הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מין קוף.
זוהי הגדרה בת 7 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: מקק, רזוס, גיבון, בבון, לנגור, מנגבי, מרמוסט, .
מידע רנדומלי על הביטוי "מקק":
תיקן אמריקני (שם מדעי: Periplaneta americana) הידוע בשפה העממית כ"ג'וק" או "מקק" הוא חרק מסדרת התיקנאים. אף על פי שתואר במדע לראשונה כמין אמריקני (ומכאן שמו), מקורו כנראה באפריקה, ככל הנראה בתור הקרבון (לפני כ-300 מיליון שנה). כיום הוא נפוץ מאוד כמעט בכל רחבי העולם, בעיקר הודות לאמצעי התחבורה של האדם.
תיקנים אמריקנים בוגרים מגיעים לאורך ממוצע של כ-4 ס"מ, ולגובה של כ-7 מ"מ. צבעם חום, עם גוון בהיר בלוחית הגבית של החזה. הם בעלי זוג מחושים ארוכים במיוחד ביחס לגוף, ורגלי הליכה זיפיות. בראשם נמצאות שתי עיניים מורכבות, אשר מכילות כ-2,000 יחידות ראיה כל אחת ומשמשות אותם לראייה יעילה בחושך. ראשם נוטה כלפי מטה – תכונה אשר בשילוב עם גובהם הנמוך מאפשרת להם להידחק דרך סדקים צרים במיוחד. הם בעלי כנפיים המאפשרות תעופה (חסרות במופע הצעיר). לעתים ניתן לראות תיקנית בוגרת נושאת את תיק הביצים שלה בקצה הבטן.
התיקן האמריקני הוא אוכל כל. הוא מסוגל להתקיים ממזון צמחי, מזון ממקור חי ומחומר אורגני נרקב. סביבת הגידול המועדפת עליו היא אזורים לחים וחמימים ואכן תפוצתו הטבעית היא באזורים טרופיים, אך למעשה ניתן למצוא את התיקן האמריקני גם באזורים קרים ו/או יבשים, שבהם הוא מסתמך על הימצאות בני אדם ועשוי להימצא במבנים של האדם כגון מטבחים, מחסנים, צינורות ביוב וכו'.
מידע רנדומלי על הביטוי "רזוס":
Rh הוא מרכיב חלבוני המצוי בכדוריות הדם האדומות. זהו אנטיגן (חומר המעורר תגובה חיסונית שגורמת ליצירת נוגדנים), שנתגלה לראשונה בניסויים שביצעו קרל לנדשטיינר ואלכסנדר וינר שבחנו חיסון שנלקח מתאי דם אדומים של קופי רזוס (Rhesus) ומכאן גם שמו. לכ־85 אחוזים מן האוכלוסייה, קיימת נוכחות של חלבון זה, ולכן הם נחשבים כבעלי Rh חיובי. ל־15 אחוזים האחרים, אין מרכיב כזה ולכן מתייחסים אליהם כבעלי Rh שלילי.
כל סוג דם (A, B, AB ו-O) יכול להיות בעל Rh חיובי או Rh שלילי, והוא יסומן בפלוס או במינוס בהתאמה.
קבוצת הדם מסוג RH היא אחת מהמערכות האנטיגניות המרכזיות על פני הכדוריות האדומות. בקרב רוב האוכלוסיות בעולם, כ- 85% מן האוכלוסייה הם בעלי RH חיובי. אך עם זאת יש שונות בין מקומות שונים בעולם (בחבל הבאסקים בספרד, למשל, בעלי ה- RH השלילי מהווים כ- 35% מן האוכלוסייה). בקרב הלא לבנים, אחוז בעלי גורם רזוס הוא לרוב גבוה יותר מאצל הלבנים.
האנטיגנים בקבוצת RH הינם מסוג C,D,E, כאשר D הוא האימונוגני ביותר.
מצב בו לאשה בהריון יש גורם רזוס שלילי ולעובר שלה גורם רזוס חיובי, עלול להביא להתפתחות מחלת היילוד בגלל פעילות של מערכת החיסון של האם נגד העובר.
מידע רנדומלי על הביטוי "גיבון":
ראו במאמר
גיבונים (שם מדעי: Hylobatidae) היא משפחה בתת-סדרת קופים צרי אף ובקבוצת ההומינואידים שכוללת גם את ההומינידים. בתוך משפחת הגיבונים יש ארבע סוגים: סיאמנג, גיבון לבן גבות, גיבון גיבון, וגיבון מצויץ
על אף ששיוך ההילובטידים בתוך הפרימטים ידוע ואין עליו השגות, לא זה המצב לגבי החלוקה הפנימית בתוך המשפחה. מחקרים ראשונים, שלא הכירו את כל מיני הגיבונים, חילקו את המשפחה לשני סוגים בלבד – הסיאמנג גדול הגוף כסוג אחד, ושאר הגיבונים, שנודעו אז כקבוצת "לאר", כסוג שני. חלוקה דיכוטומית זו ניתן להסביר בשל המידע המועט שהיה ידוע על שאר המינים עד לשנות ה-80 של המאה ה-20, כמו כן בשל ההבדלים הברורים לעין שבין שני הסוגים: לסיאמנג קול עבה יותר, גרונו החיצוני אלסטי ומתנפח, אצבעות כף רגלו 2–3 מחוברות יחד בקרום עורי.
