הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: חומר רך לעיצוב.
זוהי הגדרה בת 14 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: פימו .
קצת על פימו:
פימו (FIMO) הוא סוג של חומר פולימרי המיועד לעיצוב המשווק על ידי מותג מכשירי הכתיבה הגרמני שטדלר (Staedtler). תחילת הניסויים בפימו החלו בשנת 1939 על ידי קתה קרוזה (Kaethe Kruse). המשפחה החלה בשיווק החומר בשנת 1954 תחת השם FIMOIK. בשנת 1964 קנתה חברת אברהרד פאבר (Eberhard Faber) את כל הזכויות על החומר. כעבור שנתיים החלה החברה בשיווק החומר תחת השם המקוצר פימו. בשנת 1978 הפכה אברהרד פאבר לחלק מחברת שטדלר והחל משנת 2010 משווק פימו תחת המותג שטדלר.
אף על פי שקיימים כמה סוגים של חומר פולימרי, פימו ידוע כנוח ביותר לעיבוד ולשימוש. למרות שישנם עוד סוגים של חומר פולימרי המיועד לעיצוב, הפימו הוא המוכר מביניהם ושמו הפך בשימוש עממי לשם הכללי של חומרים אלה. הפימו של שנות התשעים נקרא פימו קלאסי.
פימו קיים במגוון צבעים וגימורים. ניתן ליצור בעזרתו תכשיטים, פיסלונים ואביזרים שונים. אחד השימושים לחומר הוא עשיית מיניאטורות.
לאחר שעוצב הפימו לצורתו הרצויה מכניסים אותו לתנור סטנדרטי למשך כ-30 דקות בטמפרטורה נמוכה על מנת להקשות אותו. אפשר לחתוך ולצבוע את הפימו רק לפני האפייה כיוון שהוא מתקשה בחום ואינו ניתן עוד לעיבוד.
<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/פימו" title="נלקח מויק
קצת מידע רנדומלי על הביטוי "פימו ":
פימו (FIMO) הוא סוג של חומר פולימרי המיועד לעיצוב המשווק על ידי מותג מכשירי הכתיבה הגרמני שטדלר (Staedtler). תחילת הניסויים בפימו החלו בשנת 1939 על ידי קתה קרוזה (Kaethe Kruse). המשפחה החלה בשיווק החומר בשנת 1954 תחת השם FIMOIK. בשנת 1964 קנתה חברת אברהרד פאבר (Eberhard Faber) את כל הזכויות על החומר. כעבור שנתיים החלה החברה בשיווק החומר תחת השם המקוצר פימו. בשנת 1978 הפכה אברהרד פאבר לחלק מחברת שטדלר והחל משנת 2010 משווק פימו תחת המותג שטדלר.
אף על פי שקיימים כמה סוגים של חומר פולימרי, פימו ידוע כנוח ביותר לעיבוד ולשימוש. למרות שישנם עוד סוגים של חומר פולימרי המיועד לעיצוב, הפימו הוא המוכר מביניהם ושמו הפך בשימוש עממי לשם הכללי של חומרים אלה. הפימו של שנות התשעים נקרא פימו קלאסי.
פימו קיים במגוון צבעים וגימורים. ניתן ליצור בעזרתו תכשיטים, פיסלונים ואביזרים שונים. אחד השימושים לחומר הוא עשיית מיניאטורות.
לאחר שעוצב הפימו לצורתו הרצויה מכניסים אותו לתנור סטנדרטי למשך כ-30 דקות בטמפרטורה נמוכה על מנת להקשות אותו. אפשר לחתוך ולצבוע את הפימו רק לפני האפייה כיוון שהוא מתקשה בחום ואינו ניתן עוד לעיבוד.
נלקח מויקיפדיה