הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: כימאי בריטי.
זוהי הגדרה בת 11 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: טוד, בויל, הנרי הרדן ווקר, טננט, סודי סנגר, קלוג, רמזי, דלטון, הוורת', קנדרו, אטקינס, דייווי, פריסטלי, אדוארד, צ'ארלס, הווארד, , וולטר הוורת', רמזי, בויל .
מידע רנדומלי על הביטוי "טוד":
יהודיה
אולגה טאוסקי-טוד (Olga Taussky-Todd; 30 באוגוסט 1906 – 7 באוקטובר 1995) מתמטיקאית יהודיה, ילידת האימפריה האוסטרו-הונגרית, פעלה בווינה, באנגליה ובארצות הברית.
אולגה טאוסקי נולדה באולמוץ (כיום, צ'כיה) בת אמצעית (מתוך שלוש) למשפחה יהודית. אביה היה כימאי תעשייתי. בהגיעה לגיל שלוש עברה משפחתה לווינה, וב-1916 ללינץ, בה ניהל אביה מפעל להפקת חומץ. בגיל ארבע עשרה נרשמה לתיכון, בו בילתה שנה לפני שעברה לגימנזיום. בתחילה, התעניינה בעיקר בשירה, כתיבה ולימוד השפה הלטינית, עד שהחלה לעסוק במתמטיקה. ראנד החלה ללמד באופן פרטי, ולאחר מות אביה הגדילה מאוד את היקף עבודתה כדי לסייע בפרנסת משפחתה. בנוסף, עבדה גם במפעל החומץ המשפחתי.
על טאוסקי הופעל לחץ רב ללמוד כימיה, ומכיוון שאהבה את הנושא נרשמה ללימודים באוניברסיטת וינה בנושא. לאחר שאחותה הבכורה סיימה את לימודיה בתחום זה, ובהמשך מלאה את מקום אביהן, פחת הלחץ המשפחתי והיא בחרה במתמטיקה כתחום לימודיה המרכזי.
באוניברסיטה למדה אצל האנס האן, קרל מנגר הבן ואחרים, ובמקביל לקורט גדל. פיליפ פורטוונגלר הנחה אותה בלימודי הדוקטורט, אך התמקדותה בתחום החדש של שדות מספרים אלגברים הובילה להיעדר משוב מעמיתים, ומחלתו של פורטוונגלר גרמה לכך שבמשך זמן רב לא הודרכה כלל. במהלך לימודיה השתתפה גם במפגשי החוג הווינאי. ב-1930 קיבלה תואר דוקטור, ולאחר מכן המשיכה לעסוק בהוראה ובמחקר.
מידע רנדומלי על הביטוי "בויל":
דני בויל (באנגלית: Danny Boyle; נולד ב-20 באוקטובר 1956) הוא במאי ומפיק אנגלי, זוכה פרס גלובוס הזהב ופרס האוסקר, הידוע בעיקר כבמאי של סרט הקאלט "טריינספוטינג" ושל הסרט "נער החידות ממומביי".
בויל נולד בפרבר של מנצ'סטר, שבאנגליה. תחילת עבודתו הייתה בתיאטרון בסטוק-און-טרנט, אנגליה. בהמשך לתיאטרון רויאל קורט, שם עבד כבמאי-משנה ובמאי אמנותי מ-1982 עד 1987. לאורך שנות ה-80 היה גם מפיק ב-BBC-צפון אירלנד.
הכרתו הבינלאומית והצלחתו הגיעו עם סרט הקולנוע הראשון שלו, "חברים לרצח", בשנת 1994. בשנת 1996 יצא הסרט המצליח, ויש אומרים הטוב ביותר, "טריינספוטינג" בבימויו, ושנה אחר כך ביים את סרטו האמריקאי הראשון, "חיים לא רגילים". בשלושת הסרטים הללו עבד בויל עם התסריטאי והמעבד ג'ון הודג' והשחקן יואן מקגרגור. סרט נוסף בו עבד בויל עם הודג' היה "החוף" משנת 2000.
