מחיר, עלות

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מחיר, עלות.
זוהי הגדרה בת 10 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: יוקר .

קצת על מחיר:
מחיר הוא מונח בכלכלה, המציין כמות של מוצר מסוים, הנדרשת או מוצעת בתמורה למוצר או שירות. בדרך כלל, נהוג לנקוב במחיר ביחידות מוצר מוסכמות, כמו כסף, אך מחיר יכול להיות מיוצג גם באמצעות מוצרים, סחורות ושירותים אחרים.
למחיר חשיבות רבה בכלכלה וגובהו — כמות המוצר, כמו כסף, הנדרשת עבור מוצר אחר — נחשב לגורם העיקרי המניע יצרנים, קונים ומוכרים בשוק ליצור סדרי עדיפויות בהקצאת משאביהם. כאשר מחירו של מוצר גבוה, ייטו יצרנים ומוכרים רבים יותר להציעו, שכן מוצר במחיר גבוה מזמן להם רווחים גדולים יותר. הקונים, לעומתם, יידרשו להקצות חלק גדול ממשאביהם לרכישתו, וחלקם עשויים להימנע מרכישתו כלל ועיקר. במהופך, כאשר מחירו של מוצר נמוך, תקטן נטייתם של יצרנים ומוכרים להציעו, ואילו הקונים ייטו יותר לקנותו.
לכל מוצר יש מחיר. לרוב, נקוב מחירו של מוצר בכסף או בהילך מקובל אחר. כך, לדוגמה, מוצרים כמו ירקות, פירות, דירות למגורים, נסיעה באמצעי תחבורה, הפקדה ומשיכה של כספים, שימוש בשירותיו של עורך־דין, וכדומה — לכולם יש מחיר.
מחירם של מוצרים אינו נקוב תמיד בכסף או בהילך מקובל אחר. לעתים, נקבע למוצר או שירות מחיר הנקוב בשירותים שהקונה נתבע או נאלץ לספק. במקרים אחרים, נדרש הקונה לשלם מחיר מסוים תמורת הימנעות המוכר מפעולה מסוימת. בתשלום מסים, אגרות או היטלים, לדוגמה, משלם הקונה תמורת היתר שמעניק לו המוכר לבצע פעולות מסוימות (לדוגמה, לטוס לארץ אחרת) או תמורת הימנעות של המוכר מפגיעה בקונה (לדוגמה, כליאתו של אדם שלא שילם מסים).
יש תאוריות שונות ביחס לגובה הנכון של מחירים. תאוריה מרכזית אחת היא זו הגורסת כי לכל מוצר יש ערך נכון מסוים, המבוסס על מדידה כלשהי של כמות העבודה שהושקעה בייצורו. תאוריה זו הייתה מקובלת בעיקרה על הוגים חשובים ראשונים בתחום הכלכלה, כמו אדם סמית' ודיויד ריקרדו. תאוריה זו נכשלה בהסברת תופעת פרדוקס המים-והיהלום —העובדה שמים חיוניים הרבה יותר לאדם, אך מחירם נמוך בהרבה מזה של יהלומים, שחיוניותם פחותה בהרבה.
מ-1870 ואילך נדחתה תאוריה זו מפני תאוריות הערך השולי של מנגר, ואלרה, ג'בונס, וממשיכיהם. תאוריות אלו גרסו כי מחירו של מוצר נקבע לא על־פי העבודה שהושקעה בייצורו אלא על־פי העדפות הצרכן (לפי מנגר) או לפי סיפוק צרכי הצרכן, כפי שהם נתפשים על־ידו (לפי הכלכלה הניאו־קלאסית). מחירו של מוצר, לפיכך, הוא תוצר של מחסור או תפישה של מחסור מצד הצרכן, המוכן לשלם סכום גבוה יותר עבור מוצר נדיר או נחשק יותר בעיניו. מנגר, פתר את פרדוקס המים-והיהלום בקביעה כי מחירו של מוצר נקבע על־פי הצורך החשוב פחות (היחידה השולית) עליו יהיה הקונה מוכן לוותר אם המוצר יוצע במחיר גבוה יותר. לדוגמה, אם לאדם יש חמישה ליטרים של מים, והוא משתמש בליטר אחד כדי לשתות, בשני כדי להשקות את עציציו ובחמישי כדי לשטוף כלים. מחיר המים, מבחינתו, הוא מחיר הוויתור על סיפוק הצורך הנמוך ביותר בחשיבותו (שטיפת כלים). ברור כי במצב כזה, מחיר המים עבור אותו אדם יהיה נמוך ממחירו של יהלום. לעומת זאת, אדם גווע מצמא במדבר, ירצה להשתמש בליטר מים כדי לשתותו. עבורו, מחיר המים יהיה זהה לוויתור על חייו ולכן ברור כי יבחר לקנות את המים במחיר גבוה אף מזה של יהלום.
נלקח מויקיפדיה