מחמש המגילות שבתנ"ך
הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מחמש המגילות שבתנ"ך .
זוהי הגדרה בת 20 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: רות, איכה אסתר קהלת, שיר השירים.
מידע רנדומלי על הביטוי "רות":
צניעות היא הפנמתם ואי היראותם של תכונות, מעשים טובים, רכוש וכדומה, כדי שלא להתבלט בסביבה, כפי האפשר. מֵמד נוסף של הצניעות הוא נטייה להסתפק במועט ובמה שנחשב זול ו"פשוט" בחברה. הצניעות כוללת סדרה של ערכים קבועים, תרבותיים או דתיים, הקשורים להצגה והיראות בפני אחרים.
היא יכולה לכלול:
למושג צניעות חשיבות רבה לאנשים רבים, והוא עורר הדים רבים במשך מאות רבות, וממשיך להעסיק אנשים רבים גם בימינו אנו.
צניעות של הגוף היא הבקשה שלא לחשוף יותר מדי חלקי גוף; בקשה זו מתייחסת לעור חשוף, אך גם לשיער ולהצגת תחתונים, ובמיוחד היא מתייחסת לאזורים אינטימיים. הבקשה מערבת לא רק כיסוי של חלקי גוף, אלא גם טשטוש של צורתם. מטרה זו מושגת על ידי ביגוד מתאים, על ידי דרכים מיוחדות להחלפת בגדים (ראו חוף), סגירה או נעילה של הדלת כאשר מחליפים בגדים או מתקלחים, וכו'. דבר שמשתנה לפי מי שרואה את האדם, עם קטגוריות של קירבה המתחלקות כך:
צניעות יכולה להיות שנויה במחלוקת. ניתן להשתמש בצירוף אחר במקום המילה צניעות; מספר מבקרים נוהגים לעשות שימוש בצירוף בושת גוף או גימנופוביה (פחד מלהיראות עירום) בשל הקונוטציה השלילית שהוא מעורר. צניעות מוגזמת נקראת התחסדות, בעוד חוסר צניעות מוגזם נקרא אקסהיביציוניזם. תומכי הצניעות בדרך כלל רואים בה כבוד לגוף ולרגשות של עצמם ושל אחרים, ומספר אנשים מאמינים שהצניעות מפחיתה פשעים הקשורים למיניות (מבוסס על התפיסה הנפוצה שקורבנות של פשעים הקשורים למין אחראים לפחות באופן חלקי לפשע אם הם היו לבושים באופן בלתי צנוע, ובכך "פיתו" את העבריין). צניעות מותנה בתרבות, באירוע ובנוכחים; לדוגמה, גבר פיני, שבוודאי יפשוט את בגדיו בשמחה בכניסה לסאונה מעורבת, לא ירצה קרוב לודאי להסתובב עירום ברחוב. באופן דומה, אישה שתלבש ביקיני בחוף הים, לא תופיע בו לפגישה עסקית.
מידע רנדומלי על הביטוי "שיר השירים":
שלוש השְׁבוּעוֹת הוא כינוי מקובל לדברי חז"ל בתלמוד הבבלי ועוד, העוסקים בשבועות שהשביע אלוהים את ישראל ואת אומות העולם. לפי חלק מהפרשנויות, השבועות אוסרות על עם ישראל לעלות בצורה מאורגנת לארץ ישראל. המושג עומד בלב המחלוקת הדתית בין קבוצות דתיות אנטי ציוניות, כגון חסידות סאטמר, הנוהגות להציג את המדרש כראיה תאולוגית כנגד הציונות והקמת מדינת ישראל, לבין קבוצות דתיות-ציוניות הסבורות שאין כיום לשבועות תוקף מחייב.
התלמוד הבבלי בסוף מסכת כתובות דן במשנה הקובעת שאדם רשאי לכפות על אשתו, ואשה רשאית לכפות על בעלה, לעלות לארץ ישראל. הגמרא מביאה אמירות שונות בזכות העלייה לארץ ישראל והישיבה בה ובגנות היציאה ממנה. מנגד, הגמרא מציינת את דעתו של רב יהודה המתנגד לעלייה לארץ ישראל מבבל וקובע שהדבר אסור בזמנו. במסגרת זאת מובאת האמירה של רבי יוסי בר חנינא:
תנו רבנן: 'לעולם ידור אדם בארץ ישראל – אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר: (ויקרא כה לח: אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים; וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה? אלא לומר לך כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים; וכן בדוד הוא אומר [שמואל א כו,יט: ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו: אם ה' הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני ה’] כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים'; וכי מי אמר לו לדוד "לך עבוד אלהים אחרים"? אלא לומר לך: כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודת כוכבים.' רבי זירא הוה קמשתמיט מיניה דרב יהודה, דבעא למיסק לארץ ישראל, דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר (ירמיהו כז כב) בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' [והעליתים והשיבתים אל המקום הזה]. ורבי זירא? ההוא – בכלי שרת כתיב. ורב יהודה? כתיב קרא אחרינא: (שיר השירים ב ז) השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה [אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ]. ורבי זירא? ההוא – שלא יעלו ישראל בחומה. ורב יהודה? 'השבעתי' אחרינא כתיב. ורבי זירא? ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר: שלש שבועות הללו למה? – אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי. ורב יהודה? – אם תעירו ואם תעוררו כתיב. ורבי זירא מיבעי ליה לכדרבי לוי, דאמר: שש שבועות הללו למה? תלתא – הני דאמרן; אינך: שלא יגלו את הקץ, ושלא ירחקו את הקץ, ושלא יגלו הסוד לאומות העולם. 'בצבאות או באילות השדה' – אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה – מוטב, ואם לאו – אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.