הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: כתב עת המתפרסם באופן קבוע.
זוהי הגדרה בת 25 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: ז'ורנל, יומון, ירחון, מגזין, עיתון, רבעון, שנתון, שבועון, דו-ירחון, דו-שנתון.
מידע רנדומלי על הביטוי "יומון":
חופש העיתונות נחשב בעיני רבים לאחד מערכי היסוד של מדינה דמוקרטית. לדעתם, כדי להבטיח את תפקוד השלטון יש להבטיח את אי־תלותה של העיתונות בשלטון ולהגן עליה מפני איומים מצדו. אי־תלות זו נתפשת בעיניהם כתמצית חופש העיתונות.
הרציונל העומד בבסיס התמיכה בעקרון זה בעיני הדוגלים בו הוא האינטרס של כל שלטון להמשיך ולשלוט. לצורך כך גורמי המפתח במנגנון השלטוני ירצו להימנע מכל צורה של פיקוח או ביקורת עליו. העיתונות מצד שני, עשויה לספק מידע על המתרחש במדינה ובעולם בכך היא ממלאת פונקציה של פיקוח על השלטון. בנוסף, העיתונות מספקת במה להעלאת דעות, רעיונות והצעות חלופיות לשלטון ולמדיניות ובכך היא ממלאת פונקציה של ביקורת. כדי שהעיתונות תוכל למלא את תפקידי על הצד הטוב ביותר יש להבטיח את עצמאותה. חופש עיתונות זה בא לידי ביטוי בשני אופנים עיקריים: היכולת לכתוב ביקורת על השלטון ללא חשש מצנזורה. ובחיסיון עיתונאי – שמירה על זהותו של מקור.
בשנת 1993 קבע האו"ם את ה־3 במאי כיום חופש העיתונות כדי להדגיש את הצורך בחשיבות הנושא.
ברבות ממדינות הדמוקרטיות חופש העיתונות מעוגן בחוקה, ובהן:
יש מדינות שבהם חופש העיתונות נרמס, למשל באמצעות כליאתם של עיתונאים. בטורקיה, למשל, בשלושת החודשים הראשונים של 2010 עמדו לדין 216 עיתונאים, בעיקר בגין הפרת החוק למלחמה בטרור, או הסעיף האוסר על פגיעה באומה הטורקית.
מידע רנדומלי על הביטוי "ירחון":
כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) – הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה הפשט, הרמז, הדרש והסוד.
בחלק מכתבי העת התורניים, ניתן גם למצוא, לצד העיסוק ההלכתי הישיר, מאמרים העוסקים בחקר תולדות הפסיקה ושושלות קבלת התורה, כמו גם חשיפת כתבי יד ומאמרים של רבנים קדמונים שעדיין לא פורסמו.
כתבי העת התורניים, משמשים גם כבמה לידיעות אקטואליות נחוצות שיש עניין בהבאתם לידיעת הקהל התורני.
המעלות והיתרונות של כתב העת על פני הספר נכונים גם ביחס לכתבי עת בכלל, והם מתאפיינים באופן ייחודי בכתבי-עת תורניים:
התשובה על השאלה מתי נוצרו כתבי העת התורניים, שנויה במחלוקת. המקדימים מספרים על ניסיונות שנעשו עוד בשלהי המאה ה-17 לספירה. (כאמור, אילוצים לאיגוד חיבורים שונים של כמה מחברים, נעשו הרבה מקודם, ואף נמצאים בחלק תרי עשר שבנביאים). הניסיון המתועד יותר, הוא הוצאתו לאור של מאסף תורני בשנת ה'תנ"א (1691) על ידי ישיבת עץ חיים שבאמשטרדם שעמדה בנשיאות הרב יעקב ששפורטש והרב שלמה די אוליוויירה, והוא כלל חידושי תורה של חכמי הישיבה ותלמידי המחלקה העליונה שבה. כתב העת נקרא בשם פרי עץ חיים אשר הכיל את פירות רוחם של תלמידי ישיבת עץ חיים. המאסף הופיע, עם הפסקות, עד שנת ה'תקס"ז. כיום ידוע על שלשה עשר כרכים אשר בהם 953 סימנים ותשובות, אשר היוו את תנובת המאסף.
מידע רנדומלי על הביטוי "מגזין":
כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) – הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה הפשט, הרמז, הדרש והסוד.
בחלק מכתבי העת התורניים, ניתן גם למצוא, לצד העיסוק ההלכתי הישיר, מאמרים העוסקים בחקר תולדות הפסיקה ושושלות קבלת התורה, כמו גם חשיפת כתבי יד ומאמרים של רבנים קדמונים שעדיין לא פורסמו.
כתבי העת התורניים, משמשים גם כבמה לידיעות אקטואליות נחוצות שיש עניין בהבאתם לידיעת הקהל התורני.
