מטוס ישראלי

הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מטוס ישראלי.
זוהי הגדרה בת 11 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.

אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!

ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!

אפשרויות: כפיר .

כפיר הוא מטוס קרב רב-משימתי, תוצרת התעשייה האווירית לישראל.
הכפיר מבוסס על מטוס המיראז' 5 הצרפתי, ומשלב תכנון אווירודינמי צרפתי עם מנוע אמריקני. משנת 1975 יוצרו מעל 220 מטוסי כפיר.
ההחלטה על פיתוח הכפיר נפלה אחרי מלחמת ששת הימים (1967), בעקבות האמברגו הצרפתי על ישראל, אשר הקשה על ההצטיידות בעיקר בתחום מטוסי הקרב.
קדם לכפיר מטוס ה"נשר", שהיה מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל, והתבסס על תוכניות המיראז' 5, שפותח בשיתוף ישראל אך לא סופק לה בשל האמברגו. טיסת הבכורה של ה"נשר" נערכה ב-1969. מטוס הנשר שירת בחיל האוויר החל משנת 1972 וזכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים.
במקביל לפרויקט הנשר, נעשו נסיונות בישראל לשתול מנוע סילון אמריקאי מדגם J-79 מתוצרת ג'נרל אלקטריק (שנבנה ברישיון בישראל) בגוף מטוס המיראז' 3. נסיונות אלו הולידו את מטוס הקרב הישראלי הראשון – הכפיר. גרסת ניסוי ראשונית שנקראה "טכנולוג" טסה לראשונה באוקטובר 1970, ודגם משופר טס ביוני 1973. דגם הייצור נקרא 'כפיר גדרות', שכינויו הנפוץ הוא C1, והוחל בייצורו באפריל 1975. השוני החיצוני הבולט ביותר היה כנפוני הקנארד שהוספו למטוס לשיפור התנהגותו וכושר תמרונו. 27 מטוסי כפיר C1 יוצרו עד אשר שופרו בדגם ה-C2, שכלל "שפם" לאורך החרטום, כנפוני קנארד שונים וגדולים יותר, כנף עם "שן מסור" ועוד שתי נקודות לחימוש חיצוני (סה"כ 9). שינויים אלו קיצרו את מרחק ההמראה של הכפיר לעומת קודמיו בעלי כנף הדלתא והקנו לו יכולת תמרון עדיפה במהירויות נמוכות.
סא"ל הרצל בודינגר היה מפקדה של "טייסת הקרב הראשונה" שהייתה הראשונה לקלוט מטוסי כפיר בחיל האוויר. בודינגר, לימים מפקד החיל, הטיס את מטוס הכפיר הראשון שמסרה התעשייה האווירית לחיל האוויר בשנת 1975. במאי 1975, ביום העצמאות, מטוס הכפיר C-1 הוצג לראווה במפגן חיל האוויר, אך קדמו לכך פרסומים רבים בעיתונות הזרה. המטוס הוחכר אף לצי ולמארינס האמריקאי, שם הוא שימש לביום מטוסי אויב. עם השנים החלו מטוסי הכפיר לצאת בהדרגה משירות. את מקומם תפסו מטוסי F16 ו-F15 מתקדמים, הפועלים בשירות חיל האוויר הישראלי עד היום.
מטוסי כפיר משרתים כיום בחילות האוויר של אקוואדור, סרי לנקה וקולומביה, ומספר מטוסים משרתים בחברת ATAC האזרחית האמריקאית, המספקת שירותי ביום אויב וניסויים לצי האמריקאי.
הטכנולוגיה הייחודית שפותחה עבור הכפיר יושמה במספר פרויקטים של התעשייה האווירית. מטוסי מיראז' 3 ומיראז' 5 של מספר חילות אוויר עברו שדרוג אוויוני ואווירודינמי לדרגת כפיר, למעט המנוע ומספר מאפיינים אחרים, שנותרו מקוריים. מטוסי ה"צ'יטה" של חיל-האוויר הדרום אפריקני מבוססים – ככל הנראה – גם הם על הכפיר. לפי מקורות שונים, חלק ממטוסי הכפיר והנשר שיצאו משירות בחיל-האוויר הישראלי אף הועברו לדרום אפריקה, אם כי דיווח זה מוכחש בתוקף גם על ידי ישראל וגם על ידי דרום אפריקה.
המטוס מוצג היום בבסיס חצרים במוזיאון חיל האוויר, הפתוח לקהל הרחב. כמו כן מוצג גם אחד מהמטוסים שהוחכרו לצי האמריקאי, שהוחזר ב-1989 ואוחסן תקופה קצרה בבסיס חיל האוויר בעובדה. לאחרונה גם הועבר מטוס כפיר בודד לארצות הברית, שם הוא מוצג במוזיאון ה"אינטרפיד" שליד ניו יורק.
בשנת 1991 פורסם בעיתונות המקצועית שהתעשייה האווירית מפתחת דגם ייצוא של הכפיר שכונה "נמר", המצויד במנוע סנקמה אטאר 9K-50 או GE-Volvo F-404, עקב הגבלות אמריקאיות על מכירת מנועי J-79. הנמר היה אמור להיות מצויד בטכנולוגיות שמקורן בפרויקט הלביא, שבוטל כארבע שנים לפני כן. למרות שלא היה ביקוש לנמר בחילות אוויר זרים, המשיכה התע"א בפיתוח ה"כפיר-2000" למטרות יצוא. התעשייה האווירית מעולם לא אישרה או הכחישה את הדיווחים על פיתוח ה"נמר".
נלקח מויקיפדיה

