הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מהפכן צרפתי.
זוהי הגדרה בת 11 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: דנטון, ז'ורז' דנטון.
מידע רנדומלי על הביטוי "דנטון":
ז'ורז' ז'אק דנטון (בצרפתית: Georges Jacques Danton; 26 באוקטובר 1759 – 5 באפריל 1794) היה פרקליט ועיתונאי צרפתי, ממנהיגיה החשובים של המהפכה הצרפתית בשיאה. דנטון החל את דרכו הציבורית כראש מועדון הקורדליירים הרדיקלי בפריז, ועלה לגדולה כאחד ממארגניה של הפיכת ה-10 באוגוסט 1792, בה הופלה המלוכה והוקמה רפובליקה. אז מונה לשר המשפטים, וככזה היה אחראי לטביחות ספטמבר ולהקמת בית-הדין המהפכני המיוחד. תמך בהוצאתו להורג של לואי השישה עשר והיה האיש החזק בוועד לשלום הציבור בחודשיו הראשונים. דנטון סימן בהמשך קו מתון יחסית בוועידה הלאומית, וניסה לפשר בין הז'ירונדינים למונטניארדים. לבסוף התנגש עם מקסימיליאן רובספייר, והוסר מהדרך במשפט ראווה בו הואשם בקשירת קשר ובבגידה ולבסוף נערף בגיליוטינה עם תומכיו.
דנטון נולד למשפחה בורגנית. בבגרותו למד משפטים, עבר לפריז והיה לעורך דין. בלשכת "הבונים החופשיים", שבה היה חבר, נפגש עם רבים מן המנהיגים העתידים של המהפכה. ביניהם העיתונאי הצעיר קאמי דמולן, אשר במהלך השנים הפך לידידו.
לדנטון ודמולן היה חלק ביוזמה להקמת "חברת ידידי זכויות האדם והאזרח" (מועדון הקורדליירים) אשר הפכה בסופו של דבר למרכז הרפובליקנים הקיצונים. בראשית 1790 היה דנטון זמן מה חבר בקומונה, וכן מפקד גדוד של המשמר הלאומי. אחרי ניסיון הבריחה של המלך, תבע דנטון בגלוי את הדחת המלך. לאחר זמן מה נסע לאנגליה. לאחר שובו בסוף 1791 התמנה לסגן פרקליט הקומונה.
דנטון תרם רבות להתגברות על המשבר שפקד את צרפת במפלות בחזיתות המלחמה ובהתקדמות הפרוסים לעבר פריז. הוא התנגד לפינוי הממשלה מפריז, ועורר את רוח ההתנגדות על ידי הסיסמה המלהיבה שטבע "העזה, שוב העזה ותמיד העזה!"( "il nous faut de l'audace, et encore de l'audace, et toujours de l'audace").
מידע רנדומלי על הביטוי "ז'ורז' דנטון":
חבר מושבעים הוא גוף נבחר של בני אדם המתכנסים על מנת לתת פסק דין, לקבוע עובדה על מנת שזו תשמש בסיס לקביעה משפטית, או על מנת לקבוע עונשו של אדם המועמד למשפט.
שיטות משפט רבות דורשות כי קביעת עובדה במשפט פלילי תתבצע על ידי חבר מושבעים – קבוצה של בוגרים הנבחרים מתוך כלל התושבים במחוז בו מצוי בית המשפט.
מספר המושבעים הוא בדרך כלל 12, וכן נבחרים בכל משפט מספר "מושבעים חלופיים" למקרה שאחד המושבעים יחלה במהלך המשפט. מושבעים חלופיים אלה נמצאים באולם המשפט אולם אין הם מחליטים על העובדה או על פסק הדין או גזר הדין.
שיטות המשפט הנצרכות לקביעה על ידי מושבעים קובעות חובת השתתפות בחבר מושבעים. כדי לאפשר משפט צדק ישנן בדרך כלל דרישות מקדימות בטרם ייבחר אדם לשרת בחבר מושבעים: ידיעת השפה, הבנת הנשמע והנקרא, ודרישות אחרות. בהליך בחירת המושבעים (וואר דיר) נבדקות גם דעות קדומות של המועמדים והשפעתן האפשרית על ההחלטות שיצטרכו המושבעים לקבל.
בשיטת המשפט המקובל תפקיד המושבעים הוא להכריע בשאלות עובדתיות, בעוד תפקיד השופט הוא לקבוע שאלות של פרשנות חוק (כך הדבר בבריטניה ובארצות הברית).