הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מכלי הנגינה.
זוהי הגדרה בת 11 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: תף, אורגן, כינור, חצוצרה, גיטרה, פסנתר, קורנית, בריטון, טרומבון, טובה, חליל, סקסופון, קלרינט, אבוב, בסון, מפוחית, קרן יער .
מידע רנדומלי על הביטוי "אורגן":
עוגב (בלעז: אורגן; מיוונית: όργανον) הוא כלי מקלדת, בדרך כלל גדול מאוד, המפיק צליל מהרעדה של אוויר. למרות שקיימים עוגבים הקטנים מפסנתר, עוגב הוא כלי הנגינה הגדול בעולם, היות שעוגב ממוצע גדול בהרבה מכל כלי נגינה אחר.
בניגוד לכלי מקלדת אחרים כגון פסנתר, צ'מבלו וקלאוויקורד אשר צלילם מופק מרעידת מיתרים – הפקת הצליל בעוגב נוצרת מהרעדה של אוויר בעזרת לשוניות, כמו בכלי נשיפה מעץ. הצליל מופק בו באמצעות מפוח הנושף אוויר דרך צינורות. רוב העוגבים העתיקים נמצאים על קירותיהן הקדמיים או האחוריים של כנסיות. עוגבים רבים נמצאים באולמות קונצרטים.
מנגנון העוגב מורכב מסדרות רבות של צינורות השונים בעיצובם, בחומר שממנו הם עשויים ובפיות שלהם. בכל סדרה יש צינורות באורך שונה, דבר המשפיע על גובה הצליל הנוצר בהם.
יש בו מערכות קלידים אחדות (בין שתיים לחמש), הדומות לאלו של פסנתר, ומערכת דוושות נוספת המופעלת ברגליים. כל קליד שנלחץ (בידיים או ברגלים) משחרר שסתום הגורם לשליחת אוויר (שנידחס במפוח/ים) לתוך חליל אחד או יותר, מה שגורם לו/להם להשמיע צליל.
גודלו של העוגב נקבע על פי מספר החלילים המנגנים בו. החלילים מופעלים על ידי רגיסטרים המחוברים למערכת הקלידים, ואחראיים על גון הצליל. כל רגיסטר מפעיל לפחות חליל אחד (לפעמים שלושה או אף חמישה) לכל קליד (61 חלילים למקלדת בת חמש אוקטבות). בעוגב הקטן ביותר מורכבים שלושה רגיסטרים בלבד, רגיסטר אחד אחראי על המקלדת הראשית, רגיסטר שני על המקלדת המשנית ורגיסטר שלישי על מקלדת דוושות (פדל-רגליים). מאחר שהפדל מנגן ברוב המקרים את תפקיד הבאס החלילים שלו הם גדולים וארוכים. בעוגב הגדול ביותר בעולם, באולם הכינוסים באטלנטיק סיטי בארצות הברית, יש למעלה מארבע מאות רגיסטרים, ולמעלה משלושים ושלושה אלף חלילים. את גודלו של העוגב ניתן למדוד במספר החלילים, או במספר המקלדות, או במספר הרגיסטרים השונים, ולכן יש קביעות שונות לגבי "העוגב הגדול ביותר בעולם". חלילי העוגב מאורגנים במספר מחלקות: חזיתית (great), זו המערכת העיקרית, נמצאת מול הנגן. ייתכנו עוד מספר מחלקות והקטנה ביותר נמצאת מאחורי הנגן ובה נמצאים החלילים הקטנים יותר אשר משויכים למקלדת המשנית (positif אחורי). עוצמתם חלשה יותר והם מתאימים לליווי השירה.
מידע רנדומלי על הביטוי "כינור":
כנר הוא אדם המנגן בכינור, כמקצוע או כתחביב.
כנר יכול לבצע נגינת סולו. אך התופעה הנפוצה יותר היא קבוצת כנרים, היוצרת מיזוג של צלילי הכינור השונים למעין קול אחד. כמעט בכל התזמורות נוכחים כנרים, כמעין בסיס קולי לתזמורת בשלמותה. בכל קבוצת כנרים כזו יש כנר מוביל המכונה "כנר ראשון".
