הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מאכל צפון אפריקאי.
זוהי הגדרה בת 17 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: קוסקוס .
קצת על קוסקוס:
קוסקוס (בערבית: كسكس, תעתיק מדויק: כֻסְכֻס; מקור השם בברברית) הוא מאכל צפון אפריקאי וסיציליאני מסורתי, העשוי גרגרי סולת העוברים התפחה על ידי מים בתהליך של אידוי. קוסקוס מוגש לרוב בלוויית תוספות שונות, דוגמת מרקי בשר למיניו, או דגים, וירקות.
סוגי קוסקוס שונים נבדלים בגודל גרגרי הסולת (דק, בינוני ועבה) אותו קובעים בעזרת מסננות מתאימות ובסוג התבלון של גרגרי הסולת בתהליך האידוי עצמו, או בסופו. שיטת ההכנה המסורתית מבוססת על שימוש בסיר אידוי המכונה "קוסקוסייר". זהו סיר קומתיים שבתחתיתו מתבשל מרק, לרוב מרק ירקות בתוספת חומוס ולעתים בתוספת בשר עוף או בשר בקר, ובחלקו העליון גרגירי הסולת, מונחים מעל תחתית מחוררת. גרגרי הסולת סופחים את אדי המים שבמרק, ותופחים. נהוג להגיש את הקוסקוס בתוספת מרק בשר וירקות, יחד, באותה צלחת, או בנפרד. בגרסתו הצמחונית ניתן למצוא אותו עם תוספות של סלט טרי חריף (טבולה) או תוספות כמו צימוקים, סוכר, שקדים וכדומה (שלחלקם תפקיד בספיחת נוזלים מיותרים בקוסקוס), ובגרסתו החלבית, המקובלת בעיקר, במרוקו, בתוספת חמאה ושמנת.
בלוב ובדרום-תוניסיה מגישים את הקוסקוס לעתים עם תבשיל הנקרא "טביחה" או דְבִּיך, המבושל בנפרד, ולו גרסאות שונות. בצלחת אישית עורמים בצורת "גבעה" קטנה ומעליה שמים את כל מרכיבי ה"טביחה"; בצדי הצלחת ישנן שתי תוספות קבועות של "צ'ירשי" – סלט תפו"א ודלעת פיקנטי, ו"מסייר" – מגוון ירקות שורש מוחמצים ביתיים.
מקורו של הקוסקוס הוא במחסני התבואה של קרתגו העתיקה (מערבית לתוניס של היום), שם נהגו הרומאים לאחסן את גרגרי החיטה במתבנים ענקיים ואת השאריות נהגו המקומיים והחיילים הרומאים לעבד בדרך שבה מעובד הקוסקוס הביתי המוכר[דרוש מקור], עד היום קיימות מחלוקות בין המרוקאים לתוניסאים מיהי עדת המקור של הקוסקוס.
ארוחות קוסקוס נחשבות לארוחות חגיגיות בקרב יהודי צפון אפריקה מלוב ועד מרוקו, ולכן הן מוגשות בדרך כלל בערבי שבת וחגים, ולעתים גם בארוחת צהריים בימי שישי, ובקהילות מסוימות כמו קהילת יהודי האי ג'רבה בתוניסיה, מקובל, לפי מסורת, להגישו בימי שישי בצהריים ובארוחת הערב של ימי שלישי. מסורת זו היגרה לישראל עם עולי תפוצות אלו, וישנן מסעדות וחדרי אוכל מוסדיים שתפריטם כולל קוסקוס, המגישים מנה זו בימי שלישי ושישי.
בדרום איטליה מוגש הקוסקוס בגרסה מקומית, הכוללת בין השאר דגים ופירות ים. ככל הנראה הגיע הקוסקוס לדרום איטליה בימי הביניים עם הכובשים הערבים.
קוסקוס עם ירקות
קוסקוס עם בשר
קוסקוס תוניסאי
קוסקוסייר מתוניסיה