה המקדמות מטרות חברתיות כגון ההגנה על הצרכן.
ההגדרה מדגישה את שלושת שלבי הרגולציה: הסדרה (="חקיקת" רגולציות), פיקוח ואכיפה, המתבצעים בידי הרגולטורים (או בעברית "מאסדרים") למול התאגידים המפוקחים.
כיום מקובל כי המונח רגולציה מתייחס בעיקר לרשות המבצעת ולרשויות פיקוח ואסדרה הפועלות במסגרתה (חלקן עצמאיות ללא יכולת התערבות קבועה של הממשלות) ופחות לרשות המחוקקת הנחשבת לקובעת "מדיניות על" או לרשות השופטת.
קיימת מחלוקת בשאלה האם חוק נחשב נורמה משפטית המהווה רגולציה או שמא רק תקנות והוראות מנהל.
בכל מקרה, חוקים רבים מתווים תשתית לפעילות רגולטורית שתתבצע על ידי פקידי המנהל, כגון באמצעות מערך רישוי, תקנות מסדירות ועוד.
תאגידים רבים, בעיקר בענפים עתירי רגולציה, משקיעים רבות בהתאמת הייצור והמסחר לרגולציה בענף.
השקעה זו כוללת אף גיוס עובדים שזהו תפקידם היחיד (משרות רגולציה) כגון סמנכ"ל רגולציה או אחראי קשרי ממשל.
בישראל, בשנים האחרונות, בתאגידים רבים נוצרו משרות כאלו שעיסוקן בהטמעת הציות לרגולציה ובפעולות להגמשתה לטובת התאגיד.

נלקח מויקיפדיה

צפה בהגדרות נוספות הקשורות לביטוי ויסות (בלעז):
•כלכלה
•מינהל ציבורי
•משפט מנהלי
•רגולציה

מידע רנדומלי על הביטוי "רגולציה ":

המגזר הציבורי הוא החלק של הפעילות הכלכלית המתבצע על ידי הממשל – ממשל לאומי (כלומר הממשלה וגופים שבשליטתה), ממשל אזורי או שלטון מקומי.

ועדת זוסמן (1989) שדנה בשכר במגזר הציבורי עמדה על כך ש"אין הגדרה קבועה ויחידה לסקטור הציבורי, לא בחוק ולא בשימוש היומיומי". הגדרות שונות ניתנו למגזר הציבורי לעניינים שונים, החל מהגדרה מצומצמת הכוללת רק את השירות הממשלתי, דרך הגדרה הכוללת גם ארגונים אחרים המעסיקים עובדים בהתאם לחוקי שירות המדינה ועד להגדרה הרחבה הכוללת כל גוף הנשען באופן קבוע על תקציב ציבורי.

בישראל, חוקים שונים מכילים הגדרות שונות של המגזר הציבורי, אך באופן כללי הם כוללים את:

חוק חופש המידע כולל בנוסף לאלו:

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נותן הגדרה רחבה יותר וכולל גם:

גורמים רבים מבלבלים בין המגזר הציבורי הכפוף ישירות לממשלה, לבין השירותים הציבוריים הכוללים כ-900 אלף משרות לרבות עמותות פרטיות וחברות פרטיות בענפי הבריאות, חינוך, מחקר וכו' הממומנים בעיקרם על ידי הממשלה. על כן, לעתים נשמעת הטענה כי כשליש מהמשרות במשק הן במגזר הציבורי.

בישראל ישנן מספר הגדרות לגופים ציבוריים: רשות ציבורית היא יחידה ממשלתית, העוסקת ברגולציה בתחום מסוים או בתפעול של שירות ציבורי מסוים. יחידת סמך היא רשות הפועלת במסגרתו של משרד ממשלתי, אך נהנית מעצמאות מסוימת, יחסית ליחידות הפועלות כחלק אינטגרלי של המשרד. מוסד ממלכתי, שהוא גוף ציבורי בעל מעמד עצמאי שהוא חלק ממוסדות השלטון אך אינו חלק מהממשלה (לדוגמה-הכנסת, בית הנשיא ומבקר המדינה), מוגדר אף הוא כרשות ציבורית.

רגולציה בויקיפדיה