כנרים ידועים גם בערים גדולות כקבצני רחובות, אשר מנגנים כדי להנעים את זמנם של עוברי האורח, על-מנת לזכות בנדבה.
בלימודי נגינה בכינור ניתן להתחיל בגיל צעיר מאוד, כ"שיטת סוזוקי", ללימוד נגינה בכינור עוד לפני לימוד הקריאה. לימודים אלה נעשים באמצעות מורה פרטי, או בקבוצות בקונסרבטוריון. לימודי נגינה בכינור למתקדמים נערכים במסגרת אקדמיה למוזיקה.
רבים מן הכנרים המפורסמים הם יהודים כמו: יהודי מנוחין, יצחק פרלמן, יוזף סיגטי, פנחס צוקרמן, שלמה מינץ ורבים אחרים. הארץ הראשונה שממנה יצאו כנרים גדולים היא איטליה, אחד מהבולטים בתחום היה ניקולו פגניני, שכתב לכינור וניגן בכינור.
מוזיקאים רבים כתבו קונצ'רטי לכינור, ובהם קלאודיו מונטוורדי, ארכאנג'לו קורלי, באך, ויולדי, מוצרט, בטהובן, ברהמס, ויוטי, בריו ורבים אחרים.
מידע רנדומלי על הביטוי "חצוצרה":
עיינו גם בפורטל
פורטל מוזיקה הוא שער לכל הנושאים ותחומי המשנה של המוזיקה. הפורטל מציג נושאים חשובים בתולדות המוזיקה, מוזיקאים (זמרים,מלחינים, נגנים,מנצחים) בעלי חשיבות בתקופות שונות, מושגים ומונחים בתאוריית המוזיקה, כלי נגינה, סגנונות מוזיקליים ועוד.
מוזיקה היא אמנות סידור הצליל והשקט בזמן.
מרכיביה העיקריים הם גובה צליל (האחראי על מלודיה והרמוניה), קצב (מפעם, משקל וארטיקולציה), דינמיקה, גוון ומרקם. המילה "מוזיקה" נובעת מהמילה היוונית μουσική ("מוסיקי"), "(האמנות) של המוזות"."מוזה" משמשת כמילה כמעט נרדפת למילה "השראה", במיוחד בחיבור יצירות.
היצירה, הסגנון, החשיבות, ואף הגדרת המוזיקה עצמה משתנים בהתאם לתרבות ולהקשרים חברתיים. המוזיקה כוללת יצירות מסוגים שונים, מיצירות מאורגנות בקפידה, דרך אלתור מוזיקלי ועד צורות אלאטוריות (אקראיות לחלוטין). ניתן לחלק את המוזיקה לסוגות (סגנונות, ז'אנרים) ותתי-סוגות, אף על פי שהגבולות והיחסים בין סגנונות המוזיקה השונים הם לעתים עדינים ביותר, פתוחים לאינטרפרטציה אישית, או אף שנויים במחלוקת. מבין האמנויות, ניתן לסווג את המוזיקה כאחת מאמנויות הבמה, האמנויות היפות, וכאמנות שמיעתית/קולית.
מידע רנדומלי על הביטוי "גיטרה":
פריטה הינה נגינה בכלי מיתר באמצעות הרטטת מיתריו. בעת שבעזרת יד שמאל הנגן חוסם את המיתרים בסריגים הרלוונטיים, ידו הימנית פורטת עליהם. בגיטרה, הפריטות מבוצעות בעזרת האצבעות, הציפורניים, או בעזרת מפרט. הגיוון הגדול שבצורות הפריטה השונות, מתורגם מעשית לגיוון בצליל. זאת אומרת, שאותו אקורד יכול להיות מנוגן בכמה וכמה צורות, ובכל פעם זה יישמע אחרת, למרות העובדה כי מדובר באותם תווים בדיוק.
