מחלקי התנך

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מחלקי התנך.
זוהי הגדרה בת 10 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: תורה, נביאים, כתובים .

קצת על תנך:
הַמִּקְרָא או הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של תורה, נביאים וכתובים) הוא קובץ הספרים המהווים את כתבי הקודש היסודיים של היהדות. קובץ ספרים זה מהווה ביהדות הרבנית את "התורה שבכתב". מבין כל הספרים המרכזיים ביהדות[1], ספרי התנ"ך הם העתיקים ביותר, וכתיבת המאוחרים שבספרי התנ"ך נסתיימה לפני תחילת הספירה הנוצרית[2]. עם זאת, ספרי התנ"ך לא נכתבו בתקופת זמן אחת, ותהליך הקאנוניזציה של התנ"ך החל בתחילת תקופת בית שני והושלם סביב שנת 200 לספירה[3]. שפת ספרי המקרא היא עברית, אולם היא מכילה מיעוט של טקסט בשפה הארמית מקראית.
התנ"ך מהווה מוקד מרכזי לתרבות היהודית הדתית והחילונית גם יחד, ונודעה לו השפעה עמוקה גם בדתות המערב האחרות. ספרי התנ"ך הם חלק מכתבי הקודש של הנצרות, שם הם מכונים הברית הישנה ונוסף עליהם נדבך המכונה הברית החדשה. בדת האסלאם התנ"ך אינו נחשב ספר קדוש, אולם אפשר למצוא השפעות מן המקרא בקוראן ובמסורת המוסלמית. חלק מסיפורי המקרא מופיעים בקוראן, אם כי בגרסאות שונות. התנ"ך הוא כיום הספר הפופולרי ביותר בעולם, ובנוסחו הנוצרי (יחד עם "הברית החדשה") הוא תורגם למספר השפות הרב ביותר.
המילה תנ"ך מייצגת בראשי תיבות את שלושת חלקיו: תורה, נביאים וכתובים. שני החלקים האחרונים שלו, נביאים וכתובים ידועים בראשי התיבות נ"ך. לעתים מכונה התנ"ך בשמות אחרים כגון: "ספר הספרים", "ספרים", "כתבי הקודש". בלשון חז"ל התנ"ך נקרא "מקרא" (אז לא היו בשימוש רווח ראשי תיבות) וכמו שכתוב למשל בפרקי אבות[4]: "בן חמש למקרא…". כך גם בתיאור בקיאותו הרבה של רבן יוחנן בן זכאי (נשיא הסנהדרין בזמן חורבן בית שני ואחריו) נאמר שהוא היה בקי, בין השאר, במקרא [5].
תורה: בתנ"ך עצמו מופיעים שמות שונים לציון הספרים המקודשים, כגון: "תורה", "תורת-אלהים", "ספר הברית", ובימי עזרא ונחמיה "ספר תורת משה אשר צווה ה' את ישראל". בשמות אלו הכוונה בעיקר לכתבי התנ"ך המוקדמים יותר שלפי המסורה "נתחברו על ידי משה מפי הגבורה" המקובצים כיום תחת השם "תורה".
נביאים: כתבי התנ"ך המאוחרים יותר, ה"נביאים", נקראו בזמן הקדמונים "דברי קבלה" כלומר ספרים שנמסרו בקבלה מאלוהים באמצעות רוח הקודש[6]. מקובל להבחין בין ספרי נביאים ראשונים לספרי נביאים אחרונים. בראשונים מסופרת ההיסטוריוגרפיה המקראית של עם ישראל בתקופה שבין מות משה לחורבן בית ראשון על ידי ממלכת בבל, ובאחרונים מובאים דברי נבואה, ובכללם תוכחות ונחמות, של הנביאים מזמן הבית ראשון, גלות בבל ויסוד הבית השני.
כתובים: הקובץ השלישי, האחרון מבין הקבצים שנקבעו כחלק מהתנ"ך, מכיל תכנים לימודיים: "ספרי חכמה", שירים וקינות מסוגים שונים וגם דברי ימי העם וחזון לאחרית הימים (דברי הימים, דניאל, ועוד). בתחילה לא התייחסו אליהם כאל קבוצה מיוחדת של ספרי קודש והם כונו "יתר הספרים"[7], רק בתלמוד הספרים מופיעים כקבוצה מסודרת בשם שנשאר עד היום "כתובים".
נלקח מויקיפדיה