חיתוך הקצה
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: חיתוך הקצה.
זוהי הגדרה בת 10 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: קטימה , כריתה, גזירה, קטיעה, גדיעה, קיצוץ .
מידע רנדומלי על הביטוי "כריתה":
קטיעה היא הסרה של איבר או חלק מאיבר מהגוף. במקרים מסוימים הקטיעה מתבצעת בצורה רצונית כדי להועיל לאדם ולעתים בניגוד לרצונו.
אדם שידו קטועה נקרא גידם.
אדם שרגלו קטועה נקרא פיסח.
כריתת איבר יכולה להיעשות מהסיבות הבאות:
כריתת איבר כירורגית היא ניתוח כירורגי להסרת איבר.
כאשר מטופל מתבקש לעבור ניתוח לכריתת איבר מסוים, ישנה סיבה לכך. סיבות נפוצות למדי הן אפנדציטיס (מצב מסכן חיים, שבו אם לא יעבור החולה ניתוח להסרת התוספתן, הוא יקרע וידמם לתוך הבטן) ואבנים בכיס המרה (ניתוח בטן שמבוצע כאשר ישנה חסימה משמעותית ביותר בכיס המרה, כאשר כיום מעדיפים להשתמש בלפרוסקופיה לפתרון הבעיה). סיבות נפוצות פחות להוצאת אברים פנימיים הן הגדלה מסיבית או קריעה של טחול (ובמקרים נפוצים אחרים בשל לימפומה הפוגעת בו), או גידול סרטני בלתי ניתן לריפוי על ידי הקרנות באברים כמו הריאה (במקרה שהגידול לא התפשט לריאה השנייה), הכליה (למשל בגידול וילמס) או הקיבה. קיבה נכרתת גם במקרה של כיב עז שאינו מחלים. כריתה של ריאה או כליה מחייבת פעילות תקינה של הריאה או הכליה הנותרת.
לרוב, הטיפול לאחר ניתוח הכריתה הוא מסובך ביותר. בכריתת קיבה, למשל, יש צורך לאכול כמויות מווסתות של אוכל מכיוון שהקיבה שהיא מווסת המזון איננה, ואכילת יתר עשויה להציף את המעי. במקרה של כריתת טחול יש להתחסן מפני חיידקים אלימים ולקחת אנטיביוטיקה כנגד זיהומים המטופלים במצב רגיל על ידי הטחול. במקרה של כריתת ריאה או כריתת כליה יש לעקוב אחר תפקוד האיבר הנותר, למרות שהגוף עשוי לתפקד היטב עם הכליה או הריאה הנותרת.
מידע רנדומלי על הביטוי "גזירה":
בערך זה
נעשה שימוש
בסימנים מוסכמים
מתחום המתמטיקה.
להבהרת הסימנים
ראו סימון מתמטי.
בחשבון אינפיניטסימלי, הנגזרת של פונקציה ממשית מתארת את קצב ההשתנות של הפונקציה. לדוגמה, הנגזרת לפי משתנה הזמן של פונקציית המיקום (העתק) של מכונית נוסעת, היא המהירות של המכונית, ובאותו אופן הנגזרת של המהירות שווה לתאוצה. הנגזרת מוגדרת כגבול של היחס שבו משתנה ערך הפונקציה בעקבות שינוי זעיר בערך הפרמטר.
למושג הנגזרת יש פירוש גאומטרי: הנגזרת של פונקציה בנקודה שווה לשיפוע המשיק באותה נקודה, כלומר, לכיוון של העקומה שהפונקציה מתארת.
הפונקציה הנגזרת של פונקציה ממשית
f
{\displaystyle \ f}
היא בעצמה פונקציה ממשית, שערכה בנקודה
x
{\displaystyle \ x}
שווה לערך הנגזרת של
f
{\displaystyle \ f}
באותה נקודה. הפונקציה הנגזרת היא כלי בסיסי בחקר הפונקציות. למשל, בנקודות קיצון (נקודות מינימום ומקסימום מקומיים של הפונקציה) ערך הפונקציה הנגזרת הוא אפס. לפי המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי, אפשר, בתנאים מסוימים, לשחזר את הפונקציה המקורית מן הפונקציה הנגזרת שלה, באמצעות אינטגרציה. את הנגזרת של פונקציה אלמנטרית אפשר לחשב באמצעות כללי גזירה ידועים.
