הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: חומר קרמי, פורצלן .
זוהי הגדרה בת 18 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: חרסינה.
מידע רנדומלי על הביטוי "חרסינה":
מַייסן (בגרמנית: Meißen, בפולנית: Miśnia, בצ'כית: Míšeň) היא עיר בת קרוב ל-30,000 תושבים במדינת סקסוניה שבגרמניה. העיר נחשבת כ"עריסתה של סקסוניה" ונודעת ברחבי העולם כמרכז לייצור חרסינה (פורצלן).
מייסן שוכנת על גדות נהר האלבה במרכז מדינת סקסוניה שבדרום מזרח גרמניה. העיר נמצאת כ-25 קילומטר צפונית מערבית לדרזדן וכ-100 ק"מ מזרחית מלייפציג. בנוסף לנהר אלבה, זורם דרך העיר יובל שלו – הטרייביש (Triebisch). העיר נמצאת בגובה של כ-100 מטר מעל פני הים ושטחה הוא כ-31 קמ"ר.
למייסן היסטוריה של למעלה מאלף שנה.
העיר צמחה במאה ה-10 מתוך יישוב סלאבי בשם "מיסני". בשנת 929 נכבש האזור בידי המלך היינריך הראשון, מלך גרמניה שהקים במקום מצודה (במקום בו תבנה מאוחר יותר טירת ה"אלברכטסבורג") ממנה התפתחה העיר הגרמנית מייסן. בשנת 965 הוקמה רוזנות מייסן (Markgrafschaft Meißen) ולאחר שלוש שנים בישופות מייסן. בשנת 1089 קיבל היינריך הראשון מבית וטין (Wettin, לימים מלכי סקסוניה ופולין) את התואר רוזן מייסן, ומייסן הפכה למקום המושב של בית וטין.
מייסן המשיכה להתפתח במהלך מאות השנים הבאות לעיר שוק ומסחר פורחת עד שקיבלה מעמד רשמי וזכויות עיר בשנת 1332. בסביבות שנת 1250 החלה בניית הקתדרלה של מייסן. רוזנות מייסן התקיימה כישות עצמאית עד לשנת 1423 אז אוחדה עם דוכסות סקסוניה. בשנת 1470 הוחל בבניית טירת ה"אלברכטסבורג" במקום המצודה הישנה. הטירה נועדה להיות מקום המושב והמרכז המנהלי של האחים ארנסט ואלברכט מבית וטין. מקום המושב של בית וטין נשאר במייסן עד לשנת 1485, אז חולקו נחלות בית וטין בין האחים ארנסט ואלברכט. אזור מייסן נפל לידיו של אלברכט והוא שלט בו מדרזדן. אי לכך נותרה הטירה ללא שימוש עד שבשנת 1710, לאחר פיתוח שיטות עיבוד חרסינה בידי יוהאן פרידריך בטגר, הסב אותה המלך אוגוסט החזק למפעל ליצור חרסינה הראשון באירופה. בעקבות פתיחת המפעל החלה מייסן לצאת מן המיתון הכלכלי אליו נקלעה לאחר מלחמת שלושים השנה. תהליך זה נמשך במאות השנים הבאות וכיום מייסן היא אחד המרכזים הידועים בעולם ליצור חרסינה.