כל יצור חי
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: כל יצור חי.
זוהי הגדרה בת 10 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: בריה .
קצת מידע רנדומלי על הביטוי "בריה ":
הלכה היהודית, בריה הוא כינוי לדבר שהוא באותו מצב בו נברא, ולא השתנה, הן לבעל חיים, הן לצומח או לכל דבר אחר. לבריה ישנה חשיבות מיוחדת בהלכה בנושאים שונים ומגוונים, אך עיקרם שחשיבותה של הבריה, מפחיתה את הצורך בכמותה.
כך למשל, קיימת דעה בראשונים האומרת, כי למרות שבאופן רגיל כדי לברך ברכה אחרונה על פרי כל שהוא, יש צורך בכמות מסוימת, אם אדם אוכל דבר שהוא כברייתו כמו ענב, ייתכן שצריך לברך אחריו ברכה אחרונה, למרות שמדובר בענב בודד.
כך גם, האוכל מאכל טמא שהוא כברייתו, כמו נמלה, למרות שאין בה כשיעור זית, קיים עונש מלקות על אכילתה[1]. רש"י[2] מחדש, שדין "בריה", הוא רק על איסור, השייך בה מיד כשנבראת, כמו איסור אכילת שרץ שהוא מיד עם בריאת הנמלה, אבל איסור שלא היה בה עם בריאתה, כמו למשל האוכל בעל חי מת, אין לחייבו משום איסור נבלה אם אין בו כזית, שכן כאשר נברא הבעל חי לא היה עליו שם נבלה[3].
באופן דומה, בדיני ביטול ברוב נפסק, כי חתיכת בשר אסורה או דבר אחר אסור המונח בסיר מלא בשר כשר, והתערב בו עד שאי אפשר למוצאו, הוא בטל ברוב ומותר לאכול את המונח בסיר. לעומת זאת, אם גיד הנשה התערב בסיר, הוא לא בטל, מכיוון שהוא נחשב כבריה עצמאית. מכיוון שהגיד הוא חפץ לעצמו שלא השתנה בשלימותו מבריאתו, הוא לא בטל ברוב. ההסבר לכך מובא בפוסקי ההלכה, שכן ביטול ברוב מהווה ביטול חשיבות המיעוט על ידי ביטולו ברוב, אך כאשר מדובר בדבר חשוב, לא נבטלת חשיבותו גם הוא ברוב[4].
וכך נפסק להלכה בשלחן ערוך [5]: בריה, דהיינו כגון נמלה או עוף טמא וגיד הנשה ואבר מן החי וביצה שיש בה אפרוח וכיוצא בהם, אפילו באלף לא בטל. ואין לו דין בריה. בעל הטורים מביא דעה ששמע מאביו הרא"ש, אך לא התקבלה על דעתו, שבריה בטלה בשיעור של תתק"ס (אחד ל-960)[6]. הלכה זו ש"בריה" לא בטלה אפילו באלף, משמעותית מאוד בדיני תולעים, כי יוצא מכך, שתולעים קטנות אוסרות מאכל בשיעור כל שהוא. הלכה זו דירבנה את העוסקים בכך, למצוא פתרונות חקלאיים לגידול ירקות עליים (כגון חסה) ללא תולעים.
במסכת חולין, קיימת מחלוקת בין רב לרבי יוחנן האם יש יד לטומאה בשיעור של בשר שהוא פחות מכזית והאם יש דין שומר לטומאה בשיעור של פחות מפול. לפי רב, בשר שהוא פחות מכפול, והוא על עצם, אין העצם נחשב כ"יד", וכן אין עורו נחשב כ"שומר" אם הוא פחות מכפול. למרות זאת, מודה רב שכאשר מדובר בחיטה או שעורה שהיא כברייתה, יש יד גם לפחות מכזית וכפול[7].
נלקח מויקיפדיה