הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: מלחין ישראלי.
זוהי הגדרה בת 12 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: נרדי, סשה ארגוב, זעירא, דובי זלצר .
מידע רנדומלי על הביטוי "סשה ארגוב":
עדנה גורן (נולדה ב-27 באוקטובר 1943) היא זמרת ישראלית.
גורן החלה את דרכה כשהזמר בני ברמן גילה אותה כשהייתה בת 16 בלבד. גורן גם ידועה בתור אחייניתה של אסתר גמליאלית, זמרת שהייתה פעילה בשנות ה-30.
בשנת 1962 התגייסה גורן, ושרתה כסולנית של תזמורת חיל האוויר. ב-1966 הקליטה גורן תקליטון בשם: "עדנה" ובו 4 שירים, שאותם כתב חיים קינן, כולם גרסאות עבריות ללהיטים אמריקנים פופולריים באותם ימים, השירים באלבום: "ללילה יש צבע אחר", "לו", "את העולם חילקו לשניים", "חלום רחוק". בתחילת שנת 1966 שרה בסרט "שני קוני למל" את שלושת השירים של הדמות הנשית הראשית ליבל'ה – "הוא יהיה לי בעל", "אבי אומר שהחתן" ו"סליחה רבותי". באותה שנה השתתפה גם בפסטיבל הזמר והפזמון כשביצעה את השיר "לא פעם, בקיץ" של רחל המשוררת. בסוף שנת 1966 הקליטה את השיר "מנדלבאום" לסרט "האם תל אביב בוערת" שצולם ב-1967, ולאחר מכן הקליטה אלבום סולו ראשון הנושא את השם "כי מדברות עיניך". בשנת 1969 הקליטה את השיר "בלדה לאיש הפשוט" לפסקול הסרט תעלת בלאומילך. גורן הייתה נשואה לאיש-עסקים אמריקאי והיא אם לבן.
בשנת 1968 חברה לקובי רכט, חייל משוחרר, והקליטה יחד איתו אלבום "משירי סשה ארגוב". בין שירי האלבום נמצאים "זמר המפוחית", "לילה בדרום", "למה בוכים גשמי החורף" ו"לפנות ערב" המזוהה עם גורן במיוחד. ב-1969 הופיעו השניים יחד בפסטיבל הזמר בשיר "מכתבי אהבה".
מידע רנדומלי על הביטוי "זעירא":
אליהו (אלי) זעירא (נולד ב-4 באפריל 1928) הוא איש ביטחון ישראלי בדימוס, היה אלוף בצה"ל, ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים והאיש שהואשם על ידי ועדת אגרנט כאחראי יותר מכל להפתעה שפקדה את צה"ל עם תחילת המלחמה. בשל חלקו במחדל יום הכיפורים המליצה הוועדה להדיחו מראשות אמ"ן.
אלי זעירא נולד בחיפה ב-1928 לאב מהנדס חשמל ואם עקרת בית. את לימודי בית הספר היסודי והתיכון עשה בבית הספר הריאלי בחיפה. בשנת 1946 הצטרף לפלמ"ח, היה חבר בהכשרת בית השיטה, ושירת כמפקד מחלקה וכמפקד פלוגה בגדוד הראשון בחטיבת יפתח במלחמת העצמאות. לאחר המלחמה היה הקצין הראשון בצה"ל, שנשלח ללימודים בבית הספר למפקדי פלוגות של צבא ארצות הברית. עם שובו לארץ, השלים תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית.
בשנים 1954-1955 היה ראש לשכתו של הרמטכ"ל משה דיין. במבצע קדש שימש כראש ענף מבצעים במטכ"ל. לאחר מכן נשלח לקורס פיקוד ומטה בפורט-לוונורת בארצות הברית. ב-1960 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, וכעבור שנתיים וחצי מונה לראש מחלקת מבצעים במטכ"ל.
בשנת 1963 עבר לאגף המודיעין, ועמד בראש מערך האיסוף. בינואר 1970 התמנה לנספח צה"ל בארצות הברית ובקנדה, והועלה לדרגת אלוף. בספטמבר 1972 שב ארצה, והתמנה לראש אמ"ן.
מידע רנדומלי על הביטוי "דובי זלצר ":
עוּץ לי גוּץ לי (במקור בגרמנית: Rumpelstilzchen, רוּמְפֶּלְשְׁטִילִצִכֶן; תורגם לעברית גם כפליגמד או אלדד ומידד בעור אחד) היא אגדת עם גרמנית שהתפרסמה לראשונה בקובץ המעשיות שנאספו על ידי האחים גרים בשנת 1812. האגדה היא אבטיפוס של סוג מוטיב עלילתי 500 בסיווג ארנה-תומפסון.
באגדות גרמניות, "רומפלשטילץ" (Rumpelstilz, "מנענע המעמדים") הוא גובלין מפלצתי המעורר רעש מטריד באמצעות נדנוד רגלי שולחנות ועצמים דומים; הסיומת "chen" היא סופית המבטאת צורת הקטנה בגרמנית, ועל כן משמעות השם "רומפלשטילצכן" היא "רומפלשטילץ קטן". בשפות אחרות ניתנו לדמות שמות אחרים, שחלקם וריאציות על השם הגרמני, וחלקם שמות שונים לגמרי הלקוחים מן השפה המקומית. את השם העברי "עוץ לי גוץ לי" טבע אברהם שלונסקי בשנת 1965 בעת שעיבד את אגדת העם הגרמנית למחזמר עברי שפירושו "תן לי עצה, גמד שלי". בתרגומים אחרים לעברית ניתן לדמות הראשית השם "פליגמד" וכמו כן ניתן לו השם "שום שם אין לי".
מעשה במלך המחפש אישה אשר תוכל לנהל את משק הבית ולהשיב את האיזון הכלכלי בממלכה, שאבד בעקבות התרוקנות אוצר ממלכתו והבזבוז הרב. הטוחן המקומי קופץ על המציאה ומודיע למלך כי בתו מסוגלת להפוך קש לזהב. המלך כולא את בת הטוחן בחדר מלא בהררי קש שניצבים בו כישור ופלך, ומצווה עליה לטוות זהב עד הבוקר, ואם לא תצליח – תוצא להורג. לעזרת העלמה בא שדון קטן, "עוץ לי גוץ לי". השדון, מתברר, ניחן ביכולת להפוך קש לזהב; אך הוא מתנה את עזרתו לבת הטוחן בתשלום. פעמיים עולה בידה בת הטוחן להגיע עמו להסכם – אולם בלילה השלישי (והאחרון) אין לה יותר מה לתת לו; אז מבקש מתנה "אחרת" – על בת הטוחן יהיה לתת לו את הילד הראשון שייוולד לה.