יחידת מטבע אנגלית

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: יחידת מטבע אנגלית.
זוהי הגדרה בת 17 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: פאונד .

קצת מידע רנדומלי על הביטוי "פאונד ":
לירה שטרלינג (בראשי תיבות: ליש"ט, באנגלית: פאונד או "קוויד" (בסלנג), ‍Pound Sterling‌) היא המטבע הרשמי בממלכה המאוחדת (בריטניה הגדולה וצפון אירלנד). הליש"ט מתחלקת ל-100 פני.
הסימן המקובל של ליש"ט הוא £, וסימונה לפי תקן ISO 4217 הוא GBP. לעתים גם נעשה שימוש בסימון הלא-תקני UKP. הסימן £ הוא עיצוב מסוגנן של האות L, מקורו באות הראשונה של המילה ליברה (לירה בלטינית).
כחברה מלאה באיחוד האירופי רשאית בריטניה להצטרף ל"גוש האירו", אך היא החליטה, בשלב זה, שלא לאמץ את האירו ולהמשיך להשתמש בליש"ט כהילך חוקי. בנק אנגליה הינו הסמכות המוניטרית העליונה בבריטניה, וזו אינה מקבלת את סמכותו של הבנק המרכזי האירופי.
מקור המונח "לירה" הוא ליברה, באנגלית פאונד, של כסף סטרלינג (סגסוגת המכילה 92.5% כסף והשאר מתכות אחרות). זה היה שוויה בעת תחילת השימוש בה כמטבע רשמי באנגליה ב-1560, בתקופת שלטונה של המלכה אליזבת הראשונה. בעקבות האיחודים עם סקוטלנד ואירלנד הפכה ליש"ט למטבע הרשמי בכל הממלכה המאוחדת. ב-1928 החלה הרפובליקה של אירלנד להנפיק מטבעות משלה ששימשו בצד המטבע הבריטי כהילך חוקי ברפובליקה.
המטבעות הבריטיים נושאים תמיד את דמות המלך הבריטי המכהן. כיום הם נושאים את דיוקנה של המלכה אליזבת השנייה. לעומת זאת, שטרות כסף של בנק אנגליה החלו לשאת דיוקן המלך המכהן רק במאה ה-20 מאחר שבמקור, הם היו מעין המחאות בעלות ערך קבוע מראש. הבריטים מכנים את הליש"ט, בסלנג, "קוויד" (quid).
לפני הנהגת שיטת החלוקה העשרונית בשנת 1971 ליש"ט הייתה מחולקת ל-20 שילינג, כאשר כל שילינג התחלק ל-12 פני. כלומר, ליש"ט הכילה 240 פני. עד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 היה המטבע הקטן ביותר רבע פני, כלומר 1/960 לירה שטרלינג, והוא כונה פרת'ינג (Farthing‌). במאה ה-19 הונפקו עריכים נמוכים יותר של חצי פרת'ינג, שליש פרת'ינג ואף רבע פרת'ינג. שיטת החלוקה הזאת הייתה המשך לשיטה שהונהגה בתקופת קרל הגדול והייתה נהוגה גם בצרפת ובחלקים אחרים של אירופה עד סוף המאה ה-18. עם המעבר לשיטה העשרונית, המטבע הקדם-עשרוני של 6 פני (Sixpence) הוחלף ב-2.5 פני עשרוניים. כדי להקל על ההמרה, הונהג גם מטבע של חצי פני חדש (ששווי היה למעשה 1/200 של לירה שטרלינג) למרות שכבר באותה עת היה ברור שמטבע חצי-פני חדש לא יאריך ימים בגלל ערכו הנמוך. האינפלציה הגבוהה בבריטניה בשנות ה-70 אכן שחקה את ערכו והביאה להוצאתו מהמחזור של מטבע חצי-פני ב-1984. בפועל, הציבור חדל להשתמש בחצי הפני עוד קודם לכן.
היו גם חלוקות חלופיות של הלירה שבאו לידי ביטוי בהנפקת המטבעות. למשל, הייתה נהוגה גם חלוקת הלירה לרבעים ולשמיניות. רבע לירה כונה "כתר" (Crown) ושוויו היה 5 שילינגים (כלומר, 60 פני ישנים). שמינית הלירה כונתה "חצי כתר" (Half a Crown) ושוויה היה 2 שילינגים ו-6 פני (כלומר, 30 פני ישנים). פרטים אודות מטבעות נוספים שהיוו חלק מהמערכת המוניטרית הבריטית לפני המעבר לשיטה העשרונית מופיעים בערך שילינג.

שליש גיניאה בריטית מימי ג'ורג' השלישי

עד למעבר לשיטת החלוקה העשרונית ב-1971, היה נהוג לנקוב חלק מהמחירים בגיניאה או "גיני" (Guinea). הגיניאה הייתה מטבע זהב שבוטל ב-1816, ואשר שוויו בעת ביטולו היה 21 שילינג (כלומר לירה אחת ושילינג אחד, או 1.05 לירות). במקום הגיניאה הונפק מטבע זהב בשווי ליש"ט שנקרא סובריין. על אף ביטול הגיניאה, הוסיפו המעמדות הגבוהים באנגליה להשתמש בה בעיקר בעת שנקבו את שכרם של בעלי מקצועות חופשיים כגון רופאים או עורכי דין. כיום נעשה שימוש במונח גיניאה רק במירוצי סוסים, כעניין של מסורת.
ארץ-ישראל המנדטורית הייתה חלק מגוש השטרלינג והונהגה בה מועצת מטבע (Currency Board). הלירה הארץ-ישראלית (לא"י) שהייתה נהוגה בארץ בתקופת המנדט הבריטי הייתה שווה בערכה לליש"ט. למרות שבארץ ישראל המנדטורית לא הונהגה החלוקה לשילינגים ולפנס, אלא שיטה עשרונית שעל-פיה הלא"י נחלקה ל-1000 מיל, המטבע בן 50 מיל א"י נקרא בלשון עממית שילינג ומטבע 10 מיל נקרא גרוש. ארץ-ישראל הוצאה מגוש השטרלינג ב-22 בפברואר 1948 בהחלטה של ממשלת הממלכה המאוחדת‏‏[1].

נלקח מויקיפדיה