ב-2002 עבד עם חברו הטוב, הסופר אלכס גרלנד, כשיצר את הסרט הפוסט-אפוקליפטי עטור השבחים, "28 יום אחרי". שנתיים לאחר מכן יצר את הסרט "מיליונים" שנבחר למקום ה-42 ברשימת "100 הסרטים הטובים ביותר" של המגזין הבריטי "אומנות ואמונה". בסרט זה השלים בויל את החסר מהסרט "טריינספוטינג" ("צפיית-רכבות") מ-1996 כאשר בסרט זה, על אף שמו, הושמט הקטע של צפיית-הרכבות, שהוא אחד מקטעי המפתח בספר שהסרט על פיו. בסרט "מיליונים" הכניס בויל את הרכבת כגורם המרכזי בסרט, ואת צפיית-הרכבות בפתיחתו.
מידע רנדומלי על הביטוי "טננט":
ג'ורג' ג'ון טנט (באנגלית: George John Tenet נולד ב-5 בינואר 1953) עמד בראש סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית מדצמבר 1996 עד יולי 2004. הוא שני מבחינת משך כהונה בתפקיד, אחרי אלן דאלס. טנט הוא אחד מראשי ה-CIA המעטים שכיהנו תחת שני נשיאים שונים ממפלגות שונות. משמש כפרופסור של כבוד במחלקה לדיפלומטיה באוניברסיטת ג'ורג'טאון.
טנט נולד בקווינס, ניו יורק, להורים אזרחי אלבניה ממוצא יווני, ג'ון ואוואנגליה טנט. אביו עבד במכרה פחם בצרפת בטרם עבר לארצות הברית. טנט גדל ב little neck שבקווינס שם עבד יחד עם אחיו ביל כנער שירות בדיינר המשפחתי. טנט מחזיק בתואר ראשון מבית הספר למדיניות חוץ מאוניברסיטת גורג'טאון ותואר שני מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטת קולומביה. טנט נשוי ואב לבן אחד.
לאחר קבלת התואר השני טנט קיבל משרת מנהל חוקר במכון ההלני האמריקאי בין השנים 1979 ל-1978. לאחר מכן החל לעבוד בעבור הסנאט. תחילה כעוזר מחוקק ולאחר מכן כמנהל מחוקק עבור הסנטור מפנסילבניה (1982-1985). הוא היה עוזר בוועדת מודיעין של הסנאט (1988-1985) ולאחר מכן עמד בראש צוות העוזרים של הוועדה (1988–1993). בהמשך טנט מונה על ידי הנשיא ביל קלינטון כמנהל בכיר בתחום המודיעין בהמועצה לביטחון לאומי (1993-1995).
מידע רנדומלי על הביטוי "קלוג":
פרס נובל לכימיה, מדליית קופלי לשנת 1985, פרס לואיזה גרוס הורביץ
יהודי
אהרון קלוג (אנגלית: Aaron Klug; נולד ב-11 באוגוסט 1926) הוא כימאי וביופיזיקאי יהודי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1982 על פיתוח מיקרוסקופ האלקטרונים הקריסטלוגרפי.
אהרון קלוג נולד בליטא לשני הורים יהודיים, לזאר ובלה. בשנת 1928 עבר עם הוריו לדרבן שבדרום אפריקה, שם גדל. בהמשך, למד קלוג באוניברסיטאות ביוהנסבורג ובקייפטאון והחל את לימודיו ברפואה, אך עבר לכימיה ומשם ללימודי פיזיקה ומתמטיקה, וסיים תואר במדעים. מאוחר יותר למד באוניברסיטת קייפטאון קריסטלוגרפיה. לאחר סיום לימודיו, נשאר עוד וניתח תוצאות של קריסטלוגרפיה באמצעות קרני X של תרכובות אורגניות.
