יער
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: יער.
זוהי הגדרה בת 3 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: חורשה גדולה, חורש .
מידע רנדומלי על הביטוי "חורש ":
חורשת טל או בערבית סג'רת אל-עשרה (חורשת העשרה) הוא אתר נופש ובילוי בצפון עמק החולה, ברובו גן לאומי ובחלקו שמורת טבע. חורשת טל נמצאת על כביש 99, מזרחית לקריית שמונה.
החורשה הינהּ שריד ליער גדול שהשתרע בעבר על שטח גדול בארץ ישראל ממערב לנהר הירדן, בין הר החרמון לירקון דרך מישור החוף. בשמורה גם צומחים פרחים רבים ובהם ריכוז נדיר של מספר מיני סחלבים. העצים המקוריים בחורשה הם ברובם עצי אלון התבור, שנשמרו ללא פגע מאות שנים הודות לקדושתם. קדושת העצים נובעת ממסורת ערבית הקשורה למקום.
בשנות ה-50 הכירה מדינת ישראל בחשיבות החורשה ורצתה לפתח אותה כאתר תיירות ונופש. על המקום התנהל מאבק בין גופי תכנון ושמירת טבע על ייעודו של האתר ומידת ההתערבות בטבע ובנוף. לבסוף הוזמנו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור לתכנן את האתר. הם חפרו בשטח האתר ברכות (בהן בריכת שחייה) ופלגי מים, המסתעפים מנחל דן ושתלו מדשאות רחבות ידיים וצמחים שונים, חלקם מחוץ לארץ. במקום קיימים גם מתקני נופש פעיל לסוגיו. חלק מהחורשה נשאר כשמורת טבע ללא פיתוח נופי.
שמו העברי של המקום ניתן על רקע הפסוק "כטל חרמון שיורד על הררי ציון…". שמו הערבי של המקום – שׁג'רת אל-עשׁרה (עץ העשרה) קשור באגדה ערבית לפיה עשרה ממלווי מוחמד חנו בפלגי הדן, אך לא היו באזור עצים לקשור אליהם את הסוסים. לפיכך תקעו המלווים את מקלותיהם באדמה וקשרו אליהם את הסוסים, והמקלות הכו שורשים והפכו לעצים גדולים, מהם התפתחה החורשה.
מידע רנדומלי על הביטוי "חורש ":
חורשת טל או בערבית סג'רת אל-עשרה (חורשת העשרה) הוא אתר נופש ובילוי בצפון עמק החולה, ברובו גן לאומי ובחלקו שמורת טבע. חורשת טל נמצאת על כביש 99, מזרחית לקריית שמונה.
החורשה הינהּ שריד ליער גדול שהשתרע בעבר על שטח גדול בארץ ישראל ממערב לנהר הירדן, בין הר החרמון לירקון דרך מישור החוף. בשמורה גם צומחים פרחים רבים ובהם ריכוז נדיר של מספר מיני סחלבים. העצים המקוריים בחורשה הם ברובם עצי אלון התבור, שנשמרו ללא פגע מאות שנים הודות לקדושתם. קדושת העצים נובעת ממסורת ערבית הקשורה למקום.
בשנות ה-50 הכירה מדינת ישראל בחשיבות החורשה ורצתה לפתח אותה כאתר תיירות ונופש. על המקום התנהל מאבק בין גופי תכנון ושמירת טבע על ייעודו של האתר ומידת ההתערבות בטבע ובנוף. לבסוף הוזמנו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור לתכנן את האתר. הם חפרו בשטח האתר ברכות (בהן בריכת שחייה) ופלגי מים, המסתעפים מנחל דן ושתלו מדשאות רחבות ידיים וצמחים שונים, חלקם מחוץ לארץ. במקום קיימים גם מתקני נופש פעיל לסוגיו. חלק מהחורשה נשאר כשמורת טבע ללא פיתוח נופי.
שמו העברי של המקום ניתן על רקע הפסוק "כטל חרמון שיורד על הררי ציון…". שמו הערבי של המקום – שׁג'רת אל-עשׁרה (עץ העשרה) קשור באגדה ערבית לפיה עשרה ממלווי מוחמד חנו בפלגי הדן, אך לא היו באזור עצים לקשור אליהם את הסוסים. לפיכך תקעו המלווים את מקלותיהם באדמה וקשרו אליהם את הסוסים, והמקלות הכו שורשים והפכו לעצים גדולים, מהם התפתחה החורשה.