מידע רנדומלי על הביטוי "קטיעה":
ענישה היא הדרך של מסגרת חברתית כלשהי – מדינה, ארגון או קבוצה, להתמודד עם מי שמעשיהם חורגים במידה משמעותית מהנוהגים או הנורמות שנקבעו באותה חברה או ארגון, ומעוגנות בחוק או בתקנון של החברה, או קיימות באופן לא פורמלי. בתחום החינוך, ענישה יכולה להתממש כתגובה לחריגה מגבול מסוים, אותו הציב המחנך.
מהות הענישה היא פגיעה מדודה כלשהי באנשים שחרגו מנורמות המסגרת החברתית, ובאה בתגובה לפשע או להפרת הנורמות. מקובל לחשוב, שבהיעדר ענישה, תדורדר כל חברה אנושית לכאוס מוחלט.
בפסיכולוגיה התנהגותית (על פי גישת פרדריק סקינר) מוגדר עונש כגירוי שבא בעקבות תגובה, ומפחית את תדירותה (עד להכחדה). חיזוק היא הפעולה ההפוכה מענישה ומטרתה היא לעודד ולהגביר התנהגות רצויה.
הן בענישה והן בהתעללות ישנה פגיעה במושא הפעולה. ההבדל העקרוני בין ענישה להתעללות הוא הסיבתיות. ענישה היא תגובה לביצוע עבירה, בעוד שהתעללות נובעת אך ורק משרירות רצונו של המתעלל. ענישה מתיימרת להיות אובייקטיבית, ולטובת הכלל, בעוד שבהתעללות, הפוגע אינו מחפש צידוק אובייקטיבי לפגיעה במושא ההתעללות. לעתים קרובות הגבול בין ענישה להתעללות הוא דק מאוד ותלוי בנסיבות.
מידע רנדומלי על הביטוי "גדיעה":
ענישה היא הדרך של מסגרת חברתית כלשהי – מדינה, ארגון או קבוצה, להתמודד עם מי שמעשיהם חורגים במידה משמעותית מהנוהגים או הנורמות שנקבעו באותה חברה או ארגון, ומעוגנות בחוק או בתקנון של החברה, או קיימות באופן לא פורמלי. בתחום החינוך, ענישה יכולה להתממש כתגובה לחריגה מגבול מסוים, אותו הציב המחנך.
מהות הענישה היא פגיעה מדודה כלשהי באנשים שחרגו מנורמות המסגרת החברתית, ובאה בתגובה לפשע או להפרת הנורמות. מקובל לחשוב, שבהיעדר ענישה, תדורדר כל חברה אנושית לכאוס מוחלט.
בפסיכולוגיה התנהגותית (על פי גישת פרדריק סקינר) מוגדר עונש כגירוי שבא בעקבות תגובה, ומפחית את תדירותה (עד להכחדה). חיזוק היא הפעולה ההפוכה מענישה ומטרתה היא לעודד ולהגביר התנהגות רצויה.
הן בענישה והן בהתעללות ישנה פגיעה במושא הפעולה. ההבדל העקרוני בין ענישה להתעללות הוא הסיבתיות. ענישה היא תגובה לביצוע עבירה, בעוד שהתעללות נובעת אך ורק משרירות רצונו של המתעלל. ענישה מתיימרת להיות אובייקטיבית, ולטובת הכלל, בעוד שבהתעללות, הפוגע אינו מחפש צידוק אובייקטיבי לפגיעה במושא ההתעללות. לעתים קרובות הגבול בין ענישה להתעללות הוא דק מאוד ותלוי בנסיבות.