כאמור, קיימות כמה וכמה צורות שונות לפרוט על הגיטרה. לכל פריטה יש גוון צליל משלה. לרוב, יצירה משלבת בתוכה מספר סוגי פריטות, תכונה ההופכת את היצירה למגוונת ועשירה יותר.
להלן מספר שיטות ניגון נפוצות נוספות. שיטות אלה לא נחשבות לממש פריטות, כיוון שהן לא מהוות נגינה "שוטפת", אלא תוספות לנגינה, אשר מעשירות אותה כשם שהתבלין מעשיר את התבשיל. כל השיטות הנ"ל מתייחסות לנגינה על מיתרים בודדים.
מידע רנדומלי על הביטוי "פסנתר":
דף קטגוריה זה כולל את 3 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 3 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 7 הדפים הבאים, מתוך 7 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "קורנית":
קוֹרָנִית הוא יישוב קהילתי בגליל בתחומי המועצה האזורית משגב.
היישוב נוסד בשנת 1978 כמושב שיתופי, וארבע שנים אחר כך הפך ליישוב קהילתי. בשנים הראשונות התגוררו חברי היישוב בקראוונים באתר זמני. היישוב נמצא על הר שְׁכַנְיָה, בצמוד ליישוב שכניה.
היישוב נקרא על שם שיח התבלין קורנית הנפוץ באזור.
ביישוב ישנו גן משחקים, גן ציבורי קטן ובו אמפיתיאטרון, וכן פארק ששמו "הדרך של בן", על שם יליד היישוב, בן סלע, שנפל במלחמת לבנון השנייה.
"פארק גדי" בקורנית על שם גדי כץ, מבוני היישוב. ברקע ניתן לראות את המושב יודפת.
לוח זיכרון בפארק "הדרך של בן"
ספסל בפינה בקורנית הפונה אל נוף משגב ההררי
מידע רנדומלי על הביטוי "בריטון":
במוזיקה, קולות הם הדרך לסדר את הצלילים לפי גובהם. במושג "קול" משתמשים בעיקר במקהלה. במוזיקה קיימים ארבעה קולות מרכזיים (מסודרים מן הגבוה לנמוך): סופרן, אלט, טנור ובס. בנוסף לקולות אלו, ישנם עוד שני קולות משניים: קול המצו סופרן, שנמצא בין הסופרן לאלט, וקול הבריטון שנמצא בין קול הטנור לבס.
את הקולות מייצגים בעזרת תווים. הסופרן נכתב במפתח סול עם "מקל" למעלה, האלט נכתב במפתח סול כאשר ה"מקל" למטה.
הטנור נכתב במפתח פה כאשר ה"מקל" למעלה והבס במפתח פה כאשר ה"מקל" שלו למטה.
זוהי הצורה המסורתית, המקובלת גם כיום להצגת הקולות במוזיקה.
צורה זו מקובלת בכתיבה למקהלה, אך כשרוצים לכתוב לכל קול בנפרד, הסופרן כתוב במפתח סול, האלט כתוב במפתח דו אלט (כשדו נמצא על השורה השלישית על גבי החמשה), הטנור כתוב במפתח דו טנור (כשדו נמצא על השורה השנייה מלמעלה על גבי החמשה), והבס כתוב במפתח פה.
אמנם הקולות מיוצגים על פי גובה התו אך מה שקובע את סוג הקול הוא בעיקר הגוון של הצליל.
