מגלה מקור מחלת השחפת
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מגלה מקור מחלת השחפת.
זוהי הגדרה בת 20 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: קוך, רוברט קוך.
מידע רנדומלי על הביטוי "קוך":
אילזה קוך (בגרמנית: Ilse Koch; 22 בספטמבר 1906 – 1 בספטמבר 1967) הייתה אשתו של קארל קוך, מפקד מחנה הריכוז בוכנוואלד שבגרמניה ומחנה השמדה מיידנק בפולין. היא נודעה לשמצה עקב אכזריותה והתנהגותה הסדיסטית כלפי האסירים במחנה. נטען כי קוך נהגה לקחת מזכרות מגופות הקורבנות, ובחלק מהן היא השתמשה כדי להכין אביזרים כאהילים, כפפות ועטיפות ספרים. היא נודעה בכינויים "המכשפה מבוכנוואלד" ו"הכלבה מבוכנוואלד".
נולדה בשם מרגרטה אילזה קלר (Margarete Ilse Köhler) בדרזדן. אביה היה מנהל עבודה. היא סיימה בית ספר למסחר והתלמדה בשנת 1922 בהנהלת חשבונות. לאחר מכן עבדה בכמה חברות כמזכירה. בשנת 1932 הצטרפה למפלגה הנאצית. דרך קשריה לאנשי אס אס ואס אה הכירה באביב 1934 את בעלה לעתיד, קארל קוך. השניים נישאו במאי 1936. זמן קצר לאחר נישואיהם עברו השניים למחנה זקסנהאוזן שליד ברלין. קארל קוך שימש כמפקד המחנה והיא החלה את עבודתה בתור שומרת במחנה.
ביולי 1937 התמנה קארל קוך למפקד מחנה בוכנוואלד, סמוך לעיר ויימאר, והשניים עברו להתגורר במתחם. במקביל הגיע למחנה מספר גדול של אסירות. שלטון האימים של קוך נמשך והיא מינתה במחנה עשרים מפקחות. כוחה על האנשים הכפופים לה היה מוחלט, והיא השליטה שלטון של טרור ואלימות על האסירים בבוכנוואלד. היה לה אף שוט שבקצהו תער, ששימש אותה להצלפת נשים הרות. לבני הזוג קוך נולדו שלושה ילדים בתקופה זו. נפוצו שמועות שבין אילזה לרופא המחנה, וולדמאר הופן, התנהל קשר רומנטי.
מידע רנדומלי על הביטוי "רוברט קוך":
העיקרים של קוך הם ארבעה קריטריונים שנועדו לקבוע קשר סיבתי בין גורם מיקרוביאלי למחלה כלשהי או לשינוי מטבולי/פיזיולוגי אחר. העיקרים גובשו על ידי רוברט קוך ופרדריך לופלר בשנת 1884 ופורסמו על ידי קוך בשנת 1890. קוך עצמו השתמש בעיקרים להסביר את האטיולוגיה של גחלת, ושחפת.
בשנות ה-80 של המאה ה-20 גובשה גרסה מולקולרית לעיקרים של קוך, לביסוס מידת הוויראליות של גנים מיקרוביאלים.
העיקר הראשון סויג כבר על ידי קוך עצמו לאחר שגילה נשאים של כולרה ללא תסמינים ולאחר מכן גם של טיפוס הבטן. לאחר מכן התגלה כי נשאים אסימפטומטיים (ללא תסמינים) הם תופעה נפוצה כמעט בכל מחלה מדבקת, כגון בנגיפים פוליו, הרפס, HIV והפטיטיס C. דוגמה ספציפית היא נגיף הפוליו שגורם לשיתוק רק בחלק קטן מן הנדבקים, אך הצלחתו של החיסון נגד הנגיף מוכיחה כי הוא אכן הסיבה למחלה.
העיקר השלישי מנוסח באופן בלתי מחייב כי קוך הראה שלא כל מי שנחשף לשחפת או כולרה נדבק במחלה. חוסר ההידבקות יכול לנבוע ממזל; ממערכת החיסון של הנחשף שדחתה בהצלחה את הפתוגן; מחסינות בעקבות חיסון או הידבקות קודמת; מחסינות גנטית כמו אצל החסינות למלריה אצל נשאי הגן לאנמיה חרמשית. בנוסף, לחלק מגורמי המחלה לא נמצאו חיות ניסוי מתאימות שיכולות לשמש כמודל למחלה.