מבניו של אהרון הכהן
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מבניו של אהרון הכהן.
זוהי הגדרה בת 19 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: נדב, איתמר, אלעזר.
מידע רנדומלי על הביטוי "נדב":
נָדָב הוא דמות מקראית, היה מלך ישראל השני, שמלך על ממלכת ישראל בשנים 907 לפנה"ס עד 906 לפנה"ס. היה בנו של ירבעם.
מיד לאחר מות אביו ירש את מקומו בתרצה, בירת ממלכת ישראל. המקרא מתאר אותו: "וְנָדָב בֶּן-יָרָבְעָם מָלַךְ עַל-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עַל-יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יִשְׂרָאֵל" (ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוקים כ"ה-כ"ו).
גם מלך צעיר זה יזם תנופה חדשה במלחמת האחים בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה. כיוון שחשש לתקוף את יהודה במישרין לאחר התבוסות שנחלה ממלכת ישראל בקרבות עם אביה, הוא בחר לצור על גבתון וללוכדה מידי הפלשתים במטרה לתקוע טריז בין יהודה לפלשת, ולכתר את ממלכת יהודה ממערב. גבתון השתייכה לממלכת עקרון, אחת מחמשת המרכזים הפלישתיים, שגבלה בממלכת יהודה. לעקרון השתייכו, מלבד גבתון, הערים אלתקה, תמנה, ואפשר שגם גזר.
בשעת המצור על גבתון, בעת שעמד בראש הצבא הצר, נרצח נדב על ידי בעשא בן אחיה לבית יששכר שהמליך עצמו כמלך: "וַיִּקְשֹׁר עָלָיו בַּעְשָׁא בֶן-אֲחִיָּה לְבֵית יִשָּׂשכָר וַיַּכֵּהוּ בַעְשָׁא בְּגִבְּתוֹן אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים וְנָדָב וְכָל-יִשְׂרָאֵל צָרִים עַל-גִּבְּתוֹן. וַיְמִתֵהוּ בַעְשָׁא בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו" (ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוקים כ"ז-כ"ח).
מידע רנדומלי על הביטוי "איתמר":
בתנ"ך, אִיתָמָר מוזכר כבן הרביעי של אהרן הכהן. לאחר מותם של אחיו נדב ואביהוא, שירת ככהן יחד עם אחיו אלעזר.
במהלך מסעם של בני ישראל במדבר, הוא עמד בראש בני גרשון ומררי, נושאי אוהל המועד.
בנוסף היה האחראי על עבודתם של הלוויים.
משפחת עלי הכהן היא מצאצאיו.
על פי מסורת יהודית, נקבר איתמר ליד גבעת פינחס, דרומית לשכם. סמוך לגבעה נוסד היישוב איתמר המנציח את שמו.
בשנים האחרונות נבנה על-גבי ציון הקבר מסגד המשמש את תושבי עוורתא. רבים פוקדים את הקבר ביום ההילולה שחל בא' באב, תחת אבטחת כוחות צבא.
העדות הראשונה על מיקום הקבר נמסרה על ידי רבי יעקב השליח שביקר בארץ בסביבות שנת 1235 לספירת הנוצרים (למעלה מ-2,500 שנה אחרי זמן מותו המשוער של איתמר):
וכפר עוורתא לשמאל העולה לירושלים, ושם קברו של איתמר הכהן והוא מקום נאה מאוד
אשתורי הפרחי כתב בספרו כפתור ופרח בראשית המאה ה-14 כי הגיע לעוורתא, אשר שם קבורים אלעזר ואיתמר ופינחס ושבעים הזקנים.
מידע רנדומלי על הביטוי "אלעזר":
אֶלְעָזָר הוא התנחלות ויישוב קהילתי דתי, בגוש עציון, 18 ק"מ דרומית לירושלים.
היישוב הוקם ב- 1 באוקטובר 1975 כמושב שיתופי על ידי גרעין משפחות אקדמאים דתיים שעלו מארצות הברית. בתחילת שנות ה-80 התפרק המושב החקלאי, והיישוב הפך ליישוב קהילתי.
בשנות ה-80 וה-90 נותר היישוב קטן, אך בעשור הראשון של המאה ה-21 התפתח היישוב וגדל מאוד. עד שנת 2010 התקיימה ביישוב תעשייה זעירה בכמה ענפים, שרידי המושב החקלאי, שהלכה ודעכה עם השנים. ב- 2011 הוקמה שכונה חדשה בשטח שבו שכנו מבני התעשייה והלולים של המושב.
ב2017 מונה היישוב כ-500 משפחות. מרבית התושבים עובדים בגוש עציון ובירושלים הסמוכה.
היישוב נקרא על שם אלעזר החורני, אחיו של יהודה המכבי, שנהרג במהלך קרב בית זכריה שנערך בקרבת מקום, סמוך לחרבת זכריה. גם שמות הרחובות ביישוב קשורים ברובם לחשמונאים ומלחמותיהם: חשמונאים, יהודה, יוחנן, יונתן, שמעון, מתתיהו, שלומציון, בית צור, בית זכריה, הרי גופנה, מודיעין.
הדרך העולה לשכונת נתיב האבות קרויה "דרך גוש קטיף", ורחובות השכונה החדשה נקראים על שם יישובי גוש קטיף.
בפברואר 2001 הוקמה שכונת "נתיב האבות" או "דרך האבות" בצפון מערב היישוב. השכונה הוקמה ללא הליך תכנוני ונחשב למאחז בלתי חוקי. בשנת 2004, בעקבות עתירות לבג"ץ, התחייבה המדינה שצוות ממשלתי מקצועי יבחן את סוגיית הבעלות באדמות עליהן ממוקם המאחז, ויקבע אם הן אדמות פלסטיניות או קרקע שבבעלות המדינה. אולם הצוות לא השלים את פעולתו. בשנת 2008, הודיעה המדינה כי היא תפעל בהקדם להריסת מבנה במאחז. בשנת 2010 הודיעה המדינה שבכוונתה לשוב ולבחון את הבעלות על הקרקעות במקום, אך ללא יכולת להבטיח לוח זמנים לסיום הבחינה. כיום מתגוררות במאחז כ-35 משפחות. בתחילת 2013 נתקבלו תוצאות סקר קרקעות על פיהם הוכרז על חלק מהשטח כאדמות מדינה. באוגוסט 2016 הורה בג"ץ על פינוי 17 בתים הנמצאים באופן מלא או חלקי מחוץ לשטח ההכרזה על אדמות מדינה. עתירה לבג"ץ נגד ההכרזה על חלק משטח המאחז כאדמות מדינה תלוי ועומד לפני בית המשפט העליון.