מידע רנדומלי על הביטוי "כפיר ":

תפוצת האריה
באדום – תפוצה ההיסטורית
בכחול – תפוצה עכשווית

אריה (שם מדעי: Panthera leo) הוא מין של טורף גדול מהסוג פנתר שבמשפחת החתוליים, והוא השני בגודלו במשפחה זו אחרי תת-המין הסיבירי של הטיגריס.

האריה נפוץ בעיקר ביבשת אפריקה, אך גם במדינת גוג'אראט שבהודו. הוא ניזון מאוכלי עשב שונים אותם הוא צד, וכן מפגרים. בתרבות האנושית נחשב האריה סמל לגבורה וכוח, ולכן הוצמד לו הכינוי "מלך החיות". תוחלת חייו בטבע היא בין 12 ל-18 שנים, אם כי בשבי הוא יכול לחיות עד 30 שנה. שמות נוספים של האריה בשפה העברית הם ליש, שחל ולביא. שם נקבת האריה הוא לביאה וגור האריות נקרא כפיר.

במין אריה קיימים כ-20–35 תתי מינים, אף שמספרם המדויק שנוי במחלוקת. מספר מתת המינים המוכרים מוצגים כאן:

האריה התפתח באפריקה לפני בערך 800,000–1 מיליון שנה, לפני שנדד לאזורים ההולארקטיים. רישומי מאובנים של אריות מצביעים על הופעה אירופאית ראשונה לפני 700,000 שנה. מהאריה הזה התפתח אריה המערות, שהופיע לפני בערך 300,000 שנה. אריות נכחדו בצפון אירואסיה בסוף עידן הקרח האחרון (Quaternary glaciation), לפני כעשרת אלפים שנה. ניתוח שינויים בDNA מיטוכונדריאלי בין תת-מינים קיימים וכאלו שנכחדו העלה כי ההתפצלות מאוכלוסיית המקור החלה לפני כ-124,000 שנים. ההבדל הגנטי המובהק ביותר מבדיל בין האריה הברבארי ותת המינים האסייתים מהאריות באפריקה שמדרום לסהרה. על פי ניתוח זה מוצאם של האריות בדרום אפריקה באוכלוסייה ממזרח אפריקה ואילו תת-המינים האסייתים כולל האריות שחיו במזרח התיכון בצפון אפריקה. משערים כי תקופת אקלים לח שהביאה להתפשטות יערות גשם ממפרץ גינאה מזרחה עד לשבר הסורי אפריקני בודדה את אריות צפון אפריקה ומערבה מהאריות שבמזרח אפריקה ובדרומה והביאה לפיצול הגנטי הראשון. פיצול נוסף התרחש בתקופת יובש והתפשטות מדבר הסהרה לפני כ-50,000 שנים שהפריד את האוכלוסייה בצפון אפריקה מזו שבמערב אפריקה.

כפיר בויקיפדיה