בין 1949 ל-1953 הוא השלים דוקטורט, בטריניטי קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג'. תחילה ניסה להתקבל למעבדה של מקס פרוץ וג'ון קנדרו, אולם לא היה שם מקום. על כן למד במעבדה של דאגלס הארטרי (Douglas Hartree). עם סיום הדוקטורט הוא עבר לקולג' בירקבק שבאוניברסיטת לונדון, לעבוד במעבדה של ג'ון דזמונד ברנל יחד עם רוזלינד פרנקלין, עמה עבד על וירוס מוזאיקת הטבק. בעבודות על הווירוס, חקר מבנים שקשורים ל-RNA ול-DNA והיה מהראשונים ששילבו שימוש בקרני X ובמיקרוסקופ אלקטרונים קריסטלוגרפי כדי לפענח מאקרומולקולות. קלוג מצא כיצד המולקולות מתגבשות וכן כיצד בנוי הכרומטין, כולל הנוקלאוזומים הקשורים אליו. בעזרת מחקריו, עזר קלוג לפתח את הביולוגיה המבנית.
מידע רנדומלי על הביטוי "רמזי":
אלן רמזי (באנגלית: Allan Ramsay; 13 באוקטובר 1713 – 10 באוגוסט 1784) היה צייר דיוקנאות סקוטי.
אלן רמזי נולד באדינבורו שבסקוטלנד והיה בנו הבכור של המשורר אלן רמזי.
בהיותו בן 20 עבר רמזי ללונדון ולמד בה אמנות תחת הצייר השוודי האנס הייסינג, בהמשך למד באקדמיית סמטת סנט מרטין (St. Martin's Lane Academy). בשנת 1736 נסע לרומא ונאפולי שם למד במשך שלוש שנים תחת פרנצ'סקו סולימנה ופרנצ'סקו פרננדי. בשנת 1738 שב לאדינבורו וצייר את דיוקנו של אריצ'יבלד קמפבל, דוכס ארגייל – דיוקן אשר לימים צוייר על שטרות הבנק המלכותי של סקוטלנד.
בשנת 1739 שב ללונדון והועסק על ידי פרנסיס אגרטון, דוכס ברידג'ווטר. באותה שנה נישא לאן ביין (Anne Bayne). שלושת ילדיהם מתו בינקותם. אן נפטרה ב-4 בפברואר 1743 במהלך לידת ילדם השלישי.
ב-1 במרץ 1752 ברח לאדינבורו עם אחת מתלמידותיו – מרגרט לידנזי, ונשא אותה לאישה, בלא הסכמת משפחתה. שלושת ילדיהם הגיעו לבגרות: אמיליה (1755 – 1813), שארלוט (1758 – 1818) וג'ון (1768 – 1845)
רמזי ואשתו שהו באיטליה בין השנים 1754 -1757 וביקרו ברומא, פירנצה, נפולי וטיבולי. בשנת 1761 שב לאנגליה ומונה לצייר ראשי (Principal Painter in Ordinary) של המלך ג'ורג' השלישי. במהלך עבודה זו נאלץ לצייר דיוקנאות כה רבים של המלך (אותם הגישו כמתנה לשגרירים ומושלי מושבות) עד שרמזי נאלץ להעסיק עוזרים רבים, בהם דיוויד מרטין ופיליפ ריינאגל.
מידע רנדומלי על הביטוי "דלטון":
מספר אטומי הוא מספר הפרוטונים הנמצאים בגרעין של אטום מסוים. מספר זה קובע את היסוד הכימי של האטום. לכל יסוד יש מספר אטומי מסוים, שונה מזה של כל יסוד אחר. כאשר האטום נייטרלי חשמלית (אינו יון), המספר האטומי הוא גם מספר האלקטרונים באטום. אופיו הכימי, להבדיל מאופיו הפיזיקלי, של האטום נקבע על ידי מספר זה. לעומת זאת, אופיו הפיזיקלי של האטום נקבע גם על ידי האיזוטופ שלו. כל יסוד עשוי להתקיים כאיזוטופים שונים, שלכל אחד מהם מספר אטומי זהה אך מספר מסה שונה.
