הפעם נתייחס להגדרת התשחץ: ממשי.
זוהי הגדרה בת 4 אותיות. אתר זה מספק עזרה בתשחץ לכן, התשובות האפשריות מפורטות מטה.
פותר תשחצים ותשבצים עכשיו לאנדרואיד! כל ההגדרות וכל המושגים במקום אחד.
אנחנו מקווים שמצאתם את מה שחיפשתם והיינו לעזר! על כל שאלה, בקשה או כל דבר אחר צרו איתנו קשר או רשמו תגובה ואנו נעשה הכל כדי לעזור!
ממש נשמח אם תוכלו לעזור לנו להתפתח ולעשות לנו לייק!
אפשרויות: אמיתי, קיים, מציאותי .
מידע רנדומלי על הביטוי "אמיתי":
אלי אמיתי (נולד בשנת 1957) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל. בצבא כיהן בין היתר כמפקד היק"ל, כמפקד חטיבת הנח"ל, כמפקד אוגדת שריון וכראש חטיבת המבצעים במטכ"ל. בשנים 2002 – 2011 כיהן כמנכ"ל רשות הטבע והגנים.
אמיתי נולד וגדל בירושלים בשם "אליהו אמסלם", כבן למשפחה מסורתית יוצאת מרוקו. בשנת 1976 עם גיוסו לצה"ל התנדב לחטיבת הצנחנים ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר אמיתי מסלול הכשרה כלוחם ובהמשך עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. לאחר קורס קצינים שירת במגוון תפקידי פיקוד בחטיבת הצנחנים ובהם כמפקד מחלקה, כקצין מבצעים גדודי וכמפקד פלוגה. אמיתי היה גם סגן מפקד גדוד 890, ולחם במלחמת לבנון הראשונה למן הנחיתה מן הים בשפך אל-אוואלי ועד מבואות ביירות. לאחר מכן בעת ששימש כסגנו של המג"ד משה יעלון הוא נפצע בהיתקלות בלבנון. לבקשת נחמיה תמרי שמונה למח"ט הנח"ל הצטרף לחטיבה בתפקיד מפקד גדוד 932 בשנים 1984 – 1985 ולאחר מכן מונה למפקד גדוד 101, עליו פיקד בשנים 1985 – 1986. כאלוף משנה פיקד על חטיבת החרמון, על חטיבה מרחבית מזרחית ביק"ל ועל חטיבה 55, חטיבת מילואים של הצנחנים. בשנת 1994 מונה למפקד חטיבת הנח"ל תפקיד בו כיהן עד תחילת 1996.
מידע רנדומלי על הביטוי "קיים":
בלוגיקה, כמת הוא סמל המציין את התחולה של המשתנה הצמוד לו. שני הכמתים העיקריים הם:
הלוגיקה המתמטית מאפשרת לנסח פסוקים מתמטיים באופן חד-משמעי. השפה הבסיסית לצורך זה היא תחשיב הפסוקים, שבו מורכב כל פסוק מנוסחאות יסודיות, עם קשרים לוגיים כמו "או", "לא" או "וגם", המחברים ביניהם. שפה זו מוגבלת מטבעה, משום שהיא מסוגלת לטפל רק בטענות המתייחסות לערכים ידועים או משתנים בעלי תוכן קבוע. אפשר לנסח בתחשיב הפסוקים את הטענה "לכל חתול יש זנב", משום שהיא שקולה לפסוק "אם x הוא חתול אז ל-x יש זנב", שאותה אפשר לקרוא לכל x אפשרי בנפרד; אבל כדי לנסח טענות מורכבות יותר (כמו "לכל קיים כך שאם אז ") בתחשיב הפסוקים, יש לקודד את רכיבי הטענה באופן מסובך ומסורבל הנוטל ממנה את עוקצה.
בתחשיב הפרדיקטים הפסוקים כוללים בנוסף לקשרים של תחשיב הפסוקים, גם את הכמתים לכל וקיים. אם הוא פסוק לוגי, שערך האמת שלו עשוי להיות תלוי ב-x, משמעות הפסוק היא שהפסוק נכון לכל ערך אפשרי של x, ומשמעותו של הפסוק היא שקיים ערך של x שעבורו הפסוק נכון. מן המשמעויות האלה גוזרים את ערך האמת של הפסוק החדש בכל מודל של השפה.