סופרן הוא הקול הנשי הגבוה ביותר. המנעד הבסיסי של קול זה נע בין התווים: סול באוקטבה השלישית ל-סול באוקטבה החמישית במקלדת הפסנתר (G3-G5)
מידע רנדומלי על הביטוי "טרומבון":
שער הקהילה > תחזוקה > ערכים הדרושים השלמה בנושא מוזיקה
קטגוריה זו מרכזת ערכים הדורשים השלמה בשל אחת או יותר מהסיבות הבאות:
אירופה · אפריקה · אמריקה · אסיה · אוקיאניה · המזרח התיכון · היסטוריה · ישראל · מחשוב · דתות · יהדות · אישים · אוכל · אמנות · קולנוע וטלוויזיה · תרבות פופולרית · ספרות · מדעי הטבע · מדעי החברה · מדעי הרוח · מדע וטכנולוגיה · צבא וביטחון · ספורט · מוזיקה · בריאות · פורטלים
דף קטגוריה זה כולל את 200 הדפים הבאים, מתוך 297 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "טובה":
טוּבה היא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה ממתכת. הטובה מפיקה את הצלילים הנמוכים ביותר במשפחת כלי הנשיפה מהמתכת בפרט, ובתזמורת בכלל, ומשמשת בדרך כלל לנגינת תפקידי בס. לטובה צליל רך יחסית לכלי נשיפה אחרים, וניתן לנגן בה בעוצמה רבה.
הטובה המודרנית הומצאה בשנת 1835 בגרמניה, והחליפה במהירות כלי נשיפה נמוכים כהליקון, בומברדון, אופיקלאידה וסרפנט. לעתים משמש השם "טובה" כשם כללי לכלי נשיפה נמוכים, במיוחד במוזיקה עתיקה.
מקור השם הוא המילה הלטינית Tuba, שמשמעותה "חצוצרה". כך נקראה חצוצרה נטולת שסתומים ששישמה בצבא הרומי וכנראה דמתה לחצוצרת בארוק (ראו תמונה בקישורים חיצוניים). שמה של החצוצרה הרומאית בא מהמילה הלטינית לצינור – Tubus.
הטובה עשויה פליז, המצופה לכה או כסף. צינור הטובה מתרחב בהדרגתיות מן הפייה ועד לפעמון. לטובה שלושה עד חמישה שסתומים, ולעתים רחוקות אף שישה או שבעה, המשמשים להארכת הצינור ושינוי גובה הצליל. נגנים מקצועיים מנגנים בדרך כלל בטובה בעלת ארבעה שסתומים לפחות, בעוד טובות בעלות שלושה שסתומים משמשות בעיקר תלמידים וחובבים.
שלושה שסתומים בשילובים שונים מאפשרים להפיק מכלי נשיפה ממתכת סולם כרומטי – כל צליל המשמש באופן מסורתי במוזיקה המערבית. השסתום הנוסף (הרביעי), הנקרא גם שסתום באס, או שסתום קוורטה, מאפשר להאריך את צנרת הטובה כדי לנגן צלילים הנמוכים בקוורטה. שימוש נוסף הוא העלמת בעיות כיוון (זיוף) בעזרת איצבועים חלופיים (שילובי שסתומים שונים המפיקים אותו צליל בכיוון מעט שונה).
מידע רנדומלי על הביטוי "חליל":
חליל צד (המכונה בקיצור גם חליל) הוא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה מעץ.
החליל הוא כלי הנפוץ בכל תרבות וציוויליזציה בעולם. הוא קיים בשני אופנים עיקריים: חליל שהוא צינור הפתוח רק בקצהו האחד, המוחזק אופקית, ובו האוויר ננשף אל תוך פיה מחוץ לפה, ונשבר על אחת הדפנות – בעברית כלי זה ידוע בתור חליל צד, או פשוט בתור חליל. קיים גם חליל שהוא צינור הפתוח משני הכיוונים, כאשר צד אחד הוא הפיה אשר מוכנסת אל תוך הפה, והאוויר שננשף נשבר על החור הראשון ובו משטח המתחדד לקראת קצהו – זהו כלי שמוכר בעולם המערבי בתור חלילית. לחלילית קיימות גרסאות נוספות בדמות אורגני-פה, שלהם כמה צינורות, והם יכולים להפיק יותר מצליל אחד בו זמנית. כלי נוסף הנפוץ כיום בעיקר בבלקן ובדרום אמריקה הוא כלי המכונה חליל פאן, ולו כמה וכמה צינורות סתומים בקצה אחד, והאופן שבו נושפים לתוכם זהה לאופן הנשיפה בחליל הצד. כלי נוסף הפתוח בשני קצותיו הוא נאי, אך בשונה מחלילית ומחליל צד גם יחד, אין לו פיה, מה שיוצר צורך לנשוף בזווית אלכסונית תוך שהאוויר נחתך בקצה דופן הצינור.