עם פיתוח הטבלה המחזורית של היסודות השתמשו הכימאים במספר האטומי לציון מקומו הסידורי של היסוד בטבלה. דמיטרי מנדלייב סידר בטבלה שלו את היסודות לפי דמיון בתכונות כימיות. בסדר זה רואים כמה אי-התאמות לסידורם לפי המשקל האטומי. כפי שניתן לראות בגרף משמאל, לדוגמה, משקלו האטומי של יוד (126.90447 u) הוא מעט נמוך מזה של טלוריום (127.6 u). זאת, על אף שהמספר האטומי של יוד גבוה ב-1 מזה של טלוריום (53 לעומת 52).
אי ההתאמות הוסברו באופן מדעי במחקרו של הנרי מוזלי בשנת 1913, בו הוא גילה קשר ישיר בין אורך הגל של קרני X הנפלטים מיסוד המופגז בקרן אלקטרונים, לבין מקומו בטבלה המחזורית. בהמשך, במסגרת פיתוח פיזיקת החלקיקים, הבינו החוקרים שהמספר האטומי מתאים למטען החשמלי של גרעין האטום, אשר נובע אך ורק ממספר הפרוטונים שבו. מטען זה הוא הקובע את תכונותיהם הכימיות של יסודות, לא המשקל האטומי. ההבדל בין שני המספרים נובע מהימצאותם של נייטרונים בגרעין האטום. במקרה של היוד (53 פרוטונים) והטלוריום (52 פרוטונים), ההפרש בין מספר הפרוטונים קטן מההפרש בין מספר הנייטרונים בגרעין של טלוריום (76 באיזוטופ השכיח ביותר של טלוריום) לעומת היוד (74 באיזוטופ השכיח). לכן, המשקל האטומי של טלוריום גבוה יותר.
מידע רנדומלי על הביטוי "אטקינס":
אנה אטקינס (16 במרץ 1799 – 9 ביוני 1871) הייתה צלמת בריטית וחוקרת בוטניקה פורצת דרך.
אטקינס נחשבת כראשונה שפירסמה ספר מלווה בצילומים – בשנת 1843 פירסמה את ספרה "אצות בריטניה – רישום באמצעות ציאנוטייפ (Cyanotype)".
אטקינס נולדה בטונברידג' (Tonbridge), קנט שבאנגליה. אמה נפטרה זמן קצר לאחר לידתה והיא גודלה על ידי אביה, ג'ון ג'ורג' צ'ילדרן(אנ'), שהיה כימאי, מינרליסט וזואולוג. בזכות זאת זכתה להשכלה מדעית לה זכו נשים מעטות בלבד באותה עת. בביתם הייתה מעבדה גדולה ומצוידת היטב. אטקינס ליוותה את אביה במחקריו, וציורי הצדפות שלה פורסמו בספרו, שהיה תרגום סיפרו של לאמארק על מיני צדפות.
בשנת 1825 נישאה לג'ון פלי אטקינס. לזוג לא היו ילדים.
אטקינס נפטרה בהלסטד בשנת 1871, בגיל 72.
הזוג אטקינס היה חבר של ויליאם הנרי פוקס טלבוט ואטקינס למדה ממנו את השימוש בשיטת "רישום קלוטייפ (פוטוגני)", והחל מ-1841 החלה לצלם בעצמה.
סר ג'ון הרשל, פיתח את תהליך הציאנוטייפ(אנ') ב-1842, ואטקינס השתמשה בתהליך לצילום אצות מיובשות. אטקינס פירסמה בעצמה את תצלומיה באוקטובר 1843, בספרה: "Photographs of British Algae: Cyanotype Impressions", שנחשב כספר הראשון המלווה בתצלומים (8 חודשים לפני ספרו של טלבוט, "עפרון הטבע"). עד 1853 פירסמה אטקינס שני כרכים נוספים של ספרה. רק 17 עותקים של הספר יצאו לאור, כאשר רבים מהעותקים אינם שלמים. כיום, עותקים של הספר קיימים, בין השאר, בספרייה הבריטית, במוזיאון קלוינגרוב בסקוטלנד, במוזיאון המטרופוליטן לאמנות, בספריית העיר ניו יורק, באגודה הלינאית של לונדון ובחברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע.