המעלות והיתרונות של כתב העת על פני הספר נכונים גם ביחס לכתבי עת בכלל, והם מתאפיינים באופן ייחודי בכתבי-עת תורניים:
התשובה על השאלה מתי נוצרו כתבי העת התורניים, שנויה במחלוקת. המקדימים מספרים על ניסיונות שנעשו עוד בשלהי המאה ה-17 לספירה. (כאמור, אילוצים לאיגוד חיבורים שונים של כמה מחברים, נעשו הרבה מקודם, ואף נמצאים בחלק תרי עשר שבנביאים). הניסיון המתועד יותר, הוא הוצאתו לאור של מאסף תורני בשנת ה'תנ"א (1691) על ידי ישיבת עץ חיים שבאמשטרדם שעמדה בנשיאות הרב יעקב ששפורטש והרב שלמה די אוליוויירה, והוא כלל חידושי תורה של חכמי הישיבה ותלמידי המחלקה העליונה שבה. כתב העת נקרא בשם פרי עץ חיים אשר הכיל את פירות רוחם של תלמידי ישיבת עץ חיים. המאסף הופיע, עם הפסקות, עד שנת ה'תקס"ז. כיום ידוע על שלשה עשר כרכים אשר בהם 953 סימנים ותשובות, אשר היוו את תנובת המאסף.
מידע רנדומלי על הביטוי "עיתון":
חופש העיתונות נחשב בעיני רבים לאחד מערכי היסוד של מדינה דמוקרטית. לדעתם, כדי להבטיח את תפקוד השלטון יש להבטיח את אי־תלותה של העיתונות בשלטון ולהגן עליה מפני איומים מצדו. אי־תלות זו נתפשת בעיניהם כתמצית חופש העיתונות.
הרציונל העומד בבסיס התמיכה בעקרון זה בעיני הדוגלים בו הוא האינטרס של כל שלטון להמשיך ולשלוט. לצורך כך גורמי המפתח במנגנון השלטוני ירצו להימנע מכל צורה של פיקוח או ביקורת עליו. העיתונות מצד שני, עשויה לספק מידע על המתרחש במדינה ובעולם בכך היא ממלאת פונקציה של פיקוח על השלטון. בנוסף, העיתונות מספקת במה להעלאת דעות, רעיונות והצעות חלופיות לשלטון ולמדיניות ובכך היא ממלאת פונקציה של ביקורת. כדי שהעיתונות תוכל למלא את תפקידי על הצד הטוב ביותר יש להבטיח את עצמאותה. חופש עיתונות זה בא לידי ביטוי בשני אופנים עיקריים: היכולת לכתוב ביקורת על השלטון ללא חשש מצנזורה. ובחיסיון עיתונאי – שמירה על זהותו של מקור.
בשנת 1993 קבע האו"ם את ה־3 במאי כיום חופש העיתונות כדי להדגיש את הצורך בחשיבות הנושא.
ברבות ממדינות הדמוקרטיות חופש העיתונות מעוגן בחוקה, ובהן:
יש מדינות שבהם חופש העיתונות נרמס, למשל באמצעות כליאתם של עיתונאים. בטורקיה, למשל, בשלושת החודשים הראשונים של 2010 עמדו לדין 216 עיתונאים, בעיקר בגין הפרת החוק למלחמה בטרור, או הסעיף האוסר על פגיעה באומה הטורקית.
מידע רנדומלי על הביטוי "רבעון":
כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא עיתון שאינו חדשותי. עיתון היוצא לאור בתדירות יומית אינו נכלל בדרך כלל בהגדרת המושג "כתב עת". רוב כתבי העת מוקדשים לתחום עניין מסוים, כגון כתבי עת לספרות או כתבי עת אקדמיים.
כתבי עת יוצאים לאור על ידי גורמים שונים ובהם ארגונים שכתב העת משמש להם במה עבור חברי הארגון בנושא הקושר אותם יחד. במקרה זה נקרא כתב העת ביטאון, בהיותו מבטא דעות או עובדות המפורטות על ידי חברי הארגון או עבורם. מקובל לכנות כתבי עת גם על פי תדירות הפצתם: "יומון", "שבועון" וכו'.
תדירויות נפוצות להוצאה לאור של כתבי עת:
המילונאי ראובן אלקלעי הציע במילונו את החידוש שְׁנָתוֹנַאי במובן עורך שנתון.
כתבי עת מופצים בשתי דרכים:
בשנים האחרונות מופצים כתבי עת גם (ולעתים באופן בלעדי) באמצעות האינטרנט, הם נשלחים בדואר אלקטרוני או מועלים לאתר אינטרנט. כתב עת כזה קרוי כתב עת אלקטרוני.
כתב עת מדעי מכיל מספר מאפיינים:
מידע רנדומלי על הביטוי "שנתון":
כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא עיתון שאינו חדשותי. עיתון היוצא לאור בתדירות יומית אינו נכלל בדרך כלל בהגדרת המושג "כתב עת". רוב כתבי העת מוקדשים לתחום עניין מסוים, כגון כתבי עת לספרות או כתבי עת אקדמיים.
