חכני

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: חכני.
זוהי הגדרה בת 4 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: פיקנטי .

קצת על פיקנטי:
פיקנטי הייתה חברה ומפעל עיבוד בשר ישראלי, בבעלות משה בדש. החברה התמחתה בטכניקות פרסום אגרסיביות, ועשתה שימוש בין היתר בזמרירים חוזרים ונשנים ברדיו. החברה זכתה לפרסום גם בעקבות התמודדות של הבעלים בבחירות לכנסת.
החברה הפעילה עשר חנויות בישראל, זאת בנוסף לחנויות נוספות שהופעלו על ידי זכיינים. בבעלות החברה היו מפעלים שייצרו נקניקים, סוגי סלטים שונים ומוצרי מזון נוספים. החברה אף ייצרה ומכרה את החטיף "מקרנה", כתחליף זול ל"במבה" של חברת אסם. בשל העובדה שלחנויות ולמפעלים היו אותם בעלים, יכלה חברת פיקנטי להימנע מפערי תיווך ולכן מכרה את מוצריה במחירים זולים מהמקובל.
בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, עם גל העלייה מברית המועצות לשעבר, עסקה פיקנטי במכירת ציורי שמן של אמנים עולים לצד מוצרי הבשר, ופרסמה עצמה כ"מפעל קולט עלייה". סיוע פרסומי נוסף בא לחברה מהספרים שכתב ושיווק משה בדש, בהם מתח ביקורת קשה כלפי מערכת המשפט ורשויות המס בישראל. הספר "העלוקות" (1989) היה טקסט ביקורתי על מס ההכנסה. בספר "חריש עמוק" (1991) הובעה ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה דאז, יוסף חריש. הספר "השיטה" (1993) הציג את אריה דרעי כאדם בלא רבב ואת רשויות החוק כעברייניות. כל הספרים יצאו בהוצאת "עם אובד".
כחלק ממערכת הפרסום שלו, הריץ בדש בבחירות לכנסת השלוש עשרה בשנת 1992 מפלגה בשם "פיקנטי" ושילב מודעות פרסום למוצרי בשר עם מודעות בחירות במשך חודש שלם – עד שועדת הבחירות המרכזית אסרה שיטת פרסום זו. בבחירות לכנסת זכתה המפלגה בראשותו ב-3,750 קולות.
באמצע שנות התשעים פתחה רשת פיקנטי את רשתות ההסעדה "פיקנסין" למאכלים סיניים ו"פיקנסטייק" למאכלי בשר. בתקופה זו הפסידה החברה בתביעה על מעבר חוק איסור לשון הרע לטומי לפיד. לפיד תבע את החברה על שקראה לנקניקיה על שמו. נקניקיה זו פורסמה כ"הנקניקיה טומי מסדרת הלפיד, נקניקיה גוצה, שמנה והונגרייה".
בשנת 1997 פשטה החברה רגל, לטענת בדש כתוצאה מקרטל שהוקם כנגדו על ידי חברות המזון האחרות. בדש שינה את שם החברה ל"ניצולת הקרטל" והגיש תביעות כנגד אלו שלטענתו גרמו לפשיטת הרגל. התביעה, בסכום של 1.8 מיליארד ש"ח, נדחתה על ידי בית המשפט, ובדש חויב בתשלום הוצאות לכל 29 חברות המזון אותן תבע[1]. בספטמבר 2011, חידש משה בדש את תביעתו‏[2].

נלקח מויקיפדיה