מידע רנדומלי על הביטוי "פריסטלי":
זוכה מדליית קופלי לשנת 1772
ג'וזף פריסטלי (באנגלית: Joseph Priestley; 13 במרץ 1733 – 6 בפברואר 1804) היה כומר, פילוסוף, וכימאי אנגלי. ידוע כמי שגילה את יסוד החמצן.
ג'וזף פריסטלי נולד ב-1733 בכפר באזור יורקשייר באנגליה. הוא היה הבכור מבין 6 ילדיו של יונס, יצרן צמר. כדי להקל על אמו, נשלח, בהיותו בן שנה, לבית סבו. לאחר פטירתה, בהיותו בן שש, חזר לבית אביו. בהיותו בן תשע נישא אביו בשנית, והוא אומץ על ידי אחות אביו.
כנער, למד פריסטלי לטינית, יוונית ועברית, וכבר בגיל 16 לימד אנשי דת לקרוא את התנ"ך בעברית. הוא חלה בשחפת ואז למד גם צרפתית ואיטלקית כדי שיוכל לעסוק במסחר, אך חזר ללימודי דת. בנוסף למד נגינה בחליל. הוא הוכשר לכמורה בקבוצה נוצרית שנפרדה מהכנסייה האנגליקנית.
בגיל 22 החל לנהל קהילה בכנסייה בנידהם (Nidham), אך עזב אחרי 3 שנים. כעבור שלוש שנים פתח בית-ספר בננטטוויץ (Nantwitch) שבצ'שייר. היו לו 30 תלמידים ו-6 תלמידות, והוא לימד אותם בשיטות חדשניות. הוא כתב ספרי דקדוק, עודד כתיבה יוצרת ואף לימד ניסויים במדע.
בגיל 29 נישא לאחות של תלמידו, בתו של בעל מכרות ברזל עשיר. אחרי שנה החל לעסוק בהוראת שפות באקדמיה בוורינגטון, שם החל לפרוח בחברת צעירים אינטלקטואלים נוספים. הוא האמין בחופש בחינוך ובפוליטיקה, ועודד את תלמידיו לשאול שאלות. הוא פיתח את לימודי ההיסטוריה, הדקדוק, החוק, הכלכלה ומדע המדינה – מאה שנה לפני שנכנסו לתוכניות הלימודים באנגליה. הוא גם תמך ברעיון הנהגת חינוך חינם לכל האנגלים.
מידע רנדומלי על הביטוי "אדוארד":
לחצו כדי להקטין חזרה
לחצו להגדלה
אי הנסיך אדוארד (באנגלית: Prince Edward Island; צרפתית: l'Île-du-Prince-Édouard), היא אחת מפרובינציות קנדה, השוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי. עיר הבירה של הפרובינציה היא שרלוטטאון, שהיא גם העיר הגדולה בפרובינציה.
שטחו של האי 5,660 קילומטר רבוע, הפרובינציה הקטנה מבין הפרובינציות של קנדה.
אוכלוסיית האי מונה 141,500 תושבים, ובכך הוא גם הפחות מאוכלס מבין הפרובינציות, אך צפיפות האוכלוסייה בו היא הגבוהה מבין הפרובינציות והטריטוריות.
אי הנסיך אדוארד זכה לפרסום בעקבות סדרת ספריה של לוסי מוד מונטגומרי, שהראשון בהם הוא האסופית, המתרחשים באי.
האי נקרא על שם הנסיך אדוארד אוגוסטוס, דוכס קנט שחי בין השנים 1767 ו-1820, והיה אביה של המלכה ויקטוריה.
הפרובינציה נמצאת כולה על אי הממוקם בין קו רוחב 46° ו-47° צפון, ובין קו אורך 62° ו-"30 64° מערב. האי נמצא במפרץ סנט לורנס מזרחית לניו ברנזוויק וצפונית לנובה סקוטיה, כאשר בין פרובינציית נובה סקוטיה לאי מפריד מיצר נורת'מברלנד. ב-1997 נבנה על המיצר גשר הקונפדרציה.
