זכה לכינוי "גואל אדמות העמק"
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: זכה לכינוי "גואל אדמות העמק".
זוהי הגדרה בת 28 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: חנקין, יהושע חנקין.
מידע רנדומלי על הביטוי "חנקין":
יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין (26 בדצמבר 1864 – 11 בנובמבר 1945), גואל אדמות העמק, מאנשי הציונות המעשית, מנהלה של הכשרת היישוב. רכש כ-750,000 דונם של קרקעות בארץ ישראל ובמיוחד בעמק יזרעאל, עבור ההתיישבות היהודית, מתוך כ-2 מיליון דונם קרקע פרטית שהיו בבעלות יהודית ערב מלחמת העצמאות.
חנקין התגלה כבעל כישרון בתחום גאולת הקרקע. הוא התמצא היטב בחוק המקרקעין העות'מאני, שלט בעגה הערבית הארץ ישראלית, הכיר את מנהגי הערבים וקשר קשרים ענפים עם בעלי קרקעות. עזר כנגדו, אשתו, אולגה לבית בלקינד, מיילדת במקצועה, שיילדה בין היתר את נשותיהם של בעלי הקרקעות הערביים.
יהושע חנקין נולד בכ"ז בכסלו תרכ"ה לשרה ויהודה לייב בכפר קטן בסמוך לקרמנצ'וג, בפלך פולטבה שבדרום האימפריה הרוסית (ב"תחום המושב" היהודי; כיום אוקראינה). במשפחה היו שבעה ילדים – ארבעה בנים ושלוש בנות. אביו עסק בחקלאות, בניגוד לרוב היהודים בסביבתו, שהיו סוחרים ובעלי מלאכה. בנוסף לכך, היה אביו מעורה בחוגי ההשכלה, מה שמסביר את ההחלטה הלא שגרתית לשלוח את יהושע – בן הכפר – לגימנסיה בעיר הסמוכה. בגימנסיה התוודע יהושע לתרבות הרוסית ולספרותה. כמו רבים מחבריו בגימנסיה, חלם יהושע על שחרור העם הרוסי משלטונו העריץ של הצאר והטבת מצבם של האיכרים הרוסים. יהושע התכונן יחד עם חבריו למרד בשלטון הצאר, ובמקביל עזר לאביו בעבודת האדמה, שם התחשל והתחנך להגנה עצמית.
מידע רנדומלי על הביטוי "יהושע חנקין":
דוד תדהר (7 ביוני 1897 – 15 בדצמבר 1970) היה קצין משטרה יהודי-ישראלי, בלש פרטי וחוקר חלוצי היישוב. ערך את ה"אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו".
דוד תדהר נולד בז' בסיוון ה'תרנ"ז בשכונת נווה שלום שביפו לאסתר-רחל לבית נירנברג ולמשה-בצלאל טודרוסוביץ. הוא היה בן יחיד להוריו לאחר שששת ילדיהם הקודמים מתו בעודם קטנים.
תדהר היה ספורטאי מצטיין, ובשנת 1913 החל לשחק כדורגל בקבוצת מכבי תל אביב. בשנת 1916 פרש ממשחק והפך לעסקן ספורט. לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה שירת בגדודים העבריים. והיה חבר בוועד הסיוע לפליטי יפו, שגורשו בידי הטורקים. הוא השתתף בהגנת יפו בימי מאורעות תרפ"א (1921) והצטרף לארגון "ההגנה". בשנת 1921 הצטרף למשטרת המנדט, שירת כקצין משטרה בירושלים והיה למפקד המשטרה בעיר. בסוף 1924 נישא לרבקה לבית קפילוטו, מיהודי חברון. בשנת 1926 פרש מן המשטרה וייסד משרד חקירות פרטי, אותו ניהל במשך עשרות שנים. בשנת 1927 ירד למצרים מחשש שביקורת שהטיח במשטרת המנדט תביא למעצרו, ובמשך מספר שנים חי בקהיר. בשנת 1931 חזר לארץ ישראל ולעיסוקו כראש משרד חקירות פרטי. תקופה מסוימת שימש אורי אבנרי כעוזר במשרדו. באמצע שנות הארבעים הוציא לאור את "ספריית הראשונים", שערך וכתב הסופר יעקב חורגין. הספריה כללה חוברות ביוגרפיות על ותיקי היישוב. תדהר עסק בעידוד הספורט, בעיקר במסגרת אירגון "מכבי" . כמו כן, הוא ערך את אחד הספרים הראשונים העוסק בתולדות האגודה. היה חבר בלשכת "ברקאי" של ארגון הבונים החופשיים וכתב כמה מהספרים הראשונים בעברית על תולדות האירגון בארץ ישראל. בספטמבר 1970 זכה לפרס השנתי מטעם הוועידה הבין-לאומית השנתית של ארגון הבלשים העולמי עבור פעילותו בתחום הבלשות. נפטר בי"ז בכסלו תשל"א, ונקבר בבית העלמין קריית שאול. הותיר אחריו את רעייתו, רבקה, בן ובת.