למרות שישנם כלי נשיפה רבים המכונים חליל, ערך זה מתמקד בחליל-הצד המודרני. ניתן לקרוא על חלילים אחרים (כמו חלילית, חליל פאן, טרברסו, בנסורי, חליל צד אירי וכדומה) בערכים נפרדים.
מידע רנדומלי על הביטוי "סקסופון":
קטגוריה זו כוללת את קטגוריית המשנה הבאה בלבד. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 31 הדפים הבאים, מתוך 31 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "קלרינט":
קון-זלמר (Conn-Selmer) היא חברה אמריקנית לייצור כלי נגינה הנמצאת בבעלות חברת Steinway Musical Instruments. כיום מייצרת החברה חצוצרות, קלרינטים ועוד.
בשלהי המאה ה-19 ייסדו האחים אלכסנדרי והנרי זלמר, נכדים של יוהנס יעקבוס זלמר אשר כיהן כראש המוזיקה של הצבא הצרפתי, את חברת Henri Selmer & Cie בפריז. כעבור כמה שנים היגר אלכסנדרי לארצות הברית, ופתח בניו יורק חנות לייצור ומכירה של כלי נגינה.
כיום מייצרת החברה בכעשרה מפעלים בארצות הברית, צרפת ואנגליה.
מידע רנדומלי על הביטוי "אבוב":
האנציקלופדיה העברית (בלטינית: Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית, שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
רעיון האנציקלופדיה העברית החל להתממש בקיץ 1944. אז הוקמה ועדה מייעצת לקביעת מגמתה של האנציקלופדיה. הדפסת הכרך הראשון החלה בקיץ 1948, עם הקמת המדינה. נשיא הכבוד של האנציקלופדיה היה נשיא המדינה, פרופ' חיים ויצמן.
הכרך הראשון הקיף את הערכים א' עד אוסטרליה. התצלום הראשון המופיע בתחילת הכרך הוא תצלום מגילת העצמאות של מדינת ישראל. הערך המסיים את האנציקלופדיה בכרך ל"ב הוא "תשרי".
בהקדמה מטעם החברה המוציאה לאור את האנציקלופדיה, נאמר: "אמונתנו חזקה כי נגשים את שאיפתנו לתת תוכן מעולה בכלי מפואר ולהוסיף ולשכלל מכרך לכרך, וכי נסיים במשך חמש או שש שנים את הוצאת כל ט"ז הכרכים והמפעל השלם ישיג את תעודתו". בפועל נמשכה כתיבת האנציקלופדיה למעלה מ-30 שנה, ורק בשנת 1980 – כרבע מאה אחרי תאריך היעד המקורי – נשלמה הוצאתה לאור. מנויים על האנציקלופדיה העברית, אשר המתינו שנים ארוכות להשלמתה, יצאו בפעולות מחאה. בשנת 1964 הנושא אף הגיע לדיון בבית המשפט, ופרופ' לייבוביץ העיד מטעם ההגנה. בסך הכול מנתה האנציקלופדיה עם השלמתה 32 כרכים עם שלושים אלף ערכים. בשלבי כתיבת האנציקלופדיה יצא לאור כרך מילואים א' שעידכן והשלים את הכרכים א' עד ט"ז, ולאחר השלמת ל"ב הכרכים יצא כרך מילואים ב'. בשנת 1985, חמש שנים לאחר השלמת כרכי האנציקלופדיה, יצא לאור כרך "מפתח", ובשנת תשנ"ה יצא כרך מילואים ג', ובו עדכון נתונים שהיה צורך לעדכנם מאז כרך המילואים ב', ואתו עוד שני כרכים העוסקים בעדכון מקיף של הערכים העוסקים בארץ ישראל ובמדינת ישראל.