בירת הפרובינציה והעיר הגדולה ביותר בה היא שרלוטטאון, הנמצאת לחופו הדרומי של האי.
מידע רנדומלי על הביטוי "צ'ארלס":
צ'ארלס הראשון (באנגלית: Charles I of England; 19 בנובמבר 1600 – 30 בינואר 1649) היה מלך אנגליה, סקוטלנד ואירלנד החל מ-27 במרץ 1625 ועד שהוצא להורג על ידי הפרלמנט.
צ'ארלס נולד בארמון דנפרמליין כבנו השני של ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד וככזה לא יועד לרשת את אביו. צ'ארלס היה ילד חלש וחולני וסבל ככל הנראה מרככת, כאשר אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה נפטרה שלוש שנים לאחר לידתו אביו ירש את הכתר האנגלי והאירי כג'יימס הראשון ומשפחת המלוכה עברה ללונדון, צ'ארלס נשאר בסקוטלנד מכיוון שנחשב לחלש מכדי לשרוד את המסע לבירת אנגליה ואחד מאנשי החצר של אביו מונה כאפוטרופוסו.
ב-1604 צ'ארלס נחשב חזק כדי לשרוד את המסע לאנגליה והוא הצטרף אל משפחתו בלונדון. אביו העניק לו את התואר דוכס יורק שבאופן מסורתי ניתן לבנו השני של המונרך האנגלי. בראשית דרכו צ'ארלס שהה בצילו של אחיו הבוגר הנרי פרדריק, נסיך ויילס, שהיה אחד מיורשי העצר האהובים ביותר בהיסטוריה האנגלית ובניגוד לצ'ארלס היה גבר אתלטי ויפה תואר, כאשר הנרי נפטר ב-1612 צ'ארלס בן השתים עשרה הפך ליורש העצר של שלוש הממלכות והוענקו לו התארים נסיך ויילס, דוכס רות'סיי ודוכס קורנוול.
מידע רנדומלי על הביטוי "הווארד":
סר אבנעזר הווארד (29 בינואר 1850 – 1 במאי 1928) היה מתכנן ערים אנגלי שהגה את רעיון עיר הגנים. בשנת 1898 פרסם את ספרו, "ערי הגנים של המחר".
אבנעזר הווארד נולד בשנת 1850 ברובע הסיטי של לונדון, בנו של בעל חנות. בצעירותו נשלח לבתי ספר במחוז סאפוק והרטפורדשייר ועבד בכמה עבודות פקידות. בשנת 1871 בגיל 21 היגר עם שני חבריו לאמריקה, לנסות את מזלו כחקלאי בנברסקה ולאחר מכן לשיקגו. הוא עבד בתור כתב בבתי המשפט ועיתונים. הוא התוודע והעריץ משוררים כגון וולט ויטמן וראלף וולדו אמרסון.
בשנת 1876 חזר לאנגליה, שם מצא עבודה ב"חברת הנסרד" אשר ייצרה ספרים ותמלול עבור הפרלמנט. בתקופה זו הושפע מספרים רבים, ביניהם הרומן האוטופי של אדוארד בלאמי "במבט לאחור 1888-2000", והמסה הכלכלית של הנרי ג'ורג' "קידמה ועוני".
הוא סלד מהערים המודרניות המפותחות והסואנות. בשנת 1899 ייסד את ארגון ערי הגנים, הקיימת עד היום בבריטניה. על ידי הקשר שלו עם הנרי הארווי ויויאן ו"התנועה לדיור קואופרטיבי", רעיונותיו משכו תשומת לב ומימון, והוא החל לתכנן עיר פרברית מצפון ללונדון וערים נוספות בקרבת לונדון.
בשנת 1913 ייסד הווארד את "הפדרציה הבינלאומית לשיכון ותכנון אורבני" שמטרתה לקדם את הרעיון של דיור מתוכנן ולשפר את הרמה הכללית של המקצוע.