כינוי בעבר לבדחן בארמון המלך
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: כינוי בעבר לבדחן בארמון המלך.
זוהי הגדרה בת 28 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: ליצן החצר .
מידע נוסף על הביטוי ליצן חצר:
ליצן חצר או "שוטה" (או "מלך השוטים") היה מקצוע בתקופת ימי הביניים.
ליצן החצר היה אחראי על בידור ושעשוע בחצרות האצולה ובעיירות ובכפרים.
המונח "שוטה" מציין גם אדם לא בוגר, טיפש, מסורבל, ואדם אשר לו דעות קדומות וחוסר ידע המנסה אף להנחיל את חוסר הידע שלו הלאה, מתוך מחשבה כי לו ידע רב.
לליצני החצר היו בגדים ייחודיים להם: בגדי ליצן צבעוניים, שרביטים וכובעים יוצאי דופן.
כובעיהם של ליצני החצר היו בעלי שלושה קצוות, שהסתיימו בפעמונים מצלצלים.
שלושת הקצוות סימלו בעבר את אוזניו של החמור.
בתקופת המלך פרנסואה הראשון היה אף בית ספר להכשרת ליצני חצר.
לליצני החצר גם השפעה על התרבות הפופולרית בזמנם ועד ימינו.
כך, למשל, הם הוצגו במראם המיוחד בקלפי משחק וטארוט (בקלפים "ג'וקר" ו"השוטה" בהתאמה).
צפה בהגדרות נוספות הקשורות לביטוי כינוי בעבר לבדחן בארמון המלך:
•ליצנות
•בידור
•הומור
•ימי הביניים
•ארכיטיפים
•מקצועות עבר
•קצרמר היסטוריה
מידע רנדומלי על הביטוי "ליצן החצר ":
בַּדְחָן הוא כינוי ושם תואר למי ששימשו כמנחים היתוליים בטקסים יהודיים, חגים וימי מועד אחרים. הבדחנים הראשונים נזכרו כבר בסוף ימי הביניים, במאה השלוש עשרה והארבע עשרה. דמות הבדחן התפתחה בהשפעת דמות הליצן (או ליצן חצר) האירופית, כמקבילה יהודית לה. הבדחנים היו מעין אמנים נודדים, שהיו נוסעים מעיירה לעיירה ומכפר לכפר, מקהילים את הקהל ומשעשעים אותו בדברי בדיחה, בחרוזים ובשירים, הטפות מוסר היתוליות ועוד.
מעמד הבדחן הלך והתפתח בקהילות ישראל במזרח אירופה, והוא קנה לו כלים אמנותיים מגוונים, דיקלום והצגה, אלתור, וזימרה ועוד. בתחילה, כונו הבדחנים 'לצים' או 'גחכנים', אולם בהמשך, בעקבות השיפור במעמדם, כונו בדחנים. בנוסף, נדרשה מהם שליטה מופלאה בטקסטים היהודיים על כל צורותיהם. במאתיים השנים האחרונות שלפני השמדת יהדות מזרח אירופה, הפכו הבדחנים למנחים ולמנהלי הטקסים היהודיים; חופות ולידות, בריתות ופדיונות, טקסי חג הפורים ועוד, נוהלו על ידי הבדחנים, בלווית תזמורת כליזמרים או בשירה עצמית.
ברוב המקרים היו הבדחנים אנשים עניים ופשוטים, ועל פי רוב כדי למצוא פרנסה הם נאלצו לנדוד מעיר לעיר כדי למצוא את פרנסתם. הבדחן היהודי המפורסם ביותר היה "הרשל'ה מאוסטרופולי", ובדחן ידוע נוסף הוא מוטקה חב"ד. למרות זאת, היו גם בדחנים בעלי מעמד ועשירים.