כאשר התגלו מינים נוספים של גיבונים ואחרים נחקרו יותר לעומק, נגלה גם הצורך להוסיף עוד שני סוגים לפחות על הקיימים. בשנות ה-80 כבר נודעו 14 המינים במשפחה, ונעשתה חלוקה גנטית לארבעה סוגים על פי תבנית קריוגרם. רק בשנת 2001 התקבלו המחקרים בקהילת חוקרי הפרימטים. בסוגריים מצוין מספר הדיפלאודים של חברי אותו סוג.
מידע רנדומלי על הביטוי "בבון":
רַע (ידוע גם כרֶע, רה או רא) הוא אל השמש במיתולוגיה המצרית. רע היה אחד האלים הקדומים ביותר בפנתאון המצרי העתיק. עוד בימי הממלכה התחתונה, שם שימש כאל השמש וכאל המגן של בירת הממלכה והעיר העתיקה ביותר במצרים, הידועה בשמה היווני: "הליופוליס". החל מתקופת השושלת החמישית (שנת 2400 לפנה"ס), הועלה רע מדרגת אל עירוני לדרגת אל לאומי, ובשלב מאוחר יותר אוחדה דמותו עם זו של האל אמון, אלה של העיר תבאי, איחוד שיצר את אל-העל "אמוּן-רַע", אחד האלים הנכבדים והנערצים ביותר במצרים העתיקה. עוצמתו של אמון-רע הייתה כה גדולה, עד שבשלהי התקופה ההלניסטית-רומית במצרים הוא נתפס בידי תושביה היוונים והרומים כהתגלמות של האלים זאוס או יופיטר. מסיבה זו כינו היוונים את תבי בשם "דיוספוליס" ("עירו של זאוס"). רע נשאר האל הדומיננטי במהלך כל שנות קיומה של ממלכת המצרים, למעט תקופה קצרה בזמנו של הפרעה אחנתון, אשר הנהיג בממלכה דת מונותאיסטית במרכזה עמד האל אתון, שהיה למעשה השמש עצמה.
השמש היוותה בעיני המצרים את התגלמותו הממשית של רע, ולפעמים התייחסו אליה כעינו הפקוחה של האל. בתקופה מאוחרת יותר, כאשר אתום, אל הארץ, הפך לאל השמש השוקעת, החלו מתייחסים אליו כזהה לרע. חפרי, אל זוטר אשר תפקידו היה לדחוף מדי יום את השמש במסעה לאורך כיפת השמים, התמזג אף הוא במרוצת השנים עם האל רע והפך מאוחר יותר לפן זריחת השמש של האל. לבסוף החל רע לאבד מיוקרתו בעיני המצרים, שהחלו מעדיפים על פניו אל שמש נוסף – הורוס. כאשר נהיה הורוס חשוב מרע, הפכו המצרים את רע להתגלמות של הורוס אשר כונתה "רע-חראחתי" ומשמעה: "רע, הורוס של שני האופקים".
מידע רנדומלי על הביטוי "לנגור":
קטגוריה זו כוללת את קטגוריית המשנה הבאה בלבד. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 13 הדפים הבאים, מתוך 13 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "מנגבי":
קטגוריה זו כוללת את קטגוריית המשנה הבאה בלבד. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 24 הדפים הבאים, מתוך 24 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "מרמוסט":
מרמוסט מצוי (שם מדעי: Callithrix jacchus) הוא מין של מרמוסט שהוא קוף רחב אף בעל גוף קטן ביותר וציצית שיער מסביב לאוזניים.
המרמוסטיים חיים ביערות העד של אמריקה הדרומית במזרח ברזיל במדינות: פיאאוי, פאראיבה, סיארה, ריו גראנדה דו נורטה, פרנמבוקו, אלגואס ובאהיה.
אלו בין הקופים הקטנים ביותר בעולם ואורכם אינו עולה על 188 מ"מ כשהנקבות מגיעות ל-185 מ"מ. הזכרים שוקלים 250 גרם והנקבות 236 גרם. הפרווה היא אפורה עם כתמים אפוים וצהובים, האוזניים שחורות, הראש שחור והזנב האארוך מפוספס בשחור-אפור. הם בעלי אצבעות זריזות וידיים ארוכות איתם הם מטפסים.
קופים אלו הם טפסנים מיומנים וחיים במרומי עצי הג'ונגלים בהם הם חיים. הם יכולים לחיות גם ביערות נשירים יותר וכן ביערות מוצפים ואף בסוואנות, אך מעדיפים לחיות בעומק היער. הם פלשו גם לדרומה של ברזיל ולארגנטינה שם הם גורמים לנזק אקולוגי ודחיקה של מיני חיות אחרים.
הם אוכלי כל ומזונם העיקרי הוא מוהל עצים, שהם מוצצים מצמחים וגם חרקים קטנים שהם חוטפים מבין העלים והענפים ביער.
מידע רנדומלי על הביטוי "":
שנים עבריות ב'ת' (2400) – ב'תצ"ט (2499) התחילו, על פי המסורת המקובלת של מניין השנים בלוח העברי המבוססת על סדר עולם רבה, בשנת 1362 לפנה"ס והסתיימו בשנת 1262 לפנה"ס לפי הלוח היוליאני.
* שיטה קבועה לחישוב שנים מעוברות הונהגה בשנת ד'קי"ט על ידי הלל נשיאה, ולפני כן נקבע העיבור על ידי בית דין בתחילת כל שנה.