כתבי עת יוצאים לאור על ידי גורמים שונים ובהם ארגונים שכתב העת משמש להם במה עבור חברי הארגון בנושא הקושר אותם יחד. במקרה זה נקרא כתב העת ביטאון, בהיותו מבטא דעות או עובדות המפורטות על ידי חברי הארגון או עבורם. מקובל לכנות כתבי עת גם על פי תדירות הפצתם: "יומון", "שבועון" וכו'.
תדירויות נפוצות להוצאה לאור של כתבי עת:
המילונאי ראובן אלקלעי הציע במילונו את החידוש שְׁנָתוֹנַאי במובן עורך שנתון.
כתבי עת מופצים בשתי דרכים:
בשנים האחרונות מופצים כתבי עת גם (ולעתים באופן בלעדי) באמצעות האינטרנט, הם נשלחים בדואר אלקטרוני או מועלים לאתר אינטרנט. כתב עת כזה קרוי כתב עת אלקטרוני.
כתב עת מדעי מכיל מספר מאפיינים:
מידע רנדומלי על הביטוי "שבועון":
כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) – הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה הפשט, הרמז, הדרש והסוד.
בחלק מכתבי העת התורניים, ניתן גם למצוא, לצד העיסוק ההלכתי הישיר, מאמרים העוסקים בחקר תולדות הפסיקה ושושלות קבלת התורה, כמו גם חשיפת כתבי יד ומאמרים של רבנים קדמונים שעדיין לא פורסמו.
כתבי העת התורניים, משמשים גם כבמה לידיעות אקטואליות נחוצות שיש עניין בהבאתם לידיעת הקהל התורני.
המעלות והיתרונות של כתב העת על פני הספר נכונים גם ביחס לכתבי עת בכלל, והם מתאפיינים באופן ייחודי בכתבי-עת תורניים:
התשובה על השאלה מתי נוצרו כתבי העת התורניים, שנויה במחלוקת. המקדימים מספרים על ניסיונות שנעשו עוד בשלהי המאה ה-17 לספירה. (כאמור, אילוצים לאיגוד חיבורים שונים של כמה מחברים, נעשו הרבה מקודם, ואף נמצאים בחלק תרי עשר שבנביאים). הניסיון המתועד יותר, הוא הוצאתו לאור של מאסף תורני בשנת ה'תנ"א (1691) על ידי ישיבת עץ חיים שבאמשטרדם שעמדה בנשיאות הרב יעקב ששפורטש והרב שלמה די אוליוויירה, והוא כלל חידושי תורה של חכמי הישיבה ותלמידי המחלקה העליונה שבה. כתב העת נקרא בשם פרי עץ חיים אשר הכיל את פירות רוחם של תלמידי ישיבת עץ חיים. המאסף הופיע, עם הפסקות, עד שנת ה'תקס"ז. כיום ידוע על שלשה עשר כרכים אשר בהם 953 סימנים ותשובות, אשר היוו את תנובת המאסף.
מידע רנדומלי על הביטוי "דו-ירחון":
כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) – הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה הפשט, הרמז, הדרש והסוד.
בחלק מכתבי העת התורניים, ניתן גם למצוא, לצד העיסוק ההלכתי הישיר, מאמרים העוסקים בחקר תולדות הפסיקה ושושלות קבלת התורה, כמו גם חשיפת כתבי יד ומאמרים של רבנים קדמונים שעדיין לא פורסמו.
כתבי העת התורניים, משמשים גם כבמה לידיעות אקטואליות נחוצות שיש עניין בהבאתם לידיעת הקהל התורני.
המעלות והיתרונות של כתב העת על פני הספר נכונים גם ביחס לכתבי עת בכלל, והם מתאפיינים באופן ייחודי בכתבי-עת תורניים:
התשובה על השאלה מתי נוצרו כתבי העת התורניים, שנויה במחלוקת. המקדימים מספרים על ניסיונות שנעשו עוד בשלהי המאה ה-17 לספירה. (כאמור, אילוצים לאיגוד חיבורים שונים של כמה מחברים, נעשו הרבה מקודם, ואף נמצאים בחלק תרי עשר שבנביאים). הניסיון המתועד יותר, הוא הוצאתו לאור של מאסף תורני בשנת ה'תנ"א (1691) על ידי ישיבת עץ חיים שבאמשטרדם שעמדה בנשיאות הרב יעקב ששפורטש והרב שלמה די אוליוויירה, והוא כלל חידושי תורה של חכמי הישיבה ותלמידי המחלקה העליונה שבה. כתב העת נקרא בשם פרי עץ חיים אשר הכיל את פירות רוחם של תלמידי ישיבת עץ חיים. המאסף הופיע, עם הפסקות, עד שנת ה'תקס"ז. כיום ידוע על שלשה עשר כרכים אשר בהם 953 סימנים ותשובות, אשר היוו את תנובת המאסף.