הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מוסיקאי ישראלי.
זוהי הגדרה בת 14 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: אלדמע .
קצת על גיל אַלדֶמַע:
גיל אַלדֶמַע (נולד ב-17 בספטמבר 1928) הוא מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי. חתן פרס ישראל לזמר עברי (תשס"ד).
גיל אלדמע נולד בשכונת בורוכוב (כיום חלק מגבעתיים) למשפחה שוחרת תרבות, שביתה שימש מרכז למפגש אמנים, מאז "חבר'ה טראסק" בשנות ה-20 של המאה ה-20, שקיימו גם מופעים בחצר הבית. אביו אברהם אייזנשטיין עִברת את שם משפחתו ל"אלדמע" יחד עם חבר לעבודה בגימנסיה הרצליה, שם היה מורה לציור; מאחורי שם משפחה זה עמד הרעיון שבארץ ישראל לא יידעו יותר דמע. אברהם היה פעיל בארגון "ההגנה" ובביתו היה "סליק" (מחבוא נשק) בימי המנדט הבריטי.
גיל אלדמע החל ללמוד נגינה בפסנתר בגיל שש, וכבר בשלבי לימוד ראשונים התגלה כשרונו המוזיקלי כשהחל ליצור מנגינות משלו ולאלתר הרמוניות מקוריות. אלדמע למד בגימנסיה הרצליה, ניגן בתזמורת שלה, ונטל חלק פעיל בחיי המוזיקה שלה. את לימודי התאוריה במוזיקה השלים בקונסרבטוריון של מנשה רבינא, ומורו להרמוניה היה המלחין פאול בן-חיים.
במלחמת העצמאות שירת כאלחוטן בחטיבת יפתח, ובמסגרת שירותו עלה על מוקש באזור כוכב הירדן ונפצע קשה. בעקבות הפציעה נקטעה רגלו הימנית מעל הברך.
אחרי קום המדינה למד באקדמיה למוסיקה בירושלים. ולאחר מכן החל לשמש מורה בכפר הנוער "הדסים". שם הכיר את המשורר מיכאל קשטן ששימש שם כמורה למקרא ולספרות, ויחד יצרו שירים רבים שהפכו לריקודי עם כמו: "אנה הלך דודך", "כי תנעם", "שבולים" ו"ויניקהו".
הוא נסע לתקופת השתלמות ב"מאנס קולג'" בניו יורק, שם שהה שלוש שנים ובאותה תקופה הכיר את רעיתו ויקי. עם שובם של השניים ארצה, החל עבודתו ב"קול ישראל" במחלקת המוזיקה, במסגרתה ערך תוכניות זמר רבות. בשנות ה-70 הפיק גם תוכניות זמר עברי לטלוויזיה הישראלית. תוך כדי כך, אירגן קבוצת זמרים יודעי קריאת תווים ששרה במקהלה הקלאסית "רינת" וממנה יצר גוף שירה בשם "רננים" שביצע והקליט שורה ארוכה של שירים עבריים אותם עיבד אלדמע עצמו.
ב-2004, ימים אחדים לפני מותה של חברתו הטובה נעמי שמר, כתבה שמר לאלדמע כי הלחן לשיר "ירושלים של זהב" הושפע משיר עם באסקי אותו שמעה; אחרי מותה פרסם אלדמע את הידיעה.
גיל אלדמע נחשב למעבד המוביל בזמר העברי, עיבודיו הקוליים מהווים בסיס לפעילותן של חבורות הזמר והמקהלות בישראל. חלק גדול מעיבודיו אלה כונסו בספר "מניפה קולית" (מודן, 2000). הוא מטפח את הפצת הזמר העברי בכל שכבות הציבור, ומנהל מועדוני זמר שאחד מהם הפעיל יחד עם אחיו רן, במסגרת הנצחת אביהם אברהם אלדמע, אשר פעל בגבעתיים במשך 30 שנה ונקרא בשם "ברון יחדיו".
אלדמע זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי בשנת ה'תשס"ד – 2004, יחד עם יהורם גאון.
אלדמע היה מקורב מאוד למנצח גארי ברתיני, וכשברתיני נפטר ב-17 במרץ 2005, אלדמע אמר כי הזמר העברי אינו משמעותי כמו שהיה פעם.
בנו אביב הוא מעצב פסקול לטלוויזיה ולקולנוע (ואלס עם בשיר).
בשנת 2010 העביר אלדמע את ארכיונו וכתביו, הכוללים יצירות ועיבודים, לספרייה הלאומית.
נלקח מויקיפדיה