הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מבניו של תרח.
זוהי הגדרה בת 12 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: הרן, נחור, אברהם.
מידע רנדומלי על הביטוי "הרן":
דמות מקראית היא דמות (לרבות אדם היסטורי) המוצגת במקרא.
חלק מספרי המקרא הם בעלי אופי של סיפורת או שירה וניתן לאפיין בהם את הדמויות באופן המקובל ביצירות כאלה.
בהתייחס אל דמויות בני האדם במקרא כאל דמויות ספרותיות, הדמויות הראשיות בספרי המקרא הן דמויות עגולות. דהיינו הן מורכבת ובעלת תכונות רבות, בעלות התפתחות של האופי במשך זמן העלילה ובעלות סתירות פנימיות וחסרונות. היותן של הדמויות עגולות ובעלות חסרונות באה בקנה אחד עם תפיסת האל האחד שרק הוא יכול להיות מושלם.
בניגוד לספרי קודש של דתות אחרות, במקרא, אין כמעט דמויות של אנשים קדושים ושל חצאי אלים. דמות האל היחידית היא דמותו של אלוהים ודמויות המלאכים הן דמויות משניות ביותר ובעלות שימוש נדיר (יוצא דופן אחד הוא המלאך שנאבק ביעקב). עם זאת, אצל מעט דמויות יש פן מיסטי, בהן חנוך ואליהו הנביא. בעניין זה המקרא עומד בניגוד לברית החדשה המציגה את כל מעשיו של ישו כנשגבים, לקוראן שבו מוחמד מוגן מטעות ומחטא, או לעלילות גילגמש, שבהן גילגמש, שהיה שני-שליש אל פשוט לא טעה מעולם. המיתולוגיה היוונית לעומת כתבים אלה מתארת דמויות רבות של אלים, אולם דמויות אלים ילדותיות וקטנוניות לעתים תכופות.
מידע רנדומלי על הביטוי "נחור":
מזריטש, פולין (1854-1872),
הוציא לאור את האנציקלופדיה "אוצר ישראל",
יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" (ראו להלן).
אייזנשטיין נולד בעיירה מזריטש שבפולין הקונגרסאית (כיום בפולין) לזאב וולף זליג אייזנשטיין ולטובה בלומה לבית בארג, יהודים שומרי תורה ומצוות. בהיותו בן עשר היגר אביו לארצות הברית, ויהודה דוד עבר להתגורר בבית סבו רבי עזריאל זליג אייזנשטיין. על פי עדותו, היה סבו תלמיד חכם, אשר עמד בקשרי ידידות עם רבי רפאל יום טוב ליפמאן הלפרין, ועבד לפרנסתו כמנהל בטחנת קמח. סבו עודד אותו להרבות בלימוד הגמרא, ובמיוחד בחיבורי הרי"ף והר"ן על התלמוד, עד שרכש בהם בקיאות יתרה. לצד לימודי התלמוד החל בגיל 14 בלימוד מעמיק של השפה העברית לאור ספרות ההשכלה. כמו כן, למד באותה העת את יסודות המדעים, וכן רוסית וגרמנית אצל מורה נוצרי.
בשנת 1872 היגר לארצות הברית עם אמו ואחותו הבכורה חנה, כדי להצטרף אל אביו. בשנת 1874 נשא לאישה את רבקה כהן לבית שפירא, יהודייה שומרת תורה ומצוות אשר נולדה בניו יורק למשפחה יהודית מפולין. בשנת 1878 החל לעסוק בעיתונות כשכתב טורים לעיתון "הצפירה" (ובעתיד גם לעיתון "המליץ") בענייני היהודים באמריקה ולגבי יהודי רוסיה ופולין.
מידע רנדומלי על הביטוי "אברהם":
דמות מקראית היא דמות (לרבות אדם היסטורי) המוצגת במקרא.
חלק מספרי המקרא הם בעלי אופי של סיפורת או שירה וניתן לאפיין בהם את הדמויות באופן המקובל ביצירות כאלה.
בהתייחס אל דמויות בני האדם במקרא כאל דמויות ספרותיות, הדמויות הראשיות בספרי המקרא הן דמויות עגולות. דהיינו הן מורכבת ובעלת תכונות רבות, בעלות התפתחות של האופי במשך זמן העלילה ובעלות סתירות פנימיות וחסרונות. היותן של הדמויות עגולות ובעלות חסרונות באה בקנה אחד עם תפיסת האל האחד שרק הוא יכול להיות מושלם.
בניגוד לספרי קודש של דתות אחרות, במקרא, אין כמעט דמויות של אנשים קדושים ושל חצאי אלים. דמות האל היחידית היא דמותו של אלוהים ודמויות המלאכים הן דמויות משניות ביותר ובעלות שימוש נדיר (יוצא דופן אחד הוא המלאך שנאבק ביעקב). עם זאת, אצל מעט דמויות יש פן מיסטי, בהן חנוך ואליהו הנביא. בעניין זה המקרא עומד בניגוד לברית החדשה המציגה את כל מעשיו של ישו כנשגבים, לקוראן שבו מוחמד מוגן מטעות ומחטא, או לעלילות גילגמש, שבהן גילגמש, שהיה שני-שליש אל פשוט לא טעה מעולם. המיתולוגיה היוונית לעומת כתבים אלה מתארת דמויות רבות של אלים, אולם דמויות אלים ילדותיות וקטנוניות לעתים תכופות.