הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מדבר רשמית לפני קהל.
זוהי הגדרה בת 19 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: נואם.
קצת על נאום:
נאום הוא העברת מסר לקבוצה של שומעים, באמצעות דברים הנישאים באוזניהם על ידי הנואם. תורת הנאום קרויה רטוריקה.
בעבר נישאו נאומים רק בדרך של מפגש פנים אל פנים בין הנואם לשומעיו, ועקב כך היה מספר המאזינים מוגבל, אך התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת נשיאת נאום גם באמצעות הרדיו, הטלוויזיה והאינטרנט, למספר בלתי מוגבל של מאזינים. במסגרת זו לעתים ניתן הנאום רק באמצעות אמצעי התקשורת, כלומר הנואם מגיע לאולפן ונושא את נאומו ללא קהל, ולעתים משולבות שתי השיטות: הנואם נושא דבריו אל מול קהל, ובנוסף משודר הנאום באמצעי התקשורת.
בניגוד להרצאה, הנעשית בטכניקה דומה לזו של נאום אך מטרתה העיקרית העברת מידע לשומעים, נאום נועד לשכנע את השומעים בצדקתו של הדובר. נאום גם שונה משיחה בכך שהוא בעיקרו מונולוג (רק הדובר מדבר) ולא דיאלוג או מוליטילוג (דיון בו משתתפים כמה). כתוצאה מכך לנואם יותר דומיננטיות והשפעה מאשר לדובר המשתתף בדיון. אריסטו הציע לחלק את מרכיבי הנאום לשלושה: אתוס, פאתוס ולוגוס. האתוס הוא המרכיב המעשי בנאום, ובמיוחד ההנעה לפעולה. הפאתוס הוא המרכיב הרגשי בנאום וכולל בעיקר את הסגנון המילולי והבלתי-מילולי (שפת גוף). הלוגוס הוא הצד השכלי בנאום וכולל בעיקר את התוכן, את ההיגיון וכן את העובדות והדוגמאות.
נאום בעל חשיבות מיוחדת הוא נאום לאומה שאותו נושא השליט, ומטרתו לספק מידע על מדיניותו של השליט, על הישגיו ועל תוכניותיו. לעתים נאום זה ניתן באופן סדיר אחת לשנה, בהתאם למנהג או לחוק (כגון הנאום מן הכס או נאום מצב האומה), ולעתים הוא ניתן בעקבות אירוע רב חשיבות, המצריך העברת מסר ישיר מהשליט לעמו.
את הנאום יוצר הנואם לעתים תוך כדי נאומו, ופעמים אחרות הנאום נכתב מראש, על ידי הנואם או על ידי כותב נאומים, ומוקרא מן הכתב.
נלקח מויקיפדיה
נאום הוא העברת מסר לקבוצה של שומעים, באמצעות דברים הנישאים באוזניהם על ידי הנואם. תורת הנאום קרויה רטוריקה.
בעבר נישאו נאומים רק בדרך של מפגש פנים אל פנים בין הנואם לשומעיו, ועקב כך היה מספר המאזינים מוגבל, אך התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת נשיאת נאום גם באמצעות הרדיו, הטלוויזיה והאינטרנט, למספר בלתי מוגבל של מאזינים. במסגרת זו לעתים ניתן הנאום רק באמצעות אמצעי התקשורת, כלומר הנואם מגיע לאולפן ונושא את נאומו ללא קהל, ולעתים משולבות שתי השיטות: הנואם נושא דבריו אל מול קהל, ובנוסף משודר הנאום באמצעי התקשורת.
בניגוד להרצאה, הנעשית בטכניקה דומה לזו של נאום אך מטרתה העיקרית העברת מידע לשומעים, נאום נועד לשכנע את השומעים בצדקתו של הדובר. נאום גם שונה משיחה בכך שהוא בעיקרו מונולוג (רק הדובר מדבר) ולא דיאלוג או מוליטילוג (דיון בו משתתפים כמה). כתוצאה מכך לנואם יותר דומיננטיות והשפעה מאשר לדובר המשתתף בדיון. אריסטו הציע לחלק את מרכיבי הנאום לשלושה: אתוס, פאתוס ולוגוס. האתוס הוא המרכיב המעשי בנאום, ובמיוחד ההנעה לפעולה. הפאתוס הוא המרכיב הרגשי בנאום וכולל בעיקר את הסגנון המילולי והבלתי-מילולי (שפת גוף). הלוגוס הוא הצד השכלי בנאום וכולל בעיקר את התוכן, את ההיגיון וכן את העובדות והדוגמאות.
נאום בעל חשיבות מיוחדת הוא נאום לאומה שאותו נושא השליט, ומטרתו לספק מידע על מדיניותו של השליט, על הישגיו ועל תוכניותיו. לעתים נאום זה ניתן באופן סדיר אחת לשנה, בהתאם למנהג או לחוק (כגון הנאום מן הכס או נאום מצב האומה), ולעתים הוא ניתן בעקבות אירוע רב חשיבות, המצריך העברת מסר ישיר מהשליט לעמו.
את הנאום יוצר הנואם לעתים תוך כדי נאומו, ופעמים אחרות הנאום נכתב מראש, על ידי הנואם או על ידי כותב נאומים, ומוקרא מן הכתב.
נלקח מויקיפדיה