מגדולי פוסקי ההלכה היהודית בכל הדורות
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מגדולי פוסקי ההלכה היהודית בכל הדורות.
זוהי הגדרה בת 37 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: רמב"ם, רבי משה בן מימון.
מידע רנדומלי על הביטוי "רמב"ם":
בעולם היהודי של המאות ה-12 וה-13 התנהל ויכוח חריף בין הנוטים אחרי הרציונליזם בהשפעת פילוסופי יוון וערב לבין שוחרי המיסטיקה, שהתנגדו בחריפות להסתמכות בלעדית על ההיגיון. הגדול שברציונליסטים היה הרמב"ם.
בהיותם מושפעים מהפילוסופיה היוונית, התנגדו חכמי ישראל הרציונליסטיים לאמונות שלא עברו את בקורת ההיגיון, לטענתם.
לדוגמה, על חרטומי מצרים העתיקה אומרת התורה "ויעשו כן החרטומים בלטיהם", ורס"ג בתרגום התורה לערבית מתרגם את זה כתחבולות (אחיזת עיניים). מעבר לתרגום נקודתי זה, הוא גם מרחיב ומסביר את הסיפור כולו בספרו הנבחר באמונות ובדעות:
ואם ישאל שואל: והיאך עשו המכשפים כמו משה באותותיו?
נאמר כי האותות אשר עשה הן עשר, הפיכת המטה והתשע האחרות, ולא הזכירה התורה, שהם עשו כמותו כי אם בשלוש; ואף השלוש, לא אמרה התורה שעשו כמוהו, להשוות בינו לבינם, אלא הזכירה את זאת, כדי להראות השוני שבין פעולתו ופעולתם.
והוא שהיא אמרה בפירוש, שמשה עשה דברים גלויים כאשר צווה ה', ואילו עשו דברים נעלמים ונסתרים, שכאשר חוקרים אחריו מתגלית התחבולה, כאומרו בשלוש: "ויעשו כן החרטומים בלטיהם", ומלה זו בלשון, בהחלט הדבר הנעלם הנסתר והמכוסה, כאמרו: "הנה היא לוטה בשמלה" […] וכיוון שבארה התורה באמרה "בלטיהם", נתברר הדבר שהוא כדי לדחות מעשיהם, לא כדי לאמתו. והנה זה כאמרך "ראובן אמר דברים נכונים ושמעון אמר טעות", או תאמר "עשה לוי מעשה טוב ועשה זבולון מעשה רע", שאינך מתכוון, אלא להבדיל בין שני הדיבורים והפעולות, לא להשוותם.
ואחר שהנחתי יסוד זה אסתפק בכך, ולא ארשום פרטים: היאך אפשר לעשות תחבולה, במקומות המים המועטים ולשנותו על ידי צבע; והיאך מניחים במקצת המימות דבר מסוים ויברחו ממנו הצפרדעים; אלא, שכל אלה פרטים שלא ייתכן כמותם בדברים הגדולים.
אבל מה שעשה משה, הרי הפך את מי הנילוס בכללותו […] מה שלא תיתכן בו תחבולה ולא ערמה […]
מידע רנדומלי על הביטוי "רבי משה בן מימון":
בעולם היהודי של המאות ה-12 וה-13 התנהל ויכוח חריף בין הנוטים אחרי הרציונליזם בהשפעת פילוסופי יוון וערב לבין שוחרי המיסטיקה, שהתנגדו בחריפות להסתמכות בלעדית על ההיגיון. הגדול שברציונליסטים היה הרמב"ם.
בהיותם מושפעים מהפילוסופיה היוונית, התנגדו חכמי ישראל הרציונליסטיים לאמונות שלא עברו את בקורת ההיגיון, לטענתם.
לדוגמה, על חרטומי מצרים העתיקה אומרת התורה "ויעשו כן החרטומים בלטיהם", ורס"ג בתרגום התורה לערבית מתרגם את זה כתחבולות (אחיזת עיניים). מעבר לתרגום נקודתי זה, הוא גם מרחיב ומסביר את הסיפור כולו בספרו הנבחר באמונות ובדעות:
ואם ישאל שואל: והיאך עשו המכשפים כמו משה באותותיו?
נאמר כי האותות אשר עשה הן עשר, הפיכת המטה והתשע האחרות, ולא הזכירה התורה, שהם עשו כמותו כי אם בשלוש; ואף השלוש, לא אמרה התורה שעשו כמוהו, להשוות בינו לבינם, אלא הזכירה את זאת, כדי להראות השוני שבין פעולתו ופעולתם.
והוא שהיא אמרה בפירוש, שמשה עשה דברים גלויים כאשר צווה ה', ואילו עשו דברים נעלמים ונסתרים, שכאשר חוקרים אחריו מתגלית התחבולה, כאומרו בשלוש: "ויעשו כן החרטומים בלטיהם", ומלה זו בלשון, בהחלט הדבר הנעלם הנסתר והמכוסה, כאמרו: "הנה היא לוטה בשמלה" […] וכיוון שבארה התורה באמרה "בלטיהם", נתברר הדבר שהוא כדי לדחות מעשיהם, לא כדי לאמתו. והנה זה כאמרך "ראובן אמר דברים נכונים ושמעון אמר טעות", או תאמר "עשה לוי מעשה טוב ועשה זבולון מעשה רע", שאינך מתכוון, אלא להבדיל בין שני הדיבורים והפעולות, לא להשוותם.
ואחר שהנחתי יסוד זה אסתפק בכך, ולא ארשום פרטים: היאך אפשר לעשות תחבולה, במקומות המים המועטים ולשנותו על ידי צבע; והיאך מניחים במקצת המימות דבר מסוים ויברחו ממנו הצפרדעים; אלא, שכל אלה פרטים שלא ייתכן כמותם בדברים הגדולים.
אבל מה שעשה משה, הרי הפך את מי הנילוס בכללותו […] מה שלא תיתכן בו תחבולה ולא ערמה […]