בכמתים, כמו בשאר הסמלים והפסוקים של שפה מסדר ראשון, מטפלים בצורה מכנית, תוך התחשבות רק בצורה ולא במשמעות. בבניה פורמלית של פסוק תקני אפשר לצרף כמת רק בשתי הצורות שהוזכרו לעיל, כאשר עצמו הוא פסוק תקני. פסוק זה נקרא "תחום הקשירה" של המשתנה x. לפי האקסיומות הכלליות של שפה מסדר ראשון, מותר להחליף את המשתנה בכל משתנה אחר, ובלבד שההחלפה עקבית בכל תחום הקשירה, ושהמשתנה החדש אינו מופיע שם. דהיינו, אין הבדל בין לבין .
מידע רנדומלי על הביטוי "אמיתי":
אלי אמיתי (נולד בשנת 1957) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל. בצבא כיהן בין היתר כמפקד היק"ל, כמפקד חטיבת הנח"ל, כמפקד אוגדת שריון וכראש חטיבת המבצעים במטכ"ל. בשנים 2002 – 2011 כיהן כמנכ"ל רשות הטבע והגנים.
אמיתי נולד וגדל בירושלים בשם "אליהו אמסלם", כבן למשפחה מסורתית יוצאת מרוקו. בשנת 1976 עם גיוסו לצה"ל התנדב לחטיבת הצנחנים ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר אמיתי מסלול הכשרה כלוחם ובהמשך עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. לאחר קורס קצינים שירת במגוון תפקידי פיקוד בחטיבת הצנחנים ובהם כמפקד מחלקה, כקצין מבצעים גדודי וכמפקד פלוגה. אמיתי היה גם סגן מפקד גדוד 890, ולחם במלחמת לבנון הראשונה למן הנחיתה מן הים בשפך אל-אוואלי ועד מבואות ביירות. לאחר מכן בעת ששימש כסגנו של המג"ד משה יעלון הוא נפצע בהיתקלות בלבנון. לבקשת נחמיה תמרי שמונה למח"ט הנח"ל הצטרף לחטיבה בתפקיד מפקד גדוד 932 בשנים 1984 – 1985 ולאחר מכן מונה למפקד גדוד 101, עליו פיקד בשנים 1985 – 1986. כאלוף משנה פיקד על חטיבת החרמון, על חטיבה מרחבית מזרחית ביק"ל ועל חטיבה 55, חטיבת מילואים של הצנחנים. בשנת 1994 מונה למפקד חטיבת הנח"ל תפקיד בו כיהן עד תחילת 1996.
מידע רנדומלי על הביטוי "קיים":
בלוגיקה, כמת הוא סמל המציין את התחולה של המשתנה הצמוד לו. שני הכמתים העיקריים הם:
הלוגיקה המתמטית מאפשרת לנסח פסוקים מתמטיים באופן חד-משמעי. השפה הבסיסית לצורך זה היא תחשיב הפסוקים, שבו מורכב כל פסוק מנוסחאות יסודיות, עם קשרים לוגיים כמו "או", "לא" או "וגם", המחברים ביניהם. שפה זו מוגבלת מטבעה, משום שהיא מסוגלת לטפל רק בטענות המתייחסות לערכים ידועים או משתנים בעלי תוכן קבוע. אפשר לנסח בתחשיב הפסוקים את הטענה "לכל חתול יש זנב", משום שהיא שקולה לפסוק "אם x הוא חתול אז ל-x יש זנב", שאותה אפשר לקרוא לכל x אפשרי בנפרד; אבל כדי לנסח טענות מורכבות יותר (כמו "לכל קיים כך שאם אז ") בתחשיב הפסוקים, יש לקודד את רכיבי הטענה באופן מסובך ומסורבל הנוטל ממנה את עוקצה.
בתחשיב הפרדיקטים הפסוקים כוללים בנוסף לקשרים של תחשיב הפסוקים, גם את הכמתים לכל וקיים. אם הוא פסוק לוגי, שערך האמת שלו עשוי להיות תלוי ב-x, משמעות הפסוק היא שהפסוק נכון לכל ערך אפשרי של x, ומשמעותו של הפסוק היא שקיים ערך של x שעבורו הפסוק נכון. מן המשמעויות האלה גוזרים את ערך האמת של הפסוק החדש בכל מודל של השפה.
בכמתים, כמו בשאר הסמלים והפסוקים של שפה מסדר ראשון, מטפלים בצורה מכנית, תוך התחשבות רק בצורה ולא במשמעות. בבניה פורמלית של פסוק תקני אפשר לצרף כמת רק בשתי הצורות שהוזכרו לעיל, כאשר עצמו הוא פסוק תקני. פסוק זה נקרא "תחום הקשירה" של המשתנה x. לפי האקסיומות הכלליות של שפה מסדר ראשון, מותר להחליף את המשתנה בכל משתנה אחר, ובלבד שההחלפה עקבית בכל תחום הקשירה, ושהמשתנה החדש אינו מופיע שם. דהיינו, אין הבדל בין לבין .