מידע רנדומלי על הביטוי "בסון":
עלה (באנגלית: reed) הוא פס דק של חומר, שריטוטו יוצר צליל בכלי נגינה. העלים של רוב כלי הנשיפה מעץ עשויים מהצמח עבקנה שכיח, או מחומר סינתטי; עלים מכווננים (כמו בהרמוניקה או אקורדיון) עשויים מתכת או חומרים סנתטיים.
בעלה יחיד משתמשים על פיה של קלרינט וסקסופון לסוגיהם. צדו האחורי של העלה שטוח ומונח על גבי הפיה, והקצה העליון המעוגל מצטמצם לשפה דקה. העלים האלה מלבניים פחות או יותר בצורתם פרט לשפה הדקה הרוטטת, המגולפת להתאים לקימור של שפת הפיה. כל העלים היחידים מעוצבים באופן דומה אך שונים בגודל, כדי שיתאימו לפיה של כלי הנגינה שלו נועדו.
עלים המתוכננים לאותו כלי עשויים להיראות זהים זה לזה, אך ייתכן שיהיו שונים בעובי ("קושי" או "חוזק"). הקושי נמדד בדרך כלל על סולם של 1 עד 5, מן הרך ביותר לקשה ביותר. אין זה סולם תקני ועלים נבדלים במידת חוזקם לפי יצרניהם. עובי השפה העליונה והקצה התחתון והפרופיל ביניהם משפיעים על הצליל וכושר הנגינה. קנה בדרגות שונות (צפיפות, קשיחות), גם אם ייחתך באותו פרופיל, יגיב באופן שונה.
עלים כפולים משמשים באבוב, אבוב ד'אמורה, קרן אנגלית, בסון, קונטרה-בסון, סארוסופון, קלמית וחמת חלילים. מאפיין בולט של עלה כפול הוא שאין משתמשים בו עם פיה, אלא ששני העלים רוטטים זה לעומת זה. עם זאת, במקרה של קרומהורן, חמת חלילים וראושפפייפה, כיפת קנה המכילה נתיב אוויר ממוקמת מעל העלים והעלים עצמם אינם באים במגע עם פי הנגן בשעת הנשיפה. חוזק העלים מדורג מקשה עד רך.
מידע רנדומלי על הביטוי "מפוחית":
דף קטגוריה זה כולל את 2 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 2 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
דף קטגוריה זה כולל את 28 הדפים הבאים, מתוך 28 בקטגוריה כולה. (לתצוגת עץ)
מידע רנדומלי על הביטוי "קרן יער ":
טוּבָּה וגנריאנית (בגרמנית: Wagnertuba) היא כלי נגינה נדיר, אשר משלב אלמנטים טוניים של קרן יער וטרומבון. הכלי הומצא על ידי ריכרד וגנר ונקרא על שמו. לראשונה נעשה בו שימוש במעגל האופרות טבעת הניבלונגים, ומאז השתמשו בו מלחינים רבים וביניהם ברוקנר בסימפוניה מספר 7 שלו וריכרד שטראוס בסימפוניית האלפים.
וגנר קיבל השראה להמצאת הטובה הוגנריאנית בעת ביקורו בפריז ב־1835, כאשר ביקר את אדולף סאקס, אשר הראה לו את הסקסופון שהמציא. וגנר רצה כלי אשר יוכל ליצור צליל אצילי ומלכותי כמו בלייטמוטיב ולהאלה, אשר היה דומה לטרומבון אך בעל קול פחות חודרני, כמו של קרן. הכלי בעל שסתומים, כמו שיש לקרן, המופעלים ביד שמאל. ישנם שני סוגים של טובה וגנריאנית בגדלים שונים: טנור בסי ובס בפה, אך במהלך המאה ה־20, יצרנים איחדו את שני הסוגים לטובה כפולה אשר ניתן לכוונן